"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה בתעמולה: ליחצני כחול לבן נסתמו בלוטות הטעם

אחרי שהאשימו חרדים בשוד אוצר המדינה, הפעם אלה החרד"לים • במודעת כחול לבן שהופצה בעיתונות המגזרית, נראה דגל ישראל מוכתם בחרדל ותחתיו הכיתוב "כל כך הרבה חרדל שכבר אין לזה טעם"

,עודכן
רביעיית ההנהגה של כחול לבן // צילום: יהודה פרץ

אחרי שהבטיחו ממשלת אחדות חילונית נטולת כיפות, אחרי שהאשימו חרדים בשוד אוצר המדינה, ואחרי שהשליכו את המאהבת המשותפת בצד הדרך, פנו השבוע יחצני כחול לבן לסמן ציבור חדש כסרח עודף לאומי.

הפעם אלה החרד"לים, כלומר הזרם החרדי־לאומי בציונות הדתית. במודעת כחול לבן שהופצה בעיתונות המגזרית, נראה דגל ישראל מוכתם בחרדל ותחתיו הכיתוב "כל כך הרבה חרדל שכבר אין לזה טעם". מבוא לקיטוב חברתי: יש "רעים ומלוכלכים" מול "טובים וצחים". החרד"לים פתחו עיתון וגילו שהם לכלוך על הדגל, כתם טמא שצריך לטהר אל מחוץ למחנה.

אבל הדתיים ה"נורמליים", לדעת כחול-לבן, כמהים ללגיטימציה חברתית, ולהם כחול לבן מציעה דיל: אם תבחרו נכון באיזה צד אתם, תוכלו לשאת את חותמת הכשרות שלנו ללא חשש נידוי. עליכם לא יגידו איכס.

השנינה התקבלה בכעס בציונות הדתית וחשפה שוב את הדילוג הציני והפטרוני של מפלגת הקולונלים ממגזר למגזר. אבל אם אנחנו בעולמות המטבלים והרטבים, מדוע לא להודות באמת הקולינרית על כחולבן: יותר מדי חרדל? זו הרי מפלגת האוממי הישראלית.

לא חרדל, אבל גם מתחיל בחי"ת // מתוך מודעת כחול לבן

האוממי הוא אחד מחמשת הטעמים המוכרים לאדם, אך כמו כחול לבן, הגדרתו ותיאורו חמקמקים. כמו כחול לבן, גם האוממי משמש בעיקר להגברת ולשיפור טעמם של מאכלים אחרים. מפלגת האוממי הישראלית היא לא חריף ולא מתוק ולא מלוח, וגם אם זה מרגיש כך לפעמים, היא אפילו לא חמוץ. היא תרכובת שהונדסה בתגובה כימית פוליטית, כדי לתת קצת נפח, מרקם או תחושה עמומה של טעם, אך לעולם לא תתיימר להתעסק במהות אמיתית.

תעמולת האוממי של כחול לבן היא תמצית האסטרטגיה המפלגתית. היא אמנם מדיפה ארומה ממלכתית, אך בפועל היא לחלוטין חסרת טעם, אם לא פשוט סרת טעם.

עוד בנושא:

מה בתעמולה: היזהרו מחיקויים

מה בתעמולה: אולי מחר בלי גלגלי עזר

מה בתעמולה: הלמה של העבודה־גשר־מרצ

ועוד משהו: כוכבי הטריו המפלגתי של העבודה־גשר־מרצ שחררו סרטון נוסף בסדרת "לך עם האמת שלך", הפעם הם עומדים בגבם זה לזה והמצלמה חגה סביבם במעגלים. בניגוד למה שהייתם חושבים, את הסחרחורת תחטפו לא מתנועות המצלמה, אלא משטף סיסמאות התעמולה שיורים המנהיגים והופכים מהר מאוד לבלילה מילולית מז'אנר "אנחנו נגד מה שרע ובעד מה שטוב".

ובכל זאת, שווה להגיע אל סיומו של סיבוב הקרוסלה התעמולתי הזה כדי ליהנות מרגע אירוני במיוחד. לאחר שמסיימים מנהיגיה הסוציאליסטים של מפלגת השמאל החברתי להבטיח ש"ישראל צריכה ויכולה להפוך למדינה חופשית", מלווה אותם מצלמת הרחף בעודם צועדים יחדיו אל השקיעה, וברקע קו הרקיע המפואר של גורדי השחקים של תל אביב, סמל השגשוג שהביאו עימם הקפיטליזם והחירות של ישראל ה"לא חופשית".

המפלגה החברתית צועדת עם הפנים לדאון טאון TLV, והליכתה לעבר אופק הכלכלה החופשית מראה שלפעמים מגוחך לדבוק באמת שלך, ועדיף ללכת פשוט עם האמת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר