יו"ר הכנסת לשעבר שלמה הלל הלך לעולמו

יו"ר הכנסת והשר לשעבר, שלמה הלל, נפטר היום (שני) בגיל 97. בין היתר, כיהן כשר הפנים וכשר המשטרה בשנות ה-70, והיה יו"ר הכנסת ה-11 בממשלת שמיר- פרס בשנות ה-80. בשנת 1998 זכה בפרס ישראל.

הלל נולד בעיראק, ובגיל 11 עלה ארצה יחד עם משפחתו ולמד בגימנסיה הרצליה. לאחר מכן, החל בלימודים גבוהים ולמד תואר במדעי המדינה, כלכלה ומנהל ציבורי באוניברסיטה העברית.

הוא אחד מחברי ההגנה המוכרים לציבור, ובראיון שהעניק לישראל היום בעבר, נזכר בימים שבהם דאגה ההגנה לעצמה לאמצעי לחימה: "מכון איילון הוא אחד הדברים הגדולים שהייתי מעורב בהם בפעילות שלי בהגנה", סיפר והוסיף: "כפלוגת עבודה הגענו לעבוד בתע"ש - התעשייה הצבאית של ההגנה, שהיתה אז בראשיתה. ב־1945, כשהייתי מרכז משק קיבוץ מעגן מיכאל, הוזמנתי על ידי יוסף אבידר, מראשי ההגנה וסגן הרמטכ"ל שלה".

הלל התמנה אז להיות מפקד התע"ש ועם סיום המלחמה באירופה אמר שיש סיכוי שיחליטו להקים מדינה יהודית, ואז הבעיה שלנו תהיה פלישה של צבאות ערב, ולכן אנחנו צריכים להקים צבא חזק ומאורגיותר. הטילו עלינו לבנות בית חרושת בעומק של 9 מטרים מתחת לאדמה ובמרחק של כ־100 מטרים מתחנת הרכבת של רחובות.

"עבדנו במפעל הזה וקיימנו את הקיבוץ, על מנת שאם יבואו הבריטים הם יראו מקום רגיל עם צעירים וילדים. את מכונות הייצור השגנו בדרכים לא דרכים מפולין טרם כיבושה על ידי הנאצים. המפעל ייצר 4 מיליון כדורים עד סוף 1949. לאחר שעזבנו, עדיין היינו צריכים לשמור על סודיות", סיפר שלמה הלל.

יש לו חלק משמעותי גם במפעל העלייה ב' - ההעפלה. "הגעתי למוסד לעלייה ב' ב־1946 ויצאתי לעיראק בפעם הראשונה", הוא מספר, "הייתי שם שליח של הארגון במשך שנה, בעיקר בבגדד, בבצרה, במוסול ובכירכוכ. יצרתי קשר עם התנועה החלוצית במחתרת של יהודי עיראק, וכשהגעתי היו בה כ־2,000 איש. בסך הכל היו מעורבים בעניין הזה 20 אלף איש, והפעילות היתה ברחבי כל המדינה. תחילה עסקתי בהדרכה והחל משלב מסוים ריכזתי את העלייה הבלתי־לגאלית".

כבר בגיל צעיר יחסית, חבר הכנסת לשעבר, עשה את צעדיו הראשונים בעיסוקו בפעילות ציבורית, אשר נמשכה לאורך עשרות שנים. בשנותיה הראשונות של המדינה, שלמה הלל היה ממובילי המבצעים להעלאתם ארצה של יהודי ארצות ערב ואיראן, ולצד זאת הוא נמנה על מייסדי קיבוץ מעגן מיכאל.

הוא נבחר לכנסת לראשונה בשנת 1952, וכיהן בה במשך שבע שנים. יו"ר הכנסת לשעבר היה מחלוצי הדיפלומטיה הישראלית באפריקה, ובשנת 1959 מונה לשגריר הראשון בגינאה, ולאחר מכן שירת כשגריר במדינות אפריקאיות נוספות.

עם תום פעילותו הדיפלומטית, שב לפוליטיקה ונבחר לכנסת בשנת 1974, וכיהן בה 18 שנים ברציפות. במהלך פועלו בכנסת, זכורה במיוחד החלטתו להחיל את חוק השבות על ביתא ישראל.

לאחר פרישתו מהכנסת, שלמה הלל פנה לכיוונים חדשים בקריירה, בהם: יושב הראש העולמי של קרן היסוד ונשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. בשנת היובל למדינה, זכה שלמה הלל בפרס ישראל על תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה.

יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, ספד לו: "ישראל נפרדת היום מאחד מהאצילים שבמנהיגיה. איש ציבור מסור, שפעל רבות למען תקומת המדינה ובניינה, ועשה רבות לעידוד העלייה ולהבאתם של עולים רבים ארצה במבצעים נועזים".

עוד הוסיף: "הפרידה משלמה הלל היא פרידה ממנהיג ציוני יוצא דופן, שמדינת ישראל חייבת לו רבות על עשייתו הציבורית והדיפלומטית ארוכת השנים. מנהיגותו מעוררת ההשראה של שלמה הלל תחסר לנו מאוד. אני מוסר את תנחומיי למשפחתו".