"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נדחתה העתירה נגד ח"כ גדי יברקן

הוסר המכשול מעל התמודדתו של חבר הכנסת שעבר מכחול לבן לליכוד • ועדת הבחירות המרכזית דחתה את העתירה: "לא פעל בניגוד למצעה של סיעתו הקודמת"

,עודכן
חבר הכנסת גדי יברקן // צילום: אורן בן חקון //

יו"ר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת, השופט ניל הנדל, דחה היום (ראשון) את העתירה נגד חבר הכנסת גדי יברקן ובכך סלל את דרכו של יברקן להתמודד בבחירות הקרובות בשורות המפלגה.

בהחלטתו כתב הנדל: "התשובה לטענת המבקש מצויה בסעיף 40 לחוק היסוד, שמגדיר את המונח 'התפטרות של חבר כנסת', ההתפטרות תהיה בהגשה אישית של כתב התפטרות על ידי המתפטר ליושב ראש הכנסת". המבקש אכן הגיש את כתב ההתפטרות מהכנסת לפני שהוגשה רשימת הליכוד. אמנם סעיף 41 ,שכותרתו "תוצאות ההתפטרות", מלמדנו כי החברות בכנסת נפסקת רק כעבור 48 שעות.

"אך אין בכך לגרוע מהעובדה שהגשת כתב ההתפטרות מקימה את ההתפטרות, יהיו תוצאותיה אשר יהיו. כמובן, לו היה המבקש חוזר בו מההתפטרות קודם שיחלפו 48 שעות – מה שלא עשה בענייננו – ניתן היה להגיש בקשה בעניין; אך זאת בעילה שהמשיב חזר בו מהתפטרותו, ולא מן העילה שמבחינה פורמלית לא התפטר מהכנסת. יוצא כי המשיב התפטר קודם להגשת הרשימה", הוסיף הנדל.

"לשם חידוד העניין, נוסיף כי עמדת המבקש בנסיבות המקרה הקונקרטי, שבו ההתפטרות קדמה להגשת רשימת הליכוד, אף אינה תואמת את תכלית ההסדר הקבוע בחוק היסוד. כפי שהוסבר..., תכלית ההסדר היא "לצמצם את האפשרות שחבר כנסת שנבחר במסגרת רשימת מועמדים מסוימת יפרוש מסיעתו יחד עם המנדט שנתן ציבור הבוחרים לרשימה ממנה פרש, ויפעל בכנסת באופן המנוגד למצעה ולעמדותיה של הסיעה, תוך סיכול רצון הבוחר. את מובנו של הביטוי 'בסמוך לאחר הפרישה' יש לפרש לאור תכלית זו גם בנסיבות ענייננו, המשיב אינו פועל בכנסת באופן המנוגד למצעה של סיעת כחול לבן", כתב הנדל.

עו"ד שחר בן מאיר הגיש עתירה לוועדת הבחירות המרכזית נגד חה"כ גדי יברקן, הליכוד, כחול לבן, מפלגת תל"מ, לקבוע כי הרישום של חה"כ גדי יברקן כמועמד מטעם רשימת המועמדים של הליכוד הוא "בטל ומבוטל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר