הנאום התקיף של בני גנץ אמש שירת שתי מטרות חשובות עבורו בהצלחה. הראשונה - ניסיון להרגיע את המרד הפנימי ואת המחנאות בכחול לבן, בכל הנוגע לגישה בה יש לנקוט בסוגיית פירוק הממשלה והדהירה לבחירות. המטרה השנייה והלא פחות חשובה: כיבוש קהל בוחריו המאוכזבים מחדש.
גנץ ומקורביו נדהמו בשבוע שעבר מהפרסום ב"ישראל היום", לפיו בכירים במפלגה מעוניינים לקדם פריימריז לרשימת המפלגה, ובכך למעשה לקחת מידיו את הכוח להחליט על המיקומים ברשימה. מדובר אמנם בבלון ניסוי, אולם הוא עשוי להגיע בהמשך גם לדרישה לפריימריז על ראשות המפלגה, שמשמעה - ערעור מעמדו של גנץ.
לראש הממשלה החליפי, שהפסיק אגב להציג עצמו בתואר זה ומשתמש רק בתאריו כשר הביטחון ויו"ר כחול לבן בכל הודעה מטעמו, הייתה בנוסף מטרת על בנאום אמש - להשיב את כבודו. המחנה בכחול לבן שחש מאוכזב מההתקפלויות החוזרות ונשנות של גנץ, החזיר לעצמו מעט גאווה אמש, ושמח על הגיבוי לכאורה מהיו"ר. מנגד, הנאום - שרבים אומרים כי היה בין הטובים שנשא גנץ - סחף גם קהל רחב יותר. הטון, הביטחון, שטף הדיבור - כל התכונות שהיו חסרות לגנץ בנאומיו הקודמים, חזרו. ההערכה היא שהנאום של אמש הצליח להחזיר אליו מצביעים פוטנציאליים רבים, שכבר כמעט נטשו את העגלה הכחולה-לבנה והמקרטעת.
אלא שלמי שהתעמק בתוכן נאומו של גנץ, והיו אלה לרוב אנשי תקשורת שהשכילו לקרוא בין הדקויות שהוסתרו בקו החדש והתקיף לכאורה של גנץ, נתגלתה תמונה שונה. באותה הנשימה בה הודיע גנץ על הצבעה בעד פיזור הכנסת בקריאה טרומית, הוא גם הותיר לנתניהו פתח לפשרה, באומרו כי "זה תלוי בך".
למעשה, מעבר לאותה קריאה טרומית בה הבטיח גנץ לתמוך בהפלת הממשלה, נדרשות עוד שלוש הצבעות בכנסת על מנת שהממשלה אכן תסיים את דרכה והכנסת תתפזר. בשקט בשקט, יש בכחול לבן קולות שמטילים ספק אם גנץ ילך באמת עד הסוף, או שאולי הנאום של אמש הוא רק ניסיון נוסף לטלטל את נתניהו.
כפי שפרסמנו השבוע ב"ישראל היום", בין נתניהו לגנץ ישנו ערוץ חשאי של מו"מ. למרות הניסיון להציג חזות של "הולכים באומץ לבחירות", בכחול לבן מבוהלים מתרחיש בו המפלגה תימחק למעשה בבחירות שיערכו כעת, ומייחלים לפשרה.
בשטח, גנץ ונתניהו נלחמים בהורדת ידיים מעל השולחן הפוליטי, כדי לרצות את המחנות הקולניים בכל אחת מהמפלגות, אך מתחת לשולחן – הם מוכנים ללחוץ ידיים בדרך לשלוש ההצבעות הבאות לאחר זו הטרומית.
