"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברוב של 45 מול 32 חברי כנסת: חוק איכוני השב"כ עבר בקריאה ראשונה

הצעת החוק מסמיכה את השב"כ לסייע במאמץ לבלימת התפשטות הקורונה • התנאי להפעלת הסמכות: הממשלה תכריז על הצורך בסיוע השירות בהתאם למצב התחלואה • השר שטייניץ הציג את ההצעה בשם הממשלה: "החקירות האפידמיולוגיות פי 100 יותר פולשניות מהאיכון הסלולרי"

,עודכן
צילום: אורן בן חקון - ארכיון // "מי שמנסה להכחיש את האיום שבמגפה - שרלטן"

מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות הקורונה. ההצעה עברה ברוב של 45 נציגי הקואליציה מול 32 נציגי האופוזיציה.

על פי הצעת החוק יש לעגן בחקיקה ראשית, כהוראת שעה, את הסמכת השירות לסייע בבלימת התפשטות הנגיף. בנוסף, מוצע לקבוע את התנאים להפעלת סמכות השירות ואת הפעולות המסוימות שהשירות יוסמך לבצע בהתקיימם. בהתאם לכך, ייקבע כי תנאי להפעלת הסמכויות שיוקנו לשירות מכוח החוק המוצע הוא הכרזה של הממשלה על הצורך בהסתייעות בשירות, בהיקף שיהיה מותאם למצב התחלואה באותה עת ולקיום חלופות מתאימות ביחס לסיכון הנשקף לציבור מהמחלה.

כמו כן, מוצע לקבוע כי אם תמצא הממשלה שלא מתקיימות עוד הנסיבות שהביאו להכרזה על הסמכת השירות - היא תבטל את ההכרזה והסמכויות האמורות בחוק זה לא יופעלו עוד.

סמכות ביטול ההכרזה, כאמור, תוקנה גם לכנסת. לאחר ביטול ההכרזה, תהיה הממשלה רשאית לשוב ולחדשה, אם ישובו ויתקיימו הנסיבות המצדיקות את הדבר, וזאת בעת שהחוק המוצע תקף.

עוד מוצע לקבוע סייגים שונים לפעולות שיבצע השירות, וכן מגבלות מחמירות על עיבוד המידע, שמירתו, העברתו והשימוש בו - והכול במטרה לצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה בזכות לפרטיות.

עוד בנושא:

• הממשלה אישרה פה אחד: טיוטת חוק איכוני השב"כ תונח על שולחן הכנסת

• הקנס על מסכה יגדל; גורמים בקבינט הקורונה: סוגיית האיכון הופכת לפוליטית

• נתניהו בישיבת קבינט הקורונה: "נשקול להגביל שוב התקהלויות"

• החל מהבוקר: סגר על העיר אלעד והגבלות על שכונות בטבריה

לנוכח החשיבות הרבה לבחינה מתמדת של הצורך בהמשך ההסתייעות בשירות אל מול חלופות מתאימות אחרות, מוצע לקבוע כי הממשלה תמנה צוות שרים שיהיה אמון על המשך בדיקה זו.

בנוסף לכל זאת, מוצע כי לנוכח הרגישות והחריגות הכרוכות בהסמכת השירות, החוק יחוקק כהוראת שעה למשך תקופה של שלושה חודשים, שיהיה ניתן להאריך אותה לתקופה נוספת אחת בלבד שלא תעלה על שלושה חודשים.

"כל מי שמנסה להכחיש את האיום שבמגפה ואת הסיכון שבמגיפה אינו אלא שרלטן", אמר השר יובל שטייניץ, שהציג את ההצעה בשם הממשלה. "מחצית מהחייבים בבידוד ומחצית מהחולים אותרו באמצעות הכלי הסיוע של השב"כ. רמת הפולשנות והחודרנות של החקירות האפדימאולוגית היא פי מאה יותר מאשר באיכון סלולרי. זו תהיה איוולת שלא להשתמש ביכולת הזו. ייתכן שאם היינו מפעילים את החוק הזה מהיום הראשון - לא היינו מגיעים לסגר שעברנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר