השנה זה קשוח במיוחד, מראש ידעתי שכך יהיה. המעבר הזה, בין חגי תשרי לבין חיי המעשה יכול גם כך להיות מסובך ומדכא עד מאוד. רמז לכך יש במילות התפילה היפות "והשיאנו ה' אלו-הינו את ברכת מועדיך לחיים ולשלום לשמחה ולששון כאשר רצית ואמרת לברכנו". מה פירוש "והשיאנו"? הכוונה היא: תעמיס עלינו. כמשא. שנישא איתנו הלאה אל חיי המעשה את המטען של החגים. את מה שהצלחנו לחוות בהם ולקבל מהם.
אבל השנה המעבר הזה הוא דיכוטומי ממש. השבוע הזה ממש החלה במרחבי התקשורת העברית ההכרזה הרשמית על מערכת הבחירות בדמות תשדירי התעמולה. אני עצוב מעצם העובדה שהחג מסתיים, ועצוב מעצם העובדה שהבחירות מתרחשות. אבל בואו נדבר רגע לא על זה ולא על זה אלא על היצור המעוות, המיותר ומעורר הבוז שמכונה "תשדירי תעמולת הבחירות". מה זה זה? שידורי התעמולה נחלקים לשני חלקים. החלק האחד הוא התשדירים והסרטונים של המפלגות הרגילות, המוכרות ואלה ששותפות במשחק, והחלק השני שייך לחבורת המתמודדים בבחירות שמשום כבודם ומתוך רצוני לשאת עימי את ברכת המועדים נכנה אותם: מוזרים מעט. אין צורך לפרט.
כל החגיגה הדמוקרטית הזו מתבצעת תוך הפקעה שלטונית של זמן ציבורי ותוך כפיית תוכן על הגופים המשדרים ועל המאזינים האומללים. לא מדובר באסדרה טכנית של פיזור קלפיות ותפעול מערכות ההצבעה, לא בפיקוח על טוהר הבחירות ולא בשיפור טכנולוגיית הספירה. מדובר בהתערבות גסה של הריבון באופן שבו מתמודדים בבחירות ישמיעו את דבריהם אל בוחריהם הפוטנציאליים. וכל זה בשביל מה? כדי שנוכל לשמוע את הקללות ההדדיות של המפלגות הגדולות ואת הבשורות המרעננות של "נא - הרשימה לקידום הסביצ'ה" ושל "תמב - תראו מי בא, המפלגה לקבלת פני משיח" (אין באמת מפלגות כאלה, אבל יש הרבה יותר מוזרות).
מערכת הפיקוח על הבחירות היא פלונטר אחד גדול, זה נכון. זה מתחיל מחוק מימון הבחירות המנדטורי והלא מעודכן וממשיך בחוקי תעמולת הבחירות החמקמקים והבלתי ישימים. בכלל, כל ההתנגשות בין ההחלטה שלכל אזרח הזכות לבחור ולהיבחר לבין המציאות הדורשת התארגנות פוליטית, עניין שבמהותו כמעט לא יכול להיות שוויוני - היא סיבוך ענק. צריך לנסות ולרפא אותו. לא לסבך אותו עוד יותר. אחת הפעולות הראשונות בכיוון הזה צריכה להיות ביטול מיידי של שידורי תעמולת הבחירות הממוסדים. זה לא מגיע לנו. לא כל שכן בתום חודש החגים.
