פרשת מטות: לעבור את הירדן

מִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד... וַיֹּאמְרוּ: אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ... אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן (במדבר לב)

"תראי", היא אמרה לי וקולה נשמע מתכתי בטלפון, "אתם אמיצים. נשמע מדהים, בית הספר הזה שאתם מקימים. אבל אני לא מוכנה לשלוח את הבן שלי להיות שפן ניסיונות. נדבר שנה הבאה, נראה איך הולך לכם".

שלושים וחמש שיחות ביום אחד. "אנחנו חלוצים", אמר לי האיש כשחיבק אותי, ואני נופלת לזרועותיו מותשת, "אי אפשר לצפות מאנשים לעבור תהליך שלם במשך חמש דקות שיחה. אנחנו חייבים למצוא רק עוד כמה משפחות שמוכנות, ובשנה הבאה כבר יהיה יותר קל".

אבל אני רותחת. אם כל אחד יעמוד מעבר לירדן לראות האם הצליחה הכניסה לארץ, מי יעז לחצותו אל הארץ המובטחת? כל מצקצקי הלשון, מקטרי המרקעים, נאנחי הכותרות, מטיחי האשמה, כואבי הבינוניות - האם לא בנו תלוי הדבר? מתי בדיוק התרחש המעבר מ"אנחנו" ל"אתם"? כיצד קרה שניתקנו את עצמנו מהישות הערטילאית הקרויה "מדינה", וחשוב מכך, איך מחזירים את תחושת האחריות המשותפת ואת הנחישות להצליח?

סיפורם של בני גד ובני ראובן מְקוֹמֵם עד היסוד. האל רותח, ובצדק. הוא מזהה את הבעיה לא רק בניסיון לחלץ את עצמם ללא פגע מהקרב העתיד לבוא בכיבוש הארץ, אלא הוא רואה במערכת הערכים המובילה את נשיאי השבט להעז לפרוש, את הבעיה; "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים" (פס' יד). אבותינו ואמותינו היו בעלי רוח החלוציות, השליחות וההקרבה. ואילו אנחנו מלקקים את הפצעים של המחירים האישיים של החלוציות, מתקרנפים בדל"ת אמות המשכנתא וממשיכים לקטר.

איור: מיכל בן חמו

אין מנוס. גם בעידן של המנוסה המובנת אל האינדיבידואליזם, חייבים להבין ש"נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה' אֶרֶץ כְּנָעַן" (פס' לב). יש אנחנו, והוא חזק יותר מ"אני", והוא דרוש כדי להגיע אל הארץ המובטחת. כי בנפשנו הדבר.

הרבה גלית כהן קדם היא רבת קהילת קודש וחול בחולון של התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמית)

אוצר, מילים

חלוץ- בני גד ובני ראובן עוברים "חלוצים" לפני העם. המילה חלוץ במובנה המקראי מתייחסת לחייל מצויד (אולי בשל החגורה הנחגרת באזור החלציים). בני גד ובני ראובן התנדבו ללכת בראש, גם בספר יהושע ה"חלוץ" הולך בראש, ומכן קצרה הדרך לחלוץ המודרני - ההולך בראש, המתנדב לכל משימה. במאמר לכבודו של רודיארד קיפלינג (מחבר "ספר הג'ונגל") בשם "משורר החלוצים", משבח ז'בוטינסקי את הסופר וקובע: "אין כל ספק כי קיפלינג הוא אחד מיוצריה של התנועה הנפשית הידועה אצלנו בשם 'חלוציות'". √

עריכה: דניאל שרשבסקי