"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"לחדש את פעילותה של ועדת הבדיקה למח"ש"
במכתב לשר המשפטים כותב סגן השר לביטחון הפנים: "המהלך מתבקש לאור הטענות הקשות כלפי היחידה" • ניסנקורן: "אכריע אחרי שיח עם הגורמים הרלוונטיים"
סגן השר לביטחון פנים, גדי יברקן // צילום: אורן בן חקון // סגן השר לביטחון פנים, גדי יברקן // צילום: אורן בן חקון

"לחדש את פעילותה של ועדת הבדיקה למח"ש"

במכתב לשר המשפטים כותב סגן השר לביטחון הפנים: "המהלך מתבקש לאור הטענות הקשות כלפי היחידה" • ניסנקורן: "אכריע אחרי שיח עם הגורמים הרלוונטיים"

איציק סבן
, עודכן

האם זה יהיה הסדק הבא בין הליכוד לכחול לבן? סגן השר לביטחון הפנים, גדי יברקן (הליכוד), דורש משר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן) לחדש את פעילותה שלועדת הבדיקההממשלתית להתנהלות המחלקה לחקירת שוטרים. על הקמת הוועדה הורה קודמו של ניסנקורן בתפקיד, אמיר אוחנה, שכעת גם מגבה את יברקן.

במכתב ששיגר לניסנקורן, טוען בין השאר יברקן כי כעת, משהוקמה ממשלה חדשה, יש להקים אתהוועדה. מקורבי יברקן טוענים כי אם שר המשפטים לא יקדם את הקמת הוועדה, הוא יכפה את הקמתה בהצעת חוק ממשלתית, בגיבוי ראש הממשלה והשר אוחנה. אחד התנאים להצטרפותו של יברקן לליכוד היה הקמתה של הוועדה לבדיקת מח"ש. כשבוע לפני מינויו לתפקיד הניח יברקן, אז ח"כ מן המניין, על שולחן הכנסת הצעת חוק לפירוקה של מח"ש ולהפיכתה לגוף אזרחי שבראשו יעמוד שופט בדימוס. כן נאמר בהצעה שבמח"ש לא יועסקו שוטרים.



אלא שעוד קודם לכן פעל אוחנה, בכהונתו כשר המשפטים, להקים ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת תפקוד המחלקה. בתחילת פברואר השנה אישרה הממשלה את הקמת הוועדה והיא אף החלה לפעול, אולם בעקבות עתירות שהוגשו הקפיא בג"ץאת עבודתה. בין השאר, טענו העותרים, והיועץ המשפטי לממשלה עימם, כי קיימת מניעה משפטית להקים ועדה כזו בתקופת בחירות מחשש שההחלטה עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות.

"ובכן, הבחירות מאחורינו", טוען יברקן במכתב ששיגר שלשום לניסנקורן, "ועבודת הוועדה עדיין מתבקשת... בשנים האחרונות אנחנו עדים לא אחת לטענות קשות כלפי התנהלות מח"ש, בין שעל האופן שבו מתנהלות חקירות, על קבלת ההחלטות לפתוח או שלא לפתוח בחקירה, על ההתנהלות השוטפת ועוד". במכתב מציין יברקן כי דו"ח מבקר המדינה משנת 2017 מצא כי שיעור זעיר מהתלונות שמוגשות במח"ש מבשילות לכדי כתב אישום, כ־3 אחוזים בלבד.



שר המשפטים אבי ניסנקורן // צילום: אורן בן חקון
שר המשפטים אבי ניסנקורן // צילום: אורן בן חקון

יברקן מתייחס במכתבו גם לדיון שהתקיים השבוע בוועדת הפנים בנושא התמודדות המשטרה עם נוכחות צוותי תקשורת בהפגנות, וטוען כי "באופן אבסורדי מח"ש מעסיקה שלושה ראשי צוותים שהם קצינים במשטרה, חרף העובדה שנועדה לחקור את המשטרה עצמה, ואמורה להיות מנותקת ממנה לחלוטין".

מקורביו של יברקן סבורים כי אם מח"ש לא תעבור רה־ארגון, התסריט האמריקני יגיע ארצה. יברקן מסר כי "כשתלונות על אלימות בלתי מוצדקת של קומץ שוטרים כנגד אזרחים עוברות ללא טיפול ראוי, או עבירות פליליות לכאורה שנעשו על ידי שוטרים בודדים לא נחקרות במידה מספקת, יש בכך כדי להכתים עשרות אלפי שוטרים שעושים עבודתם במסירות רבה".

מטעמו של השר ניסנקורן נמסר: "השר בוחן את הנושא ויכריע בו לאחר שיח עם כל הגורמים הרלוונטיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...