מתחת לבית החולים הצבאי בעיר אולם שבגרמניה ממוקם בונקר ענק מימי המלחמה הקרה, שנבנה ב-1979 כדי לאפשר טיפול רפואי ב-2,000 בני אדם תחת מתקפה גרעינית. כעת, לאחר כמעט שלושה עשורים שבהם עמד שומם, הצבא הגרמני בוחן את החזרתו לפעילות מבצעית בעלות של מיליוני אירו - כשברקע בברית נאט"ו ובפרט בגרמניה, ההערכה היא כי התנגשות עם רוסיה הוא עניין של שנים בודדות. בברלין כבר מציירים תרחיש איימים במקרה של מלחמה אמיתית - 1,000 נפגעים מידי יום, וחשש עמוק מכך שכלל בתי החולי הצבאיים במדינה, כ-5 במספר, יקרסו תחת העומס.
בלומברג מדווח היום (רביעי) כי ברחבי גרמניה, גופים ממשלתיים סורקים בימים אלה את תשתיות הבריאות של המדינה כדי לבדוק כיצד יעמדו בתרחיש של מלחמה כוללת. מאז הפלישה לאוקראינה סובלת גרמניה מגל מתקפות היברידיות, כדוגמת הכטב"ם בלייפציג, ושר הביטחון בוריס פיסטוריוס כבר הזהיר כי רוסיה עשויה להיות מסוגלת לתקוף את שטחי נאט"ו עד 2029. בשל מיקומה בלב אירופה, גרמניה צפויה להפוך למרכז הפינוי והטיפול המרכזי עבור פצועי המלחמה.
בדוח מיוחד של הבונדסוור (הצבא הגרמני) שתיאר תרחיש של פלישה רוסית, נאמר כי לגרמניה עשויים להגיע עד 1,000 חיילים פצועים מדי יום. חמשת בתי החולים הצבאיים במדינה יגיעו לתפוסה מלאה במהירות, והחוק שיחייב את בתי החולים האזרחיים לסייע יעמיד את המערכת כולה תחת עומס חסר תקדים ואף בפני קריסה. כתוצאה מכך, המערכת תיאלץ לבצע תיעדוף רפואי דרמטי בין חיילים לאזרחים.
"האם מערכת הבריאות שלנו מוכנה לזה? התשובה היחידה היא: לא", הודה בפשטות בנדיקט פרימרט, המנהל הרפואי הראשי ומפקד בית החולים הצבאי באולם, "מה שעומד לפנינו הוא מרתון חסר רחמים".
גופות, חזירים ומחסור בתרופות: המרוץ נגד השעון
איתור מיטות אשפוז הוא רק חלק מהאתגר. כוח האדם הרפואי מהווה מכשול חמור, כאשר על פי הערכות רק כמה מאות רופאים בגרמניה הוכשרו לטיפול בפציעות מלחמה. הצבא והאגודה הגרמנית לטראומה (DGU) החלו להעביר קורסים מרוכזים למנתחים אזרחיים, אך הקורסים האינטנסיביים ביותר - הכוללים תרגול על גופות וחזירים מורדמים - מסוגלים להכשיר בין 50 ל-100 מנתחים בלבד בשנה. כמות פעוטה ולא מספקת ביחס לכמות שתדירש בהינתן ותרחישי הצבא יתממשו.
"כשהתחלנו את שיתוף הפעולה ב-2017 חשבנו שאנחנו חיים בעולם בטוח, מלבד האיום של טרור אסלאמי", אמר לבלומברג סאשה פלוהה, מזכ"ל DGU, "אף אחד לא האמין שמצב הביטחון ישתנה מקצה לקצה או שנדבר על תרחישים של הגנה קולקטיבית מול מעצמה". הביקוש לקורסים הללו שובר כעת שיאים, ובמרץ האחרון אף נערך תרגיל ענק שתרחש פינוי פצועים ממתקפה מדומיינת בליטא לבתי חולים בברלין.
במקביל, גם המגזר הפרטי והתעשייה הרפואית נערכים לזעזועים. בחברת הביוטכנולוגיה CSL מזהירים כי עד 20% מהעובדים עלולים להיקרא לשירות מילואים או להתנדבות, בעוד נהגי משאיות המגיעים ממזרח אירופה עשויים להיקרא חזרה למדינותיהם. בנוסף, ייצור תרופות קריטיות לטראומה, כמו פקטורים לקרישת דם המבוססים על תרומות פלזמה, דורש תהליך של עד שנה - מה שמקשה על אגירת רזרבות ארוכות טווח.
המצב מסתבך עוד יותר בשל התלות האירופית בסין בכל הנוגע לרכיבים פעילים של אנטיביוטיקה ומשככי כאבים. כיום, בתי חולים בגרמניה מונחים להחזיק מלאי חירום של תרופות לטיפול נמרץ המשתרע על פני שישה שבועות בלבד. בשל אילוצים תקציביים ושיטת האספקה "בדיוק בזמן" (Just-In-Time) שהייתה נהוגה בשנים האחרונות, בתי החולים מנסים כעת להגדיל מלאים באופן עצמאי - אך המענה נותר חלקי מאוד.
כדי להתמודד עם המצב, הממשלה הגרמנית מנסה לקדם את "חוק אבטחת הבריאות", שאמור ליצור מערכת מידע בזמן אמת על מיטות פנויות, מלאי תרופות וצוותים רפואיים בעלי כישורים רלוונטיים לחירום. עם זאת, בשל עיכובים פוליטיים והתפרקות הממשלה הקודמת ב-2024, הצעת החוק מעוכבת שוב ושוב ואינה נותנת מענה מיידי לשטח.
"כעת יש לנו בעיקר 'איים' מבודדים - בתי החולים", מסכמת מריה-לנה וייס, חברת פרלמנט מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU), "האתגר הגדול כעת הוא לחבר את כל האיים הללו למערכת אחת מתפקדת, לפני שיהיה מאוחר מדי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו