שמאלנים לא מזדקנים, הם "מתפכחים" ומצביעים "הצבעה אסטרטגית"

ב־1 בנובמבר 2022 ייערכו הבחירות החמישיות בתוך שלוש שנים. כהרגלם, מצביעי הימין יצביעו למפלגות הימין ומצביעי השמאל-מרכז יצביעו ״אסטרטגית״, כי הם כולם אסטרטגים פוליטיים גאונים ובגלל זה הם ניצחו בכל מערכת בחירות עד... אה, רגע.

שמאלנים אוהבים להגיד על הפוליטיקאים שלהם שהם לא מספיק. לא מספיק ניציים, לא מספיק יוניים, לא מספיק פמיניסטים, לא מספיק ריאליסטים, לא מספיק סוציאליסטים, תראו, יצא לי שיר!

שמאלנים עוד מחכים לגנרל. והוא יבוא, אתם תראו! הוא יגיע בחמישי בערב בטרמפים, עם סכין בין השיניים ופודרה מתחת לציפורניים, הוא ידבר בדיקציה גרועה ובמטאפורות לא קשורות ולא יהיה מוכן בשום צורה לעולם האמיתי, עולם מוזר שבו אנשים לא תמיד עושים מה שאומרים להם. הוא יגיד שהוא נגד ענישה קולקטיבית ויגידו שהוא שמאלני. ואז הוא יגיד שצריך להחזיר את ההרתעה ויגידו שהוא מרכז.

הפרשנים הפוליטיים יכתבו שהוא לא רוצה להבריח מצביעים ולכן עמדותיו האמיתיות ייחשפו אחרי הבחירות, ואחרי הבחירות עמדותיו האמיתיות אכן נחשפות ומתברר שאין לו כאלה. וגם אם היו לו, הוא לא היה יודע דבר וחצי דבר על לקדם אותן, ובכל מה שקשור להשפעה אמיתית על חיינו האמיתיים, לרות וסרמן־לנדה יש הרבה־הרבה יותר ממנו, ואתם אפילו לא יודעים מאיזו מפלגה היא ואם המצאתי אותה או לא.

שמאלנים לא מזדקנים. הם ״מתפכחים״ ומצביעים ״הצבעה אסטרטגית״, כלומר נותנים את קולם למועמד שלא מייצג אותם ואת דעותיהם, שהם לא מסכימים איתו ולא רוצים שהוא ינהיג את המדינה. אין מה לומר, גאונים.

למה ימנים לא מצביעים ״אסטרטגית״? אולי כי הם מנצחים רצוף כבר כל כך הרבה זמן? אולי כי הם לא חושבים שהם יותר חכמים מהמנהיגים שלהם? אפשר לחפש אשמים (אהוד ברק, החרדים, השיטה, התקשורת, האסטרולוגית מהעיתון, סנדוויץ׳ חביתה), ואפשר להבין שאם נצביע למפלגות ולמנהיגים לפי הפתרונות שהם מציעים לבעיות במדינה, אולי, רק אולי, הם ירגישו מחויבים להוציא אותם לפועל. לעומת זאת, אם נמשיך להצביע ״אסטרטגית״, בסוף לא יהיה כאן אף אחד שפועל להגשים חזון. אם אנחנו לא נאמין בשום מנהיג, לא יהיה כאן שום מנהיג שמאמין בשום דבר.

סביב קדחת רק ביבי/רק לא ביבי שכחנו שבכנסת יושבים 120 נשים וגברים. נזכרנו בזה רק כשכמה מהם הפילו את הממשלה. אלה 120 נשים וגברים שאמורים להקדיש (וחלקם באמת מקדיש) את כל זמנם לשיפור החיים שלנו כאן.

זוכרים את הפרסומת לקונדומים מהניינטיז? כשאנחנו מצביעים לרשימה אך ורק בגלל מי שעומד בראשה, אנחנו מצביעים לעוד שלושה עד 34 חברי כנסת שיושבים כנציגים שלנו בוועדות, במליאה ובממשלה ומחליטים מה יקרה פה מחר. רק ביבי או רק לא ביבי זו לא דעה פוליטית. בסופו של דבר, מדובר באיש אחד, כבר לא כל כך צעיר. על סדר היום שלנו ממתינים נושאים מהותיים לחיים שלנו כאן, ובהם: שלום, כלכלה, ביטחון, דיור, בריאות, תחבורה, חינוך. לא בהכרח בסדר הזה. אף אחד לא יעלה על בגץ עם D9 ואף אחד לא ייתן את אמא של פרס לפלשתינים, אלא אם כן יהיו לו האצבעות של רות וסרמן־לנדה.

בבחירות הבאות אני מציעה קונספט מהפכני - להצביע למי שאתם מסכימים עם דעותיו. בין שאתם מצביעים לימין ובין שלשמאל, למרכז או לליברמן, בואו ניתן הפעם את קולנו למנהיגים שלפחות נראים כאילו הם מחפשים פתרונות. אם לצטט את בגין, לעיתים יש לומר גם את המובן מאליו: בואו נפסיק להצביע למנהיגים שלא מציעים שום דבר.

shishabat@israelhayom.co.il