פרשת חוקת: שירת הבאר

"אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת"

שירת הבאר תמציתית וגבישית כמו שיר זן. עצם התחימה של המילים המועטות תחת המסגרת של "שירה" מכוונת אותנו לקשב אחר למילים ולמה שהן מבטאות. המחקר בדרך כלל נוטה להניח שהשירות מבטאות רובד קדום של הטקסט, סלע בסיס, עתיק יותר מהשכבה של הפרוזה המלווה אותו. רבי אבונה במסכת מגילה בתלמוד הירושלמי מבטא את אותה האינטואיציה בכך שהיה מברך לפני אמירת שירת הבאר ובסיומה. לשירה הקדומה הזו אופי של ריקוד גשם, ספק שיר, ספק השבעה או לחש, שמנסים לגרום למים לעלות מהמעמקים: "עלי באר" פונה השירה ישירות אל הבאר, ואז פונה אל הציבור: "ענו לה".

המילה "ענו" משמעה "שירו" (כמו "ענו לה' בתודה" תהלים קמז, ז). חז"ל הבחינו בין שירה שהיא "עינוי" לשירה שהיא "קינה" - "...איזהו עינוי? שכולן עונות כאחת. קינה - שאחת מדברת וכולן עונות אחריה..." (משנה מועד קטן, ג, ט). אם אפשר לזהות את "ענו" שבשירת הבאר עם ה"עינוי" החז"לי, הרי שירת הבאר קוראת לשירה שבה כולם שרים כאחד (או כאחת). מול שירת הרבים הזו הקוראת למים לעלות ולפרוץ, מופיע דגם אחר - הדגם של החפירה שמובילים המנהיגים: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים/ כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם/ בִּמְחֹקֵק/בְּמִשְׁעֲנֹתָם.

איור: מיכל בן חמו

המתכון של שירת הבאר להוצאת מים מהאדמה כולל שילוב של מים העולים מכוח שירת הרבים, עם פעולה שמפעילה כוח ומושכת את המים באמצעות החפירה. גם התקבולת המתארת את החפירה הזו מגלה שני גוונים - האחד מדגיש את השררה שבמנהיגות - "שרים" והאחר את הנתינה שבמנהיגות - "נדיבי עם", האחד חופר באמצעות כלי שמגלם שיפוט, כוח והתנגדות - "מחוקק", והאחר בכלי שהוראתו הראשונית תמיכה וסיוע - "משענת".

השירה מציגה שילוב של כל האסטרטגיות האלה יחד - הציבור והמנהיגות, הצד התומך של ההנהגה עם הצד הכוחני, שירה מול חציבה. שיתוף פעולה שבו הטבע מתעורר לקול שירת העם והמים בוקעים מכוח ההנהגה.

*אבי ורשבסקי הוא מנהל MindCET וחבר הנהלת מטח

אוצר, מילים

בא חשבון.במסעם לארץ ישראל כובשים ישראל את ארץ סיחון שאחת מעריה היא "חשבון". הפסוקים מספרים על טקסט שהיה מוכר בימי קדם "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון..." המושלים בפסוק הם נושאי המשלים, והמשל המתואר פותח בקריאה "בואו חשבון" - הגיעו אל העיר חשבון. המילה "חשבון" מוכרת גם במשמעות נוספת של עריכת חשבון, וכך נוצרה משמעות חדשה ולפיה "לבוא חשבון" פירושו להתנקם. המלצה: לפני שאתם באים חשבון עם מישהו, תספרו עד עשר.

*כתיבה: דניאל שרשבסקי