"קשר שיישאר לדורות": שיתוף הפעולה בין הכומר למנהיג היהודי-אמריקני ומחויבותם לארץ

כומר נוצרי, מנהיג יהודי ועיתונאי ישראלי, נכנסים לחדר ומשוחחים. זו לא בדיחה, וגם לא אירוע שגרתי, אך בתחילת השבוע נפגשנו בירושלים.

ג'ון הייגי הוא אחד הכמרים המשפיעים ביותר בארה"ב, ואולי בכלל יבשת אמריקה. יש לו מניית יסוד במהלך ההתייצבות ההיסטורי של הכנסייה האוונגלית לצד ישראל. בתנועתו "נוצרים מאוחדים למען ישראל" (CUFI), חברים כיום 11.5 מיליון איש. עם פרוץ המלחמה באוקראינה גייס הייגי שני מיליון דולר, כדי לסייע בחילוץ ובהעלאה ארצה של פליטים יהודים. בשבוע שעבר בילה לילה בנתב"ג כדי "לצפות במו עיניי בהגעת הפליטים מהמטוס. זה היה מרגש", הוא אומר.

על פעילותו למען ישראל קיבל ביום ראשון שני אותות הוקרה, האחד ממרכז מורשת בגין והשני מטעם בית הכנסת הגדול. בשני המקרים ידידו מלקולם הונליין, המכהן בין היתר כנשיא בית הכנסת הגדול בירושלים, העניק לו את העיטורים. הכומר בן ה־82 התרגש מאוד.

שיתוף הפעולה בינו לבין הונליין, ממנהיגיה הבולטים של יהדות ארה"ב ב־50 השנים האחרונות, נולד בסוף שנות ה־80. "היו לי חששות והיו פחדים. זה לא קשר מובן מאליו, אבל אחרי 30 שנה, אני יכול לומר שלא היה אפילו רגע אחד של מתח. מעולם לא התחרטתי", אומר הונליין חובש הכיפה, שילדיו ונכדיו תלמידי ישיבות.

בשעה שבהנהגה היהודית־אמריקנית הקשרים עם נוצרים תומכי ישראל הפכו מזמן לשגרתיים, בארץ רבים עודם מסויגים, למרות חשיבותה הגוברת של התנועה האוונגליסטית בעיצוב יחסי ישראל־ארה"ב וחיזוק המחויבות האמריקנית לישראל.

הממשל האמריקני עומד להגיע להסכם חדש עם איראן, במטרה למנוע ממנה הגעה ליכולת גרעינית. האם זו המדיניות הנכונה?

הייגי: "המדיניות של ממשל ביידן חלשה מאוד, והנשיא ביידן עושה כל מה שהוא יכול כדי שתהיה גרועה יותר. המדיניות הנוכחית תסתיים בכך שיום אחד, במסתורין ובהפתעה, לאיראן תהיה פצצה. כי איראן מנפצת את כל הכללים. ארה"ב, בהובלת ביידן, הופכת את איראן ורוסיה לשותפות, בכך שהוא ממשיך לקנות גז מרוסיה, ורוסיה מממנת באמצעות הכסף הזה את ההתקפה באוקראינה. האם היית רוצה כשותפה אומה שמנהיגיה המוסלמים הקיצונים רוצים להרוג כל יהודי על אדמת אירופה? איני יכול לחשוב על דבר שיגרום למאמינים להתעורר נגד הנשיאות הנוכחית יותר מזה".

הונליין: "אני עדיין מקווה שיהיו מאמצים לעשות את ההסכם המסתמן לקצת יותר הגיוני, ושאיראן לא תקבל עשרות מיליארדי דולרים לחימוש ארגוני החסות שלה. צריך לשים לב כיצד הסכם הגרעין משפיע על בעלות הברית שלנו במזרח התיכון, שכבר עתה ספקניות בנוגע ליכולת לסמוך על המערב. הם יחפשו בעלי ברית אחרים, כולל איראן".

התמזגות רוחנית

עבור רבים בציבור הישראלי, אפילו מעמד כזה של כומר נוצרי מוביל, יושב יחד עם מנהיג יהודי, במקרה הזה אורתודוקסי, אינו טבעי ואפילו לא הגיוני. אז מה פירוש הדבר, כאשר מדברים על המסורת היהודית־נוצרית?

הייגי: "יכולתי לכתוב ספר על השאלה הזו... שיתוף הפעולה התחיל בפנייה שלי לרב האורתודוקסי, אריה שיינברג (רב קהילת רודפי שלום בסאן אנטוניו טקסס, שנפטר לפני פחות משנה, א"כ). הוא הפך להיות החבר היקר ביותר שהיה לי. הצעתי שיתוף פעולה בין נוצרים ליהודים. זה היה ב־1981 ושני הצדדים חשבו שהשתגעתי. הלכתי לפגוש את הפדרציה היהודית, הם היו מפוחדים. אך ביני לבין הרב שיינברג היתה התמזגות רוחנית. הסברתי שאני רוצה להגן על העם היהודי, ולא לפגוע בו, שישראל אינה סוגיה פוליטית אלא תנ"כית, שמתחילה בספר בראשית, כשאלוהים נתן את ארץ ישראל לעם ישראל. וכאשר מישהו אחר, הפלשתינים, באים ואומרים שהארץ שלהם, זה פשוט בלתי אפשרי.

"הערב המשותף הראשון שעשינו לכבוד ישראל, למרות כל אי ההבנות, היה הצלחה עצומה. אבל, היה גם איום של ניאו־נאצים שטענו להטמנת פצצה. אמרתי לאשתי באותו ערב שאנחנו נמשיך לקיים ערבי הוקרה לישראל, עד שהניאו־נאצים האלה יתרגלו. מאז הפצתי את המסר בכל דרך אפשרית. הרצאות, סרטוני וידאו, ספרי הדרכה, הלכתי ממקום למקום וממדינה למדינה, וזה תפס באופן יוצא מהכלל. אני חושב שהקשרים האלה, בין אוונגלים לבין יהודים אורתודוקסיים, יימשכו לדורות הבאים, ממש כפי שאנו עושים ברגע זה".

מה תגיד ליהודים שעדיין מפחדים ממך?

הייגי: "שהתנועה האוונגליסטית אינה מעוניינת לנצר אתכם. אם מיסיונריות היתה המשימה שלנו, אזי אנחנו הארגון הכושל ביותר בעולם... אנחנו אחים רוחניים, בנים לאב רוחני אחד, אברהם. ואנחנו עובדים למען מטרה משותפת, על פי הנאמר בתנ"ך, 'ואברכה מברכיך, ומקללך אאור'. הציווי בוחן אותנו בהתאם ליחס שלנו ליהודים. אנחנו בצד הנכון של ההיסטוריה ובצד הנכון של הכתובים. אנשים שדואגים מדברים שקרו לפני מאה שנה (הכוונה לתנועות משיחיות־נוצריות, א"כ) צריכים להפוך דף".

מלקולם, כידוע לך גם יהודים חילונים מתקשים עם שיתוף הפעולה הזה. כיצד אתה מרגיע אותם?

הונליין: "אני חושב שדווקא בקרב חילונים יש דאגה גדולה יותר משיתוף הפעולה. אבל תשובתי להם - הסתכלו מה קורה. יש רקורד מוכח של הצלחות על פני כמה עשורים. הספקות על רקע העבר מובנים, ויש להם הצדקה היסטורית. אבל צריך לשים לב לשינוי.

"יש פה עניין פרגמטי, לא רק דתי. אנחנו זקוקים לקואליציות במאבק באנטישמיות ובפעילות למען ישראל, ופה יש לך עשרות מיליונים שתומכים בך. האם נפנה להם את הגב?"

כבר לא דתות יריבות

בחזון שלכם נצרות ויהדות כבר לא יריבות יותר, אלא דתות שמשתפות פעולה?

הונליין: "אנו מכבדים זה את זה ואת האמונות זה של זה, איך אין פירוש הדבר שאנו מסכימים על הכל. כאשר יבוא המשיח, נשאל אותו אם הוא היה בעבר ישו. אם כן, אנחנו נתנצל, ואם לא, הם יתנצלו. אבל ברצינות, מה שיש לנו במשותף הרבה יותר רחב ממה שמפריד. בכל שנות הפעילות שלי עם הכומר, לא נתקלתי במשהו שיאתגר את העקרונות היהודיים שלי, כיהודי אורתדוקסי. וצריך לומר, שלפעמים עמידתם למען מדינת ישראל, חזקה יותר מכפי שאנחנו עומדים".

הייגי: "בתנ"ך הן לא היו מעולם דתות מתחרות. היו אנשים שעיוותו אותן למטרותיהן והפכו אותן מתחרות, אך הם היו אנטישמים. כאשר ישו הביא אלינו את הנצרות, ואמר ש'ליהודים תהיה ישועה', הרבה נוצרים פשוט התעלמו מכך. אך מה פירוש, יודיאו־נוצרית? היהדות לא צריכה את הנצרות כדי להתקיים. נצרות לעומת זאת, לא יכולה להסביר את קיומה ללא היהדות. כך שאנו מחוברים מן השורש".

על פי חלק מהסקרים, הדור הצעיר בקהילה האוונגלית פחות מחויב לישראל מאשר דור ההורים. האם זה נכון?

הייגי: "הכל שאלה של חשיפה. בבתי הספר שלנו יש 700 תלמידים ואנשי צוות ששרים שירים יהודיים, וחוגגים חגים יהודיים. לכנסייה שלנו מגיעים 23 אלף צעירים, והם וכל מחלקות הנוער שלנו, מכירים היטב שירים יהודיים, מסורות יהודית וכך הלאה. כי הם חונכו לכבד את העם היהודי".

אחד מרגעי השיא של חיי

אחד המהלכים ההיסטוריים שלהייגי היה חלק נכבד בהם, הוא ההכרה של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל - אירוע שבו באו היטב לידי ביטוי השילוב בין אמונתו הדתית האיתנה, תמיכתו בישראל ועוצמתו הפוליטית. לבקשתי, הוא מספר מה בדיוק אמר לנשיא דאז, דונלד טראמפ, באותה ארוחת ערב מכרעת, ביולי 2017.

"אשתי ואני הגענו לביקור פרטי בבית הלבן. הוא נכנס, ספק כפיים, והיה מרוצה מאוד. לאחר כמה דקות הוא העלה את הנושא, 'מה אנו עושים עם סוגיית ירושלים'. השבתי לו שלדעתי יהיה נהדר אם הוא יכיר בירושלים כבירתה הנצחית של ישראל. הוא השיב, 'מנהיגים רבים בעולם אמרו לי שאם אעשה זאת תפרוץ מלחמה'. השבתי שלדעתי יקרה בדיוק ההפך. 'בכל פעם שנשיא מציע הצעה לשלום, עבאס משיב שאינו יכול לעשות זאת בגלל שבעיית ירושלים לא נפתרה. אז פשוט תוריד את ירושלים מהשולחן, תן להיסטוריה להתקדם ותתחיל לעשות שלום עם אנשים שרוצים אותו. תעשה את זה, ושהם (הפלשתינים) יתאימו את עצמם'.

"והוספתי: אחת ל־50 שנה, מציינים בישראל את שנת היובל (על פי הנאמר בתורה, א"כ). 1917 היתה שנת יובל ובה הוצגה הצהרת בלפור. ב־1967, התחוללה מלחמת ששת הימים, שהכפילה את שטחה של ישראל, וירושלים חוברה בחזרה למדינה היהודית.

"והנה אנחנו ב־2017. זו שנת יובל, ואתה אדוני הנשיא, האדם היחיד על במת ההיסטוריה שיכול לגרום לדבר הזה לקרות. ואם תעשה זאת, תחיה חיי נצח פוליטיים'. הוא חשב על זה לרגע, ספק כפיים, ואמר 'נשיאים קודמים אכזבו אותך. אני לא'. כמה שבועות לאחר מכן, הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל ובהמשך העביר את השגרירות. אני הוזמנתי על ידי השגריר דיוויד פרידמן לטקס, וזה היה אחד מרגעי השיא בחיים שלי".