ב־2009 סיקרתי את טורניר הטניס בווימבלדון, ובאחת ממסיבות העיתונאים נשאל רוג׳ר פדרר שאלה מוזרה מאוד - אם הוא חש השפעות ארוכות טווח כלשהן שקשורות להשתתפותו באולימפיאדת בייג׳ין שנה קודם לכן, ולזיהום האוויר שם. האלוף האגדי, קצת מופתע, ענה שלא, אבל אותה עיתונאית הוסיפה ושאלה זאת עוד כמה שחקנים בטורניר.
שאלתי לפשר העניין את העיתונאית, שעובדת עבור סוכנות הידיעות הרשמית הסינית, והתברר שהסינים לקחו מאוד ללב את הביקורות השונות כלפי בייג׳ין בשנים לפני אירוח המשחקים האולימפיים שם, וגם במהלכם - שכללו חששות לגבי זיהום האוויר.
אלא שנושא זיהום האוויר היה אחת הביקורות השוליות ביותר כלפי סין, שהיתה המדינה הלא דמוקרטית הראשונה לארח את המשחקים מאז מוסקבה ב־1980. דיכוי טיבט, העבדת אסירים במפעלים, רדיפת הפאלון־גונג, קציר איברים, כליאת אויגורים־מוסלמים ועוד רשימה ארוכה מאוד של עניינים חמורים מוסרית בהרבה, ליוו את ההכנות למשחקים.
משחקי הקיץ בבייג׳ין נחשבו מהטובים בהיסטוריה. ארגון למופת, מתקנים עוצרי נשימה, השראה לספורטאי העל מייקל פלפס ויוסיין בולט. מי שחשב למחות נגד סין במשחקים עצמם או מחוץ להם נבלע ברעש מחיאות הכפיים. כשסין זייפה די בגלוי גילים של מתעמלות, העיר קומיקאי אמריקני ״זה באמת לא בסדר שילדים סינים משתתפים במשחקים. הם אמורים לתפור את הנעליים עבור המשתתפים שלנו״.
והתנועה האולימפית? היא המציאה עבור עצמה סיפור, כאילו בשיתוף הפעולה שלה עם סין היא מסייעת לפתיחתה למערב ולהנחלת ערכים דמוקרטיים ברפובליקה. נשיא התנועה האולימפית אז, ז׳אק רוג, הכריז שלראשונה במשחקים תבוטל צנזורת האינטרנט על העיתונאים שיסקרו בסין את המשחקים. אבל הצנזורה היתה גם היתה והיא עדיין שם, כשמחר תהפוך בייג׳ין לעיר הראשונה בהיסטוריה לארח הן את משחקי הקיץ האולימפיים והן את משחקי החורף.
ומה השתנה? סין הרבה פחות רגישה לביקורות כלפיה. על פי הערכות, שני מיליון אויגורים-מוסלמים נמצאים במחנות ריכוז שסין לא מכחישה את קיומם אלא סתם מגדירה אותם כמחנות ״חינוך מחדש״. דיכוי המפגינים בהונג קונג עדיין טרי בזיכרון. לקראת המשחקים פתחה סין גם במתקפת רשת מתואמת נגד מבקרי המשטר.
כעשר מדינות - ובהן ארה"ב ויפן - יחרימו את המשחקים מבחינה דיפלומטית, כלומר לא ישלחו נציגי ממשלה, אבל אני לא באמת משוכנע שצופה הטלוויזיה שאל את עצמו במהלך שידור תחרות החלקה ״איפה שר החוץ הבלגי?״. ובעידן שבו הוליווד מתנצלת בפני סין אחרי כל שימוש לא נאות בשפה המנדרינית, גם עולם הספורט מקבל השפלה פומבית שהוא קצת יתקשה להסביר.
לפני כמה חודשים נעלמה כוכבת הטניס הסינית פנג שואי (בשיאה מדורגת 14 בעולם וראשונה בעולם בזוגות), זמן קצר אחרי שהעלתה פוסט במדיה החברתית שבו האשימה בכיר בשלטון הסיני באונס. ארגון טניס הנשים העולמי איבד איתה קשר, אולם סין טענה שזהו לא עניין דיפלומטי. ומי התגייס לטיוח העניין? נשיא התנועה האולימפית תומס באך, שזכה לדבר עם שואי בשיחת וידאו תחת פיקוח השלטונות, וגם מתברר שתחת פיקוחם יפגוש אותה בבייג'ין. סין טרחה לפרסם כמה ראיונות כביכול עם שואי, שבהם היא חוזרת בה מהטענות. וכך מקבל העולם תמונה של מה מתרחש כשאישה סינית - מיליונרית צעירה ומצליחה - מנסה להתלונן על תקיפה מינית מצד בכיר בשלטון.
צפייה נעימה במשחקים, אבל לצערי, ספוילר: סין כבר ניצחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו