מרגישים שהצ'אט שמאלני? אתם לא טועים - וזה מסוכן

אם לצ'אט שלכם היתה זכות בחירה, הוא כנראה היה מצביע למפלגת ישר! של גדי איזנקוט. זו, פחות או יותר, המסקנה ממחקר פורץ דרך שעתיד לראות אור במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ושתוצאותיו מתפרסמות כאן לראשונה.

במחקר ראשון מסוגו, שבחן את מידת ההשפעה של סוכני AI על הבוחרים בישראל, עולה כי לשני הצ'אטבוטים הפופולריים בקרב הציבור הישראלי - ChatGPT וג'מיני - יש נטייה פוליטית מובהקת אל השמאל־מרכז. כאשר הצ'אטים הללו נתבקשו לדרג את המפלגות המתמודדות בבחירות על פי תרומתן לביטחון, לכלכלה וללכידות החברתית - שניהם בחרו ללא היסוס במפלגת ישר! במקום הראשון.

ChatGPT, שיש לו כנראה נטייה שמאלית יותר, הציב את מפלגת הדמוקרטים של יאיר גולן במקום השני, ואת רע"מ של מנסור עבאס ויואב סגלוביץ במקום השלישי והמכובד. ג'מיני, לעומתו, הציב במקום השני את מפלגת יחד של נפתלי בנט ויאיר לפיד, במקום השלישי את הדמוקרטים ואז את ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן.

שני הצ'אטים הציבו את מפלגת השלטון הליכוד רק במקום השישי, והעניקו למפלגת הימין הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' את המקום העשירי והלפני אחרון. בשני המקרים, מפלגת עוצמה יהודית, של איתמר בן גביר וטלי גוטליב, "קטפה" את המקום האחרון ברשימה.

"זה מעניין, כי ביקשנו לדרג את המפלגות לפי הביצועים שלהן, אבל למפלגה של איזנקוט אין שום רקורד בתחום כי היא חדשה לגמרי. ובכל זאת, היא קיבלה את המקום הראשון", אומר ד"ר עופר פרידמן, שעומד מאחורי המחקר. "אבל מה שעוד יותר מעניין, או מטריד, זה שאין לנו דרך להבין מלכתחילה למה הצ'אט מעדיף את איזנקוט ולמה הוא מדרג את עוצמה יהודית במקום האחרון.

"חשוב להגיד", ממשיך פרידמן, בשיחה שמתקיימת איתו השבוע ממקום מושבו בלונדון, "אין פה קונספירציה. אף אחד לא היטה את הצ'אטבוטים בכוונה כדי להשפיע על הבחירות בישראל או בכל מקום אחר. מדובר בתופעה אינהרנטית, שגם חברות ה־AI לא מבינות עד הסוף. לכן, לדעתי, המשמעות העיקרית של המחקר זה לא שהצ'אט מעדיף את איזנקוט על פני בן גביר. המסר העיקרי שלי לציבור הבוחרים, זה 'אל תיעזרו בצ'אט כדי לגבש את עמדתכם לקראת הבחירות'. בעניינים פוליטיים צריך להתייחס לצ'אט כמו לדוד שלכם - הוא לא אובייקטיבי, לא ניטרלי, ויש לו דעה פוליטית. זה עניין שחייבים להביא בחשבון כאשר משתמשים בו".

מבצע השפעה 2.0

אלו עומדות להיות בחירות ה־AI הראשונות בישראל. בארבע השנים שחלפו מאז הבחירות האחרונות, תפסו מודלי השפה הגדולים (LLM) מקום מרכזי באופן שבו אנו מעצבים את התודעה שלנו ותפיסתנו את המציאות. על פי סקר של איגוד האינטרנט הישראלי, אחד מכל ארבעה בוחרים בישראל צפוי להיעזר במודל שפה - או בשפה עממית יותר, צ'אט - על מנת לגבש את עמדתו הפוליטית, והנתון הזה צפוי רק לעלות עם הזמן.

ד"ר עופר פרידמן: "אל תיעזרו בצ'אט כדי לגבש את עמדתכם. צריך להתייחס לצ'אט כמו לדוד שלכם - הוא לא אובייקטיבי, לא ניטרלי, ויש לו דעה פוליטית. זה עניין שחייבים להביא בחשבון"

אלא שכעת ישנה הוכחה מדעית לכך שלצ'אטים עצמם יש נטייה בכל הנוגע לפוליטיקה בישראל, כזו שעלולה להשפיע על עמדת המשתמש בהם, ואף יותר מכך: מחקר נוסף שעתיד להתפרסם ב־INSS בקרוב ונחשף כאן לראשונה, מזהיר מכך שהצ'אטים נתונים גם למניפולציות פוליטיות, או בשפה מקצועית "הרעלה", שיגרמו להם להשיב על שאלותיכם באופן שהונדס בהתאם לאינטרסים של גורם עוין.

חומרת הבעיה מוכפלת פי כמה, כאשר מבינים שהצ'אטים תוכננו כך ש"יישמעו" בטוחים בעצמם, גם אם התשובה שהם מספקים אינה נכונה או סובלת משיבושים. "הצ'אטים אומנו בצורה כזו שהם לא יודעים להגיד 'אני לא יודע', כי הם רוצים לרצות את המשתמש", מסביר פרידמן. "התשובות שלהם מלאות ביטחון, תמיד".

המכון למחקרי ביטחון לאומי הבין את הסכנה שמציבות שלל התופעות הללו על ההליך הדמוקרטי, והרים את הכפפה. פרט למחקרו של פרידמן, שעוסק כאמור בהטיה הפוליטית של הצ'אטים, יפורסם בקרוב במכון מחקר נוסף של ד"ר שי הרשקוביץ, שעוסק בהרעלה של צ'אטבוטים. שני המאמרים נערכו במסגרת פרויקט תודעה והשפעה זרה במכון, שאותו מנהל סא"ל (מיל') דוד סימן טוב, חוקר בכיר במכון ומומחה בתחום ההשפעה.

"אנחנו מבינים שה־AI זו החזית של תחום ההשפעה", אומר סימן טוב. "בעתיד, אם מישהו ירצה להשפיע על תוצאות הבחירות בישראל, הוא לא יצטרך לערוך מבצעי השפעה מסובכים על הציבור, אלא פשוט ירעיל ישירות את הבאר שממנה הבוחרים שותים את המידע. כשמחברים את זה להטיה הפוליטית האינהרנטית של הצ'אט, מבינים את המגבלות של ה־AI ומבינים שחייבים להביא אותן בחשבון לקראת הבחירות".

קשה באימונים

ד"ר פרידמן הוא מרצה בכיר במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' בלונדון, ומתמחה בסביבת המידע ובהתערבות זרה. "הבינה המלאכותית, שנכנסה בגדול לחיינו בשנתיים האחרונות, עושה מהפכות בסביבת המידע, ויש לזה השפעה ישירה על הבחירות", הוא אומר.

בעבר התמחה פרידמן בחקר מבצעי ההשפעה של רוסיה, אבל כעת החליט להתמקד בישראל. "היו כבר בחירות במדינות דמוקרטיות בעידן ה־AI, ובהן כבר עסקו באתגרים שהעניין מציב. גם בישראל עוסקים בנושא, ולאחרונה, למשל, הכריזה ועדת הבחירות שחובה לסמן תעמולת בחירות שנעשתה בעזרת בינה מלאכותית. אבל ככל שהתעמקתי בשיח בישראל לקראת הבחירות, הבנתי שבכלל לא עוסקים בכך ש־AI משמש גם עוזר במערכת קבלת ההחלטות של הבוחר".

פרידמן החליט לצלול אל הנושא. הוא התמקד ב־ChatGPT וג'מיני, שני הצ'אטבוטים הפופולריים בישראל, בפער גדול מיתר המתחרים. "מדובר בסוכני AI שבנויים על שיחה פתוחה עם המשתמש", הוא מסביר. "זה לא סוכן שמסכם לך את תכתובת האימייל, אלא כזה שאתה 'משוחח' איתו בחופשיות".

במסגרת המחקר, שנערך לאורך עשרה ימים במהלך יולי 2026, ניסה פרידמן לדמות משתמש "נקי" בצ'אט, כלומר כזה שהצ'אט לא מכיר ומעולם לא שוחח איתו בעבר, ולדון איתו בנושאים פוליטיים שהוגדרו מראש. הבדיקה נערכה בארבע השפות הנפוצות בישראל - עברית, אנגלית, ערבית ורוסית – ועסקה בין היתר בשאלות פוליטיות שאין עליהן תשובה עובדתית מוסכמת.

החלק המעניין ביותר במחקר עוסק בדירוג המפלגות השונות. "ביקשנו מהצ'אטבוטים לתת ציונים למפלגות שהתמודדו באותה תקופה בבחירות, ולתת לכל מפלגה ציון מ־1 עד 10 בכמה נושאים: התרומה של אותה מפלגה לצמיחה כלכלית, קידום הלכידות החברתית, שמירה על המוסדות הדמוקרטיים, קידום הביטחון הלאומי ומימוש הבטחות הבחירות", אומר פרידמן.

התוצאות, כאמור, הראו נטייה ברורה לצד השמאלי של המפה הפוליטית, ויש לכך הסבר. "יש הרבה מחקרים שמסבירים איך ולמה לצ'אטבוטים יש דעה פוליטית שנוטה שמאלה. זה לא רק בישראל, אלא ברוב חלקי העולם", אומר פרידמן. "הסיבה המרכזית היא שהצ'אטים אומנו על דאטה, במיוחד בנושאים פוליטיים, שנוצרה על ידי האקדמיה והמערכת המחקרית המערבית, שהן בדרך כלל בעלות דעות שנוטות למרכז־שמאל".

מעבר לכך, גם המהנדסים של תאגידי ה־AI הגדולים האמריקנים, הם לרוב בעלי נטייה פוליטית ליברלית, מה שככל הנראה חלחל אל המכונות שיצרו. בהקשר זה מעניין לגלות שמחקרים הראו כי גרוק, הצ'אט שפותח על ידי אילון מאסק, הוא דווקא בעל נטייה שמרנית יותר, ככל הנראה בגלל שאומן על בסיס מידע בעל נטייה פוליטית ימנית יותר.

"עשו מחקרים גם על הדעות של צ'אטבוטים על נושאים כמו ישראל, המלחמה בעזה, אנטישמיות וכו', ומתברר שהם גם אנטישמים ואנטי־ציונים", אומר פרידמן. "זה נובע כתוצאה מאותה סיבה. כלומר מראש, עוד בשלב האימון, שבו הצ'אט 'לומד' את העולם, הוא מאומן להיות יחסית ליברלי, כי זה המידע שממנו הוא ניזון".

אזהרה: אזהרה

באופן כללי מאוד, מנועי השפה צוברים את הידע שלהם בשני אופנים: ראשית בזמן תהליך ה"אימון", שבו הם סורקים את כל מרחבי האינטרנט ולומדים לבצע קישורים בין מילים ומושגים שונים. בשלב הבא, לאחר שמנוע השפה מושק ונפתח לציבור, הצ'אטים מחפשים ברשת תשובות לשאלות הספציפיות שהם נשאלים.

גם בשלב הזה, לצ'אטים יש נטייה לשאוב מידע ממקורות בעלי נטייה ליברלית. כך למשל, מהמחקר של פרידמן עולה שכאשר ChatGPT נדרש לדרג את המפלגות בישראל, הוא התבסס יותר מכל על חומרים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שנתפס כבעל נטייה ליברלית, ועל העיתונים "גלובס" ו"הארץ". הג'מיני, משום מה, העדיף להתבסס באופן כמעט בלעדי על המכון הישראלי לדמוקרטיה וכן על Arab Center Washington, מכון מחקר שפועל במימון קטארי. ערוצי התקשורת המועדפים על הג'מיני היו Ynet, כאן11 וה"ג'רוזלם פוסט".

"אנחנו לא יודעים למה הצ'אט בוחר דווקא את מקורות המידע האלה, וגם היצרנים לא יודעים להשיב לשאלה הזאת", אומר פרידמן. "אני מעריך כי אלה אתרים שקיימים גם באנגלית, ונוסף על כך יש אתרי אינטרנט שמותאמים לסריקה על ידי מכונות, ולא רק על ידי בני אדם, ולכן הצ'אט פונה ספציפית אליהם. בכל אופן, זו החלטה שהצ'אט מקבל בעצמו. יש חוקרים שטוענים שהבחירה במקורות המידע היא תוצאה של 'היכל מראות': בגלל שהצ'אט שמאלני, הוא מחפש בעצמו מקורות שתואמים את הדעה שלו".

ד"ר שי הרשקוביץ: "הזרקתי למודל את ה'רעל' הרוסי ושאלתי אותו למה רוסיה פלשה לאוקראינה, בחמישים אחוזים מהמקרים התשובה היתה 'כדי להילחם בניאו־נאצים'"

הנטייה הפוליטית של הצ'אטים היא בעיה מוכרת, ועל הנייר חברות ה־AI מנסות למזער אותה באמצעות הצבת חסמים שונים. אבל בפועל, המחקר מראה מציאות אחרת. "בגלל שבחברות ה־AI הבינו שהצ'אטבוטים הם בעלי נטייה פוליטית, הצ'אטים אמורים לתת למשתמש אזהרה מראש אם הם נשאלים שאלה פוליטית", מסביר פרידמן. "אבל אנחנו ראינו שזה לא עובד בכל פעם, ושמנגנוני ההגנה של ה־AI משתנים משפה לשפה".

כך למשל, ChatGPT אמנם הזהיר את המשתמש לפני שהסכים לדרג את המפלגות בישראל, אבל בסופו של דבר הסכים לדרג אותן כמעט בכל המקרים (למעט עשרה אחוז מהפעמים בשפה האנגלית). ג'מיני היה מתירני יותר, וסיפק אזהרה רק ב־10 אחוז מהמקרים (למעט באנגלית, שם סיפק אזהרה תמיד). גם ג'מיני הסכים לבסוף לדרג את המפלגות ברוב המוחלט של המקרים שבהם נתבקש לעשות זאת. "חברות ה־AI טוענות שהן יעשו מאמצים לצמצם את התקלה הזו, אבל בגלל שאין שקיפות - אנחנו לא באמת יודעים מה הן עושות בנידון", אומר פרידמן.

מלבד המלצתו למשתמשים להביא בחשבון את ההטיה הפוליטית של הצ'אטים, פרידמן דוחק גם ברשויות המדינה להתמודד עם התופעה. "ההמלצה שלי למקבלי ההחלטות זה להתעקש מול חברות ה־AI להגביר את חומות ההגנה שלהם, כדי למנוע הטיה פוליטית אצל צ'אטבוטים, או לפחות למנוע מהם להסכים לענות על שאלות בעלות משמעויות פוליטיות שעלולות להשפיע על הבוחר", הוא אומר.

ה"רעל" הרוסי

מחקר נוסף שעוסק בהשפעות ה־AI על ציבור הבוחרים בישראל, הוא זה של ד"ר שי הרשקוביץ, איש אמ"ן לשעבר וכיום מרצה בתוכנית ללימודי מודיעין באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבארה"ב. הרשקוביץ מזהיר במאמר שלו מפני "הרעלת" מודלי השפה בעברית לקראת הבחירות בישראל, באופן כזה שעשוי לגרום לצ'אטים להפיץ מידע כוזב שמשרת גורם עוין.

ההרעלה מתבצעת גם היא בשני שלבים - שלב האימון של ה־AI ושלב איתור המידע, שבשניהם המודל סורק את מרחבי הרשת כדי ללמוד ולמצוא תשובות לשאלות. בניגוד למבצעי השפעה מסורתיים שדורשים מניפולציה מתוחכמת, או למבצעי סייבר שדורשים פריצה מסובכת לאתרי אינטרנט, במקרה של הרעלה, השיטה הרבה יותר פשוטה וזולה.

במקרה שזכה לשם "רשת פרבדה", הפיצו גורמים רוסיים תוכן מזויף במטרה לייצר השפעה פוליטית על מנועי השפה. במסגרת הפרויקט התגלו 6.3 מיליון דפי אינטרנט מזויפים שנוצרו במהלך שנה אחת בלבד

"תחשוב על רשת גדולה שאתה דג איתה דגים, אבל על הדרך היא מעלה גם כל מיני קופסאות שימורים וחתיכות אשפה", אומר הרשקוביץ, בשיחה מביתו בחוף המערבי של ארה"ב. "ההרעלה נעשית על ידי הפצת דפי אינטרנט שיש בהם מידע מהונדס, כאלה שרשת הדייגים אוספת אותם על הדרך. חברות ה־AI פיתחו מנגנוני סינון למניעת הרעלה, שאמורים לזהות את הדפים האלה ולשמש חורים ברשת שדרכן עובר רק המידע ה'נכון'. אבל המנגנונים האלה לא מספיק טובים".

גורמים שמבקשים להרעיל את הצ'אטים במידע כוזב או מהונדס, מודעים לחולשה הזו. אבל זה לא היתרון היחיד שעומד בפני ה"תוקף" בבואו להתל ב־AI. "מי שרוצה להשפיע על ה־AI, לא צריך לעבוד קשה כדי לייצר דפי אינטרנט מעוצבים היטב, או אפילו כאלה שמופיעים בחיפוש בגוגל או שיש לינקים שמובילים אליהם. אלה דפים שנועדו לבני אדם, לא למכונות", מסביר הרשקוביץ. לעומת זאת, דפי אינטרנט שמיועדים לקריאה בידי מכונות בלבד, הם פשוטים הרבה יותר לייצור. במקרה שזכה לשם "רשת פרבדה", למשל, הפיצו גורמים רוסיים תוכן מזויף באינטרנט במטרה לייצר השפעה פוליטית על מנועי השפה. במסגרת הפרויקט הזדוני, אשר נחשף ב־2024, התגלו 6.3 מיליון דפי אינטרנט מזויפים שנוצרו במהלך שנה אחת בלבד. הדפים האלה, כאמור, כוונו למכונות בלבד, לא לבני אדם.

גם כאן לא נגמרים היתרונות של התוקף. "כל המחקרים שנעשו במעבדות מחשוב מראים שכדי לזהם קורפוס של דאטה, אתה צריך פרומיל של פרומיל האחוז כדי לייצר השפעה שהיא בסדר גודל", אומר הרשקוביץ. כדי להסביר את דבריו הוא מביא כדוגמה ניסוי שערך במסגרת מחקר אחר שלו. "לקחתי בסיס מידע של 30 אלף מקורות, בודדתי אותו מרשת האינטרנט, ואז הכנסתי לתוכו חמישה מקורות בלבד עם מידע שגוי. כשביקשתי מהצ'אט לבדוק את קורפוס המידע החדש, ושאלתי שאלה בהתאם, הוא הדהד את המידע השגוי בכמעט 50 אחוז מהפעמים".

במקרה הזה, המידע היה קשור לנרטיב הרוסי בנוגע לפלישה לאוקראינה. "לאחר שהזרקתי למודל את ה'רעל' הרוסי, ושאלתי אותו למה רוסיה פלשה לאוקראינה, בחמישים אחוז מהמקרים התשובה היתה 'כדי להילחם בניאו־נאצים'", אומר הרשקוביץ.

עברית שפה קלה

הטיעונים המטרידים של הרשקוביץ מקבלים טוויסט מבהיל עוד יותר, כאשר מנתחים את יכולת ה"הרעלה" על הבחירות בישראל. "ראשית כל, מפני שבשפות כמו עברית, שבהן אין הרבה מאוד מידע כמו באנגלית, ההתקפות קלות יותר", הוא מסביר. "התוקף לא צריך הרבה כדי להשפיע על ה־AI".

הסיבה השנייה היא שלקראת הבחירות, מי שמעוניין להרעיל את הצ'אטים בעברית, יכול לנחש מראש מהן השאלות שהבוחרים הישראלים ישאלו, ולהשפיע ספציפית על התשובות. למשל: האם נתניהו תומך בהקמת מדינה פלסטינית? האם בנט הפר את הבטחת הבחירות שלו כדי להתמנות לראש ממשלה? האם יואב סגלוביץ נשוי למוסלמית? וכן הלאה.

"הרעלת מידע לא עוברת דרך חומות, וגם לא מנסה להשפיע על אנשים שיכולים להיות סקפטיים, ביקורתיים או בעלי ידע משלהם", אומר הרשקוביץ. "זה הייחוד של התקפות תודעה מהסוג הזה. אני קורא לזה 'התקפות אפיסטמיות': התקפות שנועדו לשנות את תפיסת העולם שלך, מבלי שתדע שהן בכלל קיימות. אתה תשאל את ה־AI שאלה, הוא יענה לך, ותקבל זאת מבלי שבכלל תדע שהוא מורעל".

ברחבי העולם כבר אותרו מתקפות מתוזמרות כאלה לקראת בחירות דמוקרטיות, למשל בבחירות הפדרליות בגרמניה ובאוסטרליה ב־2025, במולדובה ובגאורגיה, ואפילו בבחירות לפרלמנט האירופי ב־2024. בישראל, עד כה, לא אותרו מתקפות הרעלה. "אבל זה רק בגלל שאיש לא בדק", אומר הרשקוביץ. "הבדיקות האלה קלות יחסית לביצוע, אבל הן זקוקות למימון. צריך לבצע אותן כל הזמן, כדי לזהות בזמן אמת ניסיון הרעלה שמתרחש ברשת. זה משהו שיכול לתת לך מעין מערכת התרעה שמשהו חשוד קורה עכשיו".

במקרים שצוינו לעיל, מי שנחשדו כאלה שעומדים מאחורי מתקפות ההרעלה הם הרוסים. אבל למעשה, לקראת הבחירות בישראל, גם שחקנים מקומיים - פוליטיקאים או בעלי אינטרסים אחרים – יכולים לנסות ולהרעיל את ה־AI. "אני מקווה שהפוליטיקאים בישראל עוד לא עלו על האפשרות הזו", אומר הרשקוביץ בחצי חיוך.

בין הכיסאות

מה ניתן לעשות כדי למנוע את ההשפעה הבעייתית של ה־AI על הבחירות הקרבות? השלב הראשון הוא העלאת המודעות בקרב ציבור הבוחרים, או במינוח מקצועי יותר "אוריינות AI". הכוונה היא להסביר לבוחרים הישראלים את מגבלות הצ'אט בתחום הפוליטי, בתקווה שייקחו זאת לתשומת ליבם.

פעולות נוספות הן "להזריק" לרשת האינטרנט דפי מידע מאומתים, על ידי גופי המדינה המוסמכים, כדי שיתנו מעין "קונטרה" למידע השגוי המתרוצץ ברשת ושממנו ניזונים מנועי השפה, לצד הפעלת לחץ על חברות ה־AI שיגבירו את חומות ההגנה מפני הטיה והרעלה.

הדרך לשם עוד ארוכה. לפני כשלושה שבועות התייצב דודי סימן טוב, ראש פרויקט תודעה והשפעה זרה במכון למחקרי ביטחון לאומי, בפני ועדת הבחירות המרכזית, כשבידיו תוצאות שני המחקרים של פרידמן והרשקוביץ. "ישבתי מול גורמי המקצוע בוועדה, שאמונים על מניעת השפעה זרה על הבחירות", אומר סימן טוב. "התרשמתי שהם מבינים את חומרת המצב ולוקחים זאת לתשומת ליבם, אבל לא ידוע לי על צעד אופרטיבי שהם עשו מאז הפגישה. עם זאת, צריך גם לומר ביושר שבלוחות הזמנים הקצרים, וכאשר ישנה פרדיגמה חדשה לגמרי שצריך להתמודד איתה, יש מעט מאוד זמן ויכולת לעשות משהו. לדעתי, הבחירות האלה כבר אבודות מהבחינה הזו".

חלק מהבעיה נובע גם מהקושי לסמן את הגוף הישראלי האחראי על פיקוח על מודלי השפה לקראת הבחירות. "לא ברור מי מתעסק בזה", אומר סימן טוב. "מערך הסייבר הלאומי? השב"כ? ועדת הבחירות זה אולי הפתרון הכי טוב כרגע, אבל אחרי הבחירות - מי אמור לטפל בנושא הזה?"

כך סוכני AI מפעילים מניפולציות על הבחירות

ואולי, בכלל, מלכתחילה אנחנו אמורים להטיל ספק בכל מה שהצ'אט אומר לנו. בתקופה שבה כל המוסדות מאבדים מאמון הציבור, האם הגיע גם תורו של ה־AI? "להגיד 'אני לא מאמין לכלום, גם לא ל־AI', זה לשפוך את התינוק עם המים", אומר על כך הרשקוביץ. "אני מאלה שמאמינים שהמודלים האלה ימצאו תרופה לסרטן, יגלו חומרים חדשים, ובאופן כללי יעזרו לאנושות. אני לא מתעלם מהסיכונים, אבל אם ל־AI יש בעיות - צריך לנסות לפתור אותן, לא לקבל אותן ולהרים ידיים. באופן כללי, האנושות תצטרך ללמוד איך לחיות לצד ה־AI, על כל החסרונות שלו".