"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה בתעמולה: היזהרו מחיקויים

נתניהו פותח את קמפיין הליכוד בטעם רע • ההלעגה של יריבו סוללת את הדרך לכישלון • ברשימה המשותפת דווקא ידעו להנחית על גנץ את המכה הכואבת מכולן

,עודכן
נתניהו מחקה את גנץ בכינוס של מפלגת הליכוד

שלשום בערב השיק ראש הממשלה את קמפיין הבחירות של הליכוד בבנייני האומה בירושלים. במהלך נאומו בן חצי השעה, הוקרן סרטון שבו נראה יו"ר כחול לבן בני גנץ מגמגם עצמו לדעת, ומקנח את המופע המביך ב"יריב פה?". נתניהו לא היסס ופצח בחיקוי של יריבו במרוץ לראשות הממשלה: "פעם זה היה אנחנו או הם", אמר נתניהו משועשע, "היום, זה אנחנו או הההה... אהההה".

מרבית כלי התקשורת מילאו את חלקם הצפוי בהצגה ותקפו את נתניהו על "החיקוי הלא מוצלח" של גנץ. האמת כמובן הפוכה. החיקוי דווקא היה מוצלח, וגם משעשע למדי, בהתחשב בעובדה שגנץ אינו סובל ממוגבלות כלשהי - אך זו גם בדיוק הסיבה שגם בכחול לבן היו יכולים להצטרף למחיאות הכפיים של אנשי הליכוד בבנייני האומה.

עוד בנושא:

סיפוח הבקעה איננו ספין של נתניהו

גנץ: "נחיל את הריבונות בבקעה לאחר הבחירות"; נתניהו: "למה לחכות?"

המתנה של הימין לבני גנץ

גנץ: "התנועה של ז'בוטינסקי בחרה במנהיג עם 3 כתבי אישום"

אם המטרה של נתניהו בקמפיין הקרוב היא לתמרץ מצביעי ליכוד, שרבים מהם נותרו בבתיהם בבחירות הקודמות, לנהור הפעם לקלפיות, ובתוך כך גם לעודד את ציבור המתלבטים להעדיף אותו על פני גנץ - אסטרטגיית ההלעגה של יריבו סוללת את הדרך לכישלון. הטבע האנושי נוטה לחוש חמלה כלפי אנשים הנלחצים או מגלים מבוכה בהופעה פומבית, ולאנשים יש דווקא אמפתיה למי שחושף חולשה, גם כשהוא במקרה מועמד להנהגת המדינה המורכבת בעולם.

צילום: משה בן שמחון

הצופים בבית רואים את ראש הממשלה שלהם מריץ דאחקות עם אוהדיו על הגמגום של גנץ, ומסייע בכך לכחול לבן להמשיך ולעוור ציבור ענק של מצביעים מלהישיר מבט להיפופוטם שבחדר: הגמגום האידיאולוגי של גנץ וחבריו ל"קוקפיט", כפי שבא השבוע היטב לידי ביטוי בפארסת ההתנתקות/היפרדות/ סיפוח בקעת הירדן רק בהסכמה בין־גלקטית.

אחרי שתי מערכות בחירות, שבמהלכן התפלש הליכוד בחדווה עם כחול לבן בבוץ ההכפשות האישיות, טוב יעשו במצודת זאב אם יבליטו הפעם מסר נקי יותר: הבעיה אינה (רק) בגמגומים של גנץ, אלא במה שקורה בין גמגום אחד למשנהו - המסרים הריקים מתוכן בסוגיות הרות גורל, המשתנים בהתאם לצד שבו קם באותו בוקר הקמפיינר התורן. לא רק שזה הרבה־הרבה יותר חמור מגמגומים - זה גם מסר אפקטיבי שבעתיים מחיקוי לגלגני.

"אם ביבי, אז למה לא האורגינלי?"

ועוד משהו: הרשימה המשותפת סימנה יעד של 16 מנדטים בבחירות הקרובות - ובדרך לשם היא מלמדת את כחול לבן שגם בשמאל יודעים לירות בנגמ"ש. אחרי האזהרה/השפלה פומבית של אחמד טיבי ליועז הנדל ("רק תעזו לספח את הבקעה"), טיבי חש על הסוס והבהיר בערוץ הכנסת: "לא מעניין אותי אם הימין משתמש בדברים שלי נגד כחול לבן, אי אפשר להעביר שום החלטה בלי הרשימה המשותפת. ברור?". ברור.

שלשום הנחית טיבי את המכה הכואבת מכולן, כשהתייחס להצהרות סיפוח הבקעה של גנץ: "שואל האזרח הפשוט", צייץ טיבי בטוויטר, "אם ביבי - אז למה לא האוריגינל?". אאוץ'.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר