קרב רב

מי שפגש בשבועות האחרונים את הרב הצבאי הראשי, תת־אלוף אייל קרים, לא היה מזהה משהו שונה בהתנהלותו. אבל מתחת לפני השטח, החיל שהוא עומד בראשו גועש ורועש. בעוד כמה ימים ייחנך בסיס הרבנות הצבאית הראשית, כשברקע תככים ומזימות.

גורמים ברבנות הצבאית התחילו בתקופה האחרונה במאמצים לפתוח את המרוץ לתפקיד הרב הצבאי הראשי הבא (הרבצ"ר), אם בכתבות בעיתונים מגזריים או בבחישה מאחורי הקלעים - וזאת אף שהרב קרים כלל לא הודיע על כוונה לפרישה, ולמעשה רק לפני תקופה קצרה הוארכה כהונתו עד סוף 2022. המאבק על אחד התפקידים היוקרתיים ביותר שאליו יכול לשאוף רב דתי לאומי, מלווה הפעם בזריקת בוץ ובתדרוכים שנוגעים גם בפן האישי ובשאלות פולשניות על אודות רמת ההקפדה על מידת דתיותם של המועמדים.

תפקידו של הרבצ"ר אינו קצוב בזמן. כך, הרבנים שלמה גורן וגד נבון כיהנו 23 שנה, והרבנים מרדכי פירון, ישראל וייס ורפי פרץ - שש שנים. הרב קרים משרת בתפקידו מאז דצמבר 2016, מה שאומר שבסוף 2022 יהיה בדיוק שש שנים בתפקידו, דבר שמעלה את סף הלחץ סביב השאלה אם ימשיך.
בצה"ל מסרו כי "הליך השיבוץ בצה"ל מתבצע באופן ענייני ומקצועי... ההחלטות בנושא מתקבלות לגופן, לאור מאפייני התפקיד וצורכי הצבא".
אם אכן יחליט הרב קרים, כמו קודמיו, להסתפק בשש שנים בתפקיד - הרי לוח הזמנים מבחינת אלו שרואים את עצמם כממשיכיו קצר יחסית, מכיוון שהחלטה על מינוי שכזה יכולה להתקבל כבר בקרוב.

שלב הגישושים

נדמה כי המועמד המשמעותי ביותר ששמו נמצא על השולחן הוא אל"מ הרב שרון צברי, כיום ראש מחלקת הרבנות בחיל הרבנות הצבאית - התפקיד השני בחשיבותו. לצברי רזומה עשיר, שכולל שירות כמפקד ביחידת מגלן, רב חטיבת הצנחנים (תחת המח"ט דאז אביב כוכבי), רב בה"ד 1, רב אוגדת עזה ורב פיקוד הדרום. גורמים בסביבתו לא מכחישים כי הוא מעוניין בתפקיד, ושמו אכן נמצא באופן ברור על הפרק בכל הנוגע למינוי: "גם אצל הרב רפי פרץ אף אחד לא הודיע שהוא עוזב עד שבחרו את הרב קרים. לגיטימי לגמרי להיפגש עם גורמים רלוונטיים בעניין הזה עוד טרם ההודעה על פרישה מצד הרב קרים".

אלא שבתוך המערכת יש אנשים שמנהלים מהלכים רחבי היקף לסיכול מינויו. "כל אחד יודע שהרב צברי עסוק מעל ראשו במינוי לרבצ"ר הבא. מדובר בבחור שאפתן שמבין שאם לא יכבוש את היעד הוא ילך הביתה, אבל הוא לא מתאים. רמת הידיעות התורניות שלו שואפת לאפס", אומר אחד המתנגדים הבולטים. "יש צורך באדם תורני, שמבין בהלכה, ואילו הרב צברי עסוק במיתוג ובפרסום. אני חרד מכך שימונה לרבצ"ר".
מקורות מספרים כי המתנגדים למינוי האפשרי פועלים בצורה אקטיבית כדי לסכל את מועמדותו של צברי, ובין היתר פנו לאישי ציבור בכירים, ובהם גם הרבנים הראשיים. המתנגדים טוענים כי יש לפקפק במידת הדתיות של הרב צברי ובמחויבותו לקיום ההלכה - לא פחות.

מנגד, אומרים גורמים בחיל כי המתנגדים חצו כל קו אדום בניסיון להכפיש את צברי, לטענתם על לא עוול בכפו. "אפשר להתמודד או לא להתמודד, אבל לספר שקרים? עברנו את הגבול. הרב צברי הוא היחיד שלא פנה לכתבים, הוא רק רוצה שיפסיקו לתקוף אותו. מדובר בהתקפות על רקע אישי, מסיבות לא ענייניות", אמר אחד מהגורמים המעורים בתחום.
מעבר לכמה גורמים ספציפיים שתוקפים את הרב צברי, יש הסכמה רחבה יחסית כי הוא דמות מתאימה לתפקיד. מנגד, טוענים המתנגדים כי יש עוד גורמים התומכים בעמדתם אך מפחדים לדבר בשל כוחו במערכת הצבאית.
אחד מתומכיו של הרב צברי מחוץ לצה"ל הוא מקורבו, יועץ התקשורת עובד פרל, ששימש בעבר ראש לשכתו של הרב קרים. "הרב צברי בעל כל היכולות להיות הרבצ"ר", הוא אומר, "אפשר להתווכח ולומר שהוא לא איש הלכה כמו הרב קרים, אבל זו שאלה אם זה תנאי הכרחי. אם הרב הצבאי הראשי צריך לענות על שאלות הלכתיות או לנהל חיל, לממש את תפקידו כמו שצריך.

"היו רבנים צבאיים בעבר שלא היו אנשי הלכה מובהקים, דוגמת הרב רפי פרץ, הרב אביחי רונצקי ז"ל והרב ישראל וייס. הרב רונצקי והרב רפי פעלו בנושאי תודעה ציבורית כי משם הם באו, הם פחות אנשי הלכה, וזה בסדר. גם הרב קרים התייעץ בעבר עם רבנים אחרים בסוגיות שונות. הרב צברי הוכיח שהוא ראוי להיות הרבצ"ר".

לא רק שירותי דת

העימות החזיתי בתוככי הרבנות הצבאית הראשית החל לזלוג החוצה, ושמות נוספים פורסמו כמועמדים לתפקיד, שכאמור כלל לא נפתח כרגע באופן רשמי. בתקשורת הדתית־לאומית פורסמו שמותיהם של אל"מ (מיל') הרב חגי ולוסקי, ראש מחלקת הרבנות לשעבר, וקודמו של הרב צברי, ואל"מ (מיל') הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים, כמועמדים פוטנציאליים לתפקיד. הרב שנוולד היה מועמד לתפקיד פעמיים בעברו, אך העדיף להישאר בישיבת ההסדר שאותה ייסד. הוא סירב להתראיין לכתבה זו. הרב ולוסקי מסר כי "אני לא מתכוון להתמודד. תרמתי רבות בשנים ששירתי בצה"ל, ויכולתי להמשיך אם רציתי. החלטתי לפרוש בשיא, ואין לי כוונה להתמודד לתפקיד הרבצ"ר. אני מודה לאנשים שרואים בי מועמד פוטנציאלי, אך אני מאמין שאני יכול לתרום במקומות אחרים".

אדם נוסף ומעניין שנחשב מועמד לתפקיד, אם אכן ייפתח, הוא הרב אוהד טהרלב, ראש מדרשת לינדנבאום ומהדמויות שיותר מזוהות עם שירות נשים בצה"ל. הרב טהרלב הוביל לפתיחת מסלולים מיוחדים לבנות הדתיות בצה"ל, בד ובד עם לימוד תורה איכותי ומעמיק לנשים. לפני חמש שנים נפל בנו, אלחי, לוחם גולני, בפיגוע דריסה בכניסה ליישוב עפרה.
מועמדותו מעניינת מכיוון שהיא מביאה זווית נוספת, שאינה קיימת בצה"ל כיום. בשנים האחרונות התבצרה הרבנות הראשית כמעין גוף לחייל הדתי, ואילו הדברים שהרב טהרלב מייצג הינם יותר כלל־צה"ליים - כתובת אפשרית לחיילים שאינם דתיים, ולחיילות הדתיות שלעיתים מרגישות שאין להן למי לפנות ברבנות הצבאית. עם זאת, הוא נחשב כמועמד בעל סיכויים נמוכים יחסית.
האם יש מי שמנסה כבר כעת לדחוף לפרישתו של הרב קרים, או שמדובר במהלך לגיטימי של הכנה לבאות? תלוי את מי שואלים. אבל מה שאפשר לומר בפה מלא - אף שמדובר בגוף צבאי למהדרין, הפוליטיקה, התככים והמזימות נוכחים בו ביתר שאת. בסופו של דבר ייבחר רב צבאי חדש - בעוד שבועיים, חודשיים או שנתיים, ועד אז יוסיפו הצדדים להתקוטט.