הגיעה השעה להגיד: אין ספינה עם שני קפטנים. אין ממשלה עם שני ראשים. האמירה העולה מהאסטרטגים ומדפי המסרים של כחול לבן בשבוע האחרון מניחה כהנחת עבודה שנתניהו והליכוד יחששו ממהלך של בחירות רביעיות, כשברחוב הישראלי יש מיליון מובטלים, הכלכלה שועטת לעבר הלא נודע, ובניגוד לגל הראשון - הפעם ייתכן שאבדה השליטה על התפשטות הקורונה, והפגיעה עלולה להיות קטלנית וכואבת הרבה יותר.
זו הנחה מטעה. בחירות רביעיות לתיקון המצב קיימות ואפשריות, אבל הן לא האפשרות היחידה. גם בכנסת הנוכחית קיימים תסריטים אפשריים, בקואליציה הנוכחית וגם בצירוף אחרים מהאופוזיציה.
החיבור הלכאורה משונה שנוצר בממשלה הזו בין בכירים בכחול לבן ובכירים בגוש הימין לבין בכירי צלאח א־דין כדי לשמר אינטרסים שונים ואולי אף אישיים, לא יוכל להחזיק כל עוד נפגעים האינטרסים של הציבור הרחב, שהצביע עבור רפורמות נרחבות במערכות אכיפת החוק והמשפט. הדרישה הזו רק מתחזקת כשמדי שבוע נחשפים פרטים חדשים על מערכת המשפט, הפורמים את המעט שנשאר מאמון הציבור במנגנון החוק והצדק במדינת ישראל.
הממשלה הזו, שקמה בחטא החקיקה הפרסונלית נגד נתניהו - שוט שבו איימו אשכנזי ("צדדים אפלים"), וגנץ, יחד עם ליברמן ("מילה זו מילה") ולפיד ("אני ימינה מהליכוד") - הקוקפיט המורחב דאז - היתה, כפי שמקובל להגיד היום, המציאות הנכונה לשעתה. אולם מציאות זו כבר אינה קיימת. היום מתגלה המחיר הכבד שמשלמים אזרחי ישראל בחוסר המשילות, ונחשף חוסר התוחלת בהתמקדות בענייני הטפל מבית מדרשו של גנץ (אאודי A8) ובפעולות של שר החוץ נגד מדיניות ראש הממשלה בעניין החלת הריבונות.
כשאנו רואים ממשלה שלצד אחד שלה (כחול לבן) אין אחיזה ציבורית, אך הוא משתק בעצת יועצים וגורמים חיצוניים את עבודת הממשלה; כשאנו רואים שגם חלק משרי הליכוד הפכו להיות עושי דברה של הפקידות, כשבעצם אין משילות ואיש הישר בעיני פקידו עושה - הגיעה העת להחליף דיסקט. כשהחשש מחקיקה פרסונלית לא קיים, ומי שאמור לחשוש מבחירות ומשחק באש זה אנשי כחול לבן - הגיעה השעה לשים את הדברים על השולחן.
כדי להילחם בנגיף אין צורך בממשלה פריטטית, יש צורך בממשלה עם משילות; יש צורך בממשלה שבה כל שר יודע את תפקידו, וכל פקיד את מקומו ומשימתו. יש צורך להודיע על ביטולו של ההסכם הקואליציוני, לפזר את הקלפים ולהרכיב ממשלה חדשה עוד בכנסת הזו. האפשרויות הן רבות. מרגע שהמערכת הישראלית חזרה לדפוס פעולה המוגדר לפי גודל מפלגות - אין מקום לחלוקת שלל לא הגיונית ועקרה.
צריך לתת למי שרוצה לשאת בנטל להיות שם, וזה כולל הכל: ממשרד המשפטים ועד משרד הביטחון, עבור בתקשורת, בתרבות, בתחבורה ובביטחון הפנים. צריך לערבב מחדש ולבנות מחדש, בידיעה שגם לגנץ וגם לנתניהו תהיה היכולת וההזדמנות להרכיב קואליציה - הראשון שיצליח ייקח את המושכות ויוביל לפי קווי היסוד והעקרונות המובילים של מפלגתו ושל מחנהו. אבל העיקרון הברור צריך להיות: קברניט אחד לספינה אחת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו