"יש דרכים אחרות להרוג אנשים, לא רק באמצעות כדורי אקדח". זה הציטוט שבחרה אילנה דיין להביא בפרק ששודר על אודות יוסי כהן ביוני השנה. הציטוט שייך לקאלאן, גיבור ביון בריטי בדיוני שכהן הזכיר כהשראה מוקדמת לקריירה שלו. קאלאן היה גם כינויו במוסד.
הפרסום ב"המקור" - אחותה הפחות מוכשרת של "עובדה" - ביקש להוסיף פחמים לגריל שעליו שורפים את ראש המוסד לשעבר. אבל על הדרך הוא שיפד גם אישה ושני ילדים קטנים, ואולי פגע גם בבעל, גיא שיקר, ששם משפחתו כאילו לוהק בידי עגנון.
נכון, יש עוד פרק בשבוע הבא, ואולי את הפגיעה האנושה שגרם יוסי כהן לביטחון המדינה - זאת שבשמה התיר בית המשפט לענייני משפחה לפרסם את הכיף הצהוב הזה - נראה שם, אבל צפייה בחלק הראשון של דרוקר VS היורש של ביבי לא עוררה חשש ביטחוני.
למעשה, יש שני דימויים שוליים לכאורה שמספרים את הסיפור כולו: הראשון, אילוסטרציה של "הנואפת". דיילת שאיתה כנראה היה למר כהן רומן (נזיפה נפרדת בסוף הטור, חכו) מוצגת כלבושה במדי דיילת בחלק מהאילוסטרציות. מרגע שהיא יוצאת מהבית לפגישה עם כהן, גם כאשר הצד המאשים טוען שהפגישה ארכה כשעה בלבד, השחקנית שמגלמת את הכאילו־דמות לובשת גרביוני רשת שחורים, מגפיים גבוהים ושמלה נוצצת הדוקה. דימוי גס וקלישאתי.
זה הדימוי שמחלחל לתודעה שלנו, והוא יוצא מבית המדרש של הזרם שמתלונן, למשל, על פסק דין הבוגדת. היוצרים הופכים את "הדיילת" לאשמה אוטומטית: חשודה בניאוף? בואו נספר לכם איך היא בוודאי נראית. מעניין אגב שלא היה דימוי חזותי של יוסי כהן לגבי הפגישות האלה, לא ראינו שחקן אשר רק ציצית ודיסקית לגופו או סממן אחר המוכר מפרשיות עבר בשירות המדינה. יש רומן? קבלו אילוסטרציה של האישה, אלה הכדורים שנועדו לה. את הגבר נוציא רע בדרכים פוליטיות וצבאיות, יש הרי גם כדורים מיוחדים לזה.
דימוי־שוליים שני בעייתי מאוד, שהוא למעשה השורש הבלתי מוסתר של כל האירוע, הוא התוספת שבה טרח להאכיל דרוקר את צופיו בכפית: "חשבנו שנכון לפרסם את הרומן הזה כי הוא אולי ירצה להיות פעם ראש ממשלה" וגם "בסלולר שלו יש סודות מדינה אמיתיים ורומן אמיתי, לא כמו מה שאמרו לכם על בני גנץ שלא באמת היה נכון". גול עצמי אמנותי, שממסגר את האייטם כתחקיר־ניאוף מגויס פוליטית.
לולא שנאת נתניהו והכנת הקרקע לשנאת היורש שלו (דיילת, רחביה, אנגלית, חתיך, קשור לציונות הדתית - כל הסימבולים המסוכנים), ספק אם המסמך מנוקב הכדורים הזה היה בכלל תופס. אחרי אחת העדויות המוזרות קריין דרוקר: "... זה לא בדיוק נכון אבל זה מלמד משהו על צורת החשיבה של יוסי כהן". הלו? מדובר כאן בתחקיר או ביקור אצל מתקשרת?
בדיון משפטי שנערך בדלתיים סגורות הוחלט, כאמור, לשדר את התוכנית המאכזבת. איזה כיף יהיה אם "הנואפת" תתבע את הגוף המשדר, ואותם שופטים יידרשו לסוגיות משפחתיות ומגדריות בשנית. דקה לתוך התוכנית כבר הועברו בקבוצות ווטסאפ תמונות מהפייסבוק של הנאשמת בגירושים, חצי דקה לקח לי למצוא אותה באינסטגרם עם הילדים, והרכילות על תביעת הפיצויים של שיקר נגד פיטוריו מפסגות חיכתה עד סוף המשדר.
ומילה לסיום ליוסי כהן ולדומיו אשר במערכת: מחפשים אותך כשאתה ימני בצמרת, בטח כשאתה גם דתי. אז למה, לעזאזל, לספק סיבות? תנחומיי למשפחת כהן, שלאחראי על העלבון שלה יש למעשה רק כתובת אחת. עכשיו הוא בטח יבלה יותר בבית.
