פרשת פקודי: היררכיה, גרסת המשכן

בשנת שתיים למלך נבוכדנצר, חלם המלך חלום ולא זכר מה חלם. אחרי כעס ורוגז ופרק שלם, הגיע דניאל וגילה למלך מה חלם ומה פתרון החלום: חלמת על פסל גדול, "הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל רַגְלוֹהִי מִנְּהֵין דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהֵין דִּי חֲסַף (תרגום: הוא הצלם, ראשו של זהב, חזהו וזרועותיו של כסף, מעיו וירכיו של נחושת. שוקיו של ברזל, רגליו - מהן ברזל ומהן חרס)"... 

הרוצה לדעת מה פשר החלום ילך לספר דניאל, אבל די לנו בזה כדי לראות את ההדרגה. למעלה הזהב, והמדרג הולך ויורד, עד לברזל, שהוא פחוּת הערך ביותר, אבל החזק ביותר, ועל כן הוא בסיס הפסל. אלא ששם יש גם רגל חרס שתגרום בסופו של דבר להשמדתו. המדרג דומה למדרג המשכן, למעט עניין הברזל; ככל הנראה סוד ייצור הברזל לא היה בידי בני ישראל בתקופה זו, וכלי העבודה שלהם היו עשויים בעיקר ברונזה, שהיא סגסוגת של נחושת. וכך עומד לו המשכן, וכל הרואה את החצר מבחין שראשי עמודיו כסף ורגליהם נחושת; לפנים מן החצר עומד המשכן עצמו, ושם עמודיו זהב ורגלי העמודים כסף. לא רק ממד הגובה כך, אלא גם העומק - הכלים הפנימיים של זהב, ואילו הכלים החיצוניים של נחושת (כלי שרת מכסף לא היו). 

 

 

כל המשכן כולו אמר סדר, היררכיה, משטר, משמעת. תהליך התמסדותו של העם היוצא ממצרים אמור להגיע עם מעשה המשכן אל שיאו וחתימתו; המשכן וסדריו הם פסגת תהליך הפיכת ערב העבדים הרב הזה לעם ממוסד ומסודר. אבל אולי כדי לזכור שבכל זאת, מנודדים יצאנו ונודדת נשמתנו, ולעולם לא באמת נהיה עם ממוסד ומסודר בסגנון אירופי ובאיזשהו מקום נישאר תמיד קצת אנרכיים, את כל הפאר וההדר הזה כיסו יריעות עיזים. 

*חגי משגב הוא מרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל

 

אוצר, מילים

מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.  על החושן בפרשתנו נאמר שבצלאל עשה אותו "מעשה חושב", כך נאמר על פריטים נוספים במשכן, למשל הכרובים שהיו ארוגים בפרוכת. "מעשה חושב" או "מלאכת מחשבת" מבטאים את היצירתיות והמחשבה האנושית שעומדות ביסוד היצירה. לא מעט חנויות תכשיטים ויודאיקה אימצו את השם "מעשה חושב", לאמור - אצלנו תקבל אמנות של ממש, לא משהו שכל אחד יכול לעשות. בירושלים נושא רחוב בשכונת תלפיות את השם "מעשה חושב", את הרחוב הזה חוצה רחוב יד חרוצים, לא רחוק ממנו נמצא את רחוב הסדנא ורחוב בעלי מלאכה. כך נאה וכך יאה - חריצות, עבודת כפיים ומאמץ מחשבתי זה לצד זה. 

כתיבה: דניאל שרשבסקי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו