כך נחטף שלטון החוק על ידי אוכפי החוק

רגע אחרי שנחשפה יוזמתו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להניע את המשא ומתן ביןהליכוד לכחול לבן, היה ברור שגם הסיבוב הזה לא יוביל לשום מקום. הודעת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, מבצרת את הצדדים בעמדותיהם הקודמות ומונעת מהם כל גמישות.

בני גנץ ויאיר לפיד לא מוכנים לשבת עם ראש ממשלה שיש לו כתב אישום, ונתניהו לא יכול לוותר על התפקיד ערב פתיחת משפטו. כך חזרנו לנקודת ההתחלה, לליל תוצאות הבחירות אי שם לפני יותר מחודשיים. מצב של חוסר הכרעה וכאוס.

לתוך האנדרלמוסיה הזאת נכנסת מערכת המשפט, על אגפיה ושלוחותיה, והופכת עצמה בפועל למקבלת ההחלטות הכמעט־בלעדית בניהול ענייני המדינה. אחרי תהליך ארוך שנמשך יותר משני עשורים, של סיפוח זוחל, שבו החליפו לאט־לאט הדרגיםהפקידותיים והמשפטייםאת מקבלי ההחלטות הנבחרים, עשוי מה שמגדירים בימין ככיבוש להגיע לסיומו בקרוב.

אין רלוונטיות לחוק, גם לא למחוקק. רק לאלה שנטלו לעצמם את החירות לפרש את חוקי המדינה כרצונם, להוסיף ולגרוע נורמות ואמות מידה מומצאות כאוות נפשם, ולפעול להשתיק כל מי שמבקש למחות על ההשתלטות המשפטית המגיעה לשיאה בימים אלה.

על פי הנורמות המשפטיות, שלא כתובות בשום חוק, הנחה היועמ"ש את ראש הממשלה והשרים להתייחס לממשלה הנוכחית כממשלת מעבר, כלומר אין לקבל בתקופה זו החלטות גורליות, למנות בכירים ועוד.

קביעה הגיונית סך הכל. עד שתוקם ממשלה קבועה קיים חשש כי ממשלה יוצאת, או כזו שעומדת להיכנס, ינצלו את העובדה שמנגנוניהפיקוח והבקרה, ובראשם הכנסת, לא מתפקדים באופן מלא ויקבלו החלטות מהשיקולים הלא נכונים. החלטות כאלה, כך על פי ההיגיון, עשויות לשבש את האיזון שבין החלטות שקולות לשיקולי בחירות ועשויות להכניס מניעים זרים למערכת קבלת ההחלטות.

מערכת המשפטעובדת בציר מקביל למערכת הפוליטית, אבל ראשיה יודעים היטב כי בניגוד לכלל ההנדסי הידוע, מדובר בקווים מקבילים בעלי ממשק ישיר, שנפגשים לא פעם ולא פעמיים, משפיעים ומושפעים זה על זה וזה מזה, ומובילים להתנגשות ישירה ביניהם בצמתים המרכזיים.

בפעם הקודמת התעקש היועמ"ש, בלחץ פרקליט המדינה, לפרסם את כתב החשדות בעיצומה של מערכת בחירות. לא הועילו המחאות והטרוניות מצד ראש הממשלה וראשי הליכוד. כך החליטו מלמעלה וכך היה. הכלל של ממשלת מעבר ותקופה רגישה לא חל על המשפטנים, רק על הפוליטיקאים.

הטור המלא - מחר במוסף "ישראל השבוע"