"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו רצה את המינוי יותר מפרץ וסמוטריץ'

נתניהו הואשם אחרי פיטוריהם של בנט ושקד בנתק מכוון מהציונות הדתית • המינוי בא להוכיח שהברית בין הכיפות הסרוגות לליכוד נשארה חזקה מתמיד • פרשנות

,עודכן
נתניהו רצה את המינוי יותר מהשרים שמונו, פרץ וסמוטריץ' // צילומים: גדעון מרקוביץ', יוסי זליגר

מינוייהם של הרב רפי פרץ וח"כ בצלאל סמוטריץ' לשרי החינוך והתחבורה הם תחילת תהליך השיבה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לציונות הדתית. אחרי פיטורי נפתלי בנט ואיילת שקד מהממשלה ופיטורי יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות קובי אלירז, הואשם נתניהו ביצירת נתק מכוון הנובע מזלזול עם בכירי הציונות הדתית. המינוי אתמול נועד לאותת שהיה מדובר בפרשנות לא נכונה לצבר אירועים, וכי הברית בין חובשי הכיפות הסרוגות לבין הליכוד נותרה חזקה כתמיד.

נדמה שזו הפעם הראשונה שראש הממשלה הממנה רצה במינוי הזה יותר מהמיועדים לשרים שהתמנו. הקדמת הבחירות והעובדה כי המערכת הפוליטית נאלצת לעבור בתוך חודשיים סבב ב' של בחירות שכבר הסתיימו, הביאה למתח רב בתוך המחנה המנצח. זאת, בעיקר נוכח העובדה כי בשל הפיצולים הרבים שאליהם הגיע בסיבוב הקודם, לא הורכבה ממשלה רק בשל עריקה של אחד מחברי המחנה.

נתניהו רצה את המינוי יותר מהשרים שמונו, פרץ וסמוטריץ' // צילומים: גדעון מרקוביץ', יוסי זליגר

לפני ארבע שנים מנה מחנה הימין ללא ליברמן 61 מנדטים. הפעם, בעיקר בשל הקמת הימין החדש וזהות, הוא סיים רק עם 60. חילופי ההאשמות והטחת הבוץ זה בזה, שהחלו מייד עם פיזור הכנסת, שיוו את התחושה כי אחדות כבר לא תתרחש וסכנת איבוד הקולות קיימת גם הפעם, אלא שהמינוי אתמול בא להעביר מסר שלפיו נתניהו לא מתכוון לטמון את ידו בצלחת.

עוד בנושא:

"בממשלה יהיו יותר שרים מכפי שמתיר החוק"

סמוטריץ': "אעשה הכל כדי ששדה דב לא ייסגר"

נתניהו מינה את הרב פרץ ואת סמוטריץ' לשרי החינוך והתחבורה

הפעם מעורבותו בהסכם החיבור בין הפלגים השונים בימין שמימין לליכוד עשויה להיות חזקה יותר ותקיפה יותר, במידה שיראה שהצדדים לא משכילים לעשות זאת בעצמם, כשהפעם, כך נראה, לא יסכים לוותר על שום גורם סיכון - כלומר מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה - מחוץ לחבילת האיחוד.

לא מתכוון לטמון את ידו בצלחת, נתניהו // צילום: הדס פרוש, פלאש 90

נתניהו נחוש להקים ממשלת ימין אחרי הבחירות, כזו שתאפשר לו לצלוח את המערכה המשפטית העומדת כנגדו, בין שבאמצעות חסינות חדשה או ישנה, ובין שעל ידי ניהול משפט תוך כדי כהונה ללא סכנת פרישה של חברי קואליציה, אלא שהפעם הוא מתחיל את מלאכת הרכבת הממשלה בחוסר - המנדטים שיקבלו, אם יקבלו, ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. החשש בליכוד הוא כי למרות קמפיין אינטנסיבי בשפה הרוסית שמתכננים במפלגה, ולמרות ההערכה כי ליברמן עשוי לגדול כתוצאה ממערכה כזאת, בעיקר באמצעות מצביעי מרכז־שמאל שיעברו להצביע לו, עדיין עשויים להישאר בידיו שניים עד ארבעה מנדטים של מצביעי ימין שיתמכו בו למרות הכל, ולאור יחסי הכוחות בין הגושים, הדבר עשוי להיות קריטי ביום שאחרי הבחירות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר