"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חוזרים לדרך שלא הייתה

העבודה-גשר-מרצ בונים על נוסטלגיה, אבל "שלום מדיני" נוסח רבין כבר אינו סחורה מבוקשת, ובכל מקרה, עמיר פרץ ואורלי לוי מעולם לא היו נושאי הדגל שלו

,עודכן
לא בדיוק "אבירי השלום" של השמאל // צילום: גדעון מרקוביץ'

מה עושים עם יצור הכלאיים הזה, "העבודה-גשר-מרצ"? איך משווקים לציבור איחוד בין עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס לניצן הורוביץ ותמר זנדברג? או במילים בוטות יותר, איך משווקים לציבור האשכנזי-אליטיסטי, בסיס המצביעים (לשעבר?) של מפלגת העבודה ועיקר מצביעי מרצ, רשימה שבראשה עומדים שני פעילים מזרחים-סוציאליסטים מובהקים?

ישבו אנשי התעמולה של המפלגה החדשה ורקחו פתרון. הנה כך צייץ עמיר פרץ בטוויטר: "ממשיכים את דרך רבין באמת. ממשלת רבין שינתה את סדרי העדיפויות של ישראל! בממשלתו האחרונה של יצחק רבין ז"ל עבדנו יחד, שתי המפלגות, כדי לקדם צדק חברתי ושלום מדיני. רק עם העבודה-גשר-מרצ גדולה נחליף את הממשלה, נחזור לדרך רבין ונשנה את סדרי העדיפויות בישראל!", בתוספת סרטון שכל מטרתו לעורר נוסטלגיה בקרב ציבור הבית (לשעבר) של מפלגת העבודה.

יש רק בעיה קטנה עם הנוסטלגיה הזאת. "שלום מדיני" נוסח רבין כבר אינו סחורה מבוקשת אפילו בקרב מעוזי השמאל, ובכל מקרה, עמיר פרץ מעולם לא היה ידוע כנושא הדגל שלו; ודאי לא אורלי לוי, שאך לפני שעה קלה היתה חברה במפלגתו של אביגדור ליברמן. ומה לגבי "צדק חברתי"? ובכן, הסוציאליזם של עמיר פרץ מעולם לא היה חביב על ממשלת רבין, שבתחום הכלכלי העבירה שורה של הפרטות ושל החלשת ההסתדרות ואיגודי העובדים.

עמיר פרץ, לשיטת רבין עצמו, היה בצד של האויב. זוכרים את הסרטון מעורר המחלוקת של הליכוד, שבו ישבו יחד אנשי חמאס ואנשי הוועדים? זו לא המצאה של הליכוד. כך אמר יצחק רבין, ב-‭21‬ בנובמבר ‭ :1993‬ "איני מודאג מהתנגדותם של האיגודים המקצועיים בישראל לתהליך ההפרטה, כשם שאיני מודאג מקבוצות טרור אסלאמיות המבקשות לפגוע בתהליך השלום". לא לחינם בני הציבור הבורגני, בני המעמד הגבוה הנושאים בעיקר נטל המס, הולכים ונוטשים את מפלגת העבודה הסוציאליסטית של עמיר פרץ ומרב מיכאלי לטובת אחותה הגדולה המתונה יותר. הסוציאליזם המהווה את הדבק המאחד בין העבודה, גשר ומרצ כבר מזמן אינו באופנה, ומסיבות טובות. אבל זו באמת בעיה שפיסות תעמולה לא יצליחו לפתור.

ועוד משהו: אם כבר מלחמה בוועדי עובדים, כאן המקום לציין לשבח את סדרת הסרטונים של ח"כ מתן כהנא (הימין החדש-ימינה), שמדי מוצ"ש משחרר לרשתות סרטון קצר ובהיר שמציף את הבעיות הכלכליות והכפייה שמעמיסים עלינו ההסתדרות וארגוני העובדים השולטים ברכבת, בחברת החשמל, בכיבוי האש ובעוד חברות חיוניות, ומתחייב לקדם חוקים שיגבילו את כוחם של הוועדים ויקדמו שקיפות בהסתדרות.

הסרטונים האלה, העשויים היטב, הם לא רק תעמולה. הם מנגישים לציבור ידע שלא תמיד היה מוכר לו. בין שהדבר משתלם אלקטורלית ובין שלא, העובדה שסרטוני תעמולה יכולים גם לעניין ולהשכיל - היא מפתיעה ומבורכת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר