בשורה אוניברסלית וכיבוש על תנאי: סוד הנצח של ישראל

1

האתגר הגדול העומד בפני העם בכניסתו לארץ, הוא המגע עם עמים זרים, תרבויותיהם ואמונותיהם. לא הרי מי שהולך במדבר לבדו, כמי שנדרש להתמודד עם תרבויות משוכללות, שונות מאוד מתרבותו. עם צעיר שלא מזמן קיבל חוקה, עלול להתפתות בנקל לרעיונות הזרים, במיוחד לנוכח העובדה שאין בהם מערכת גדולה של איסורים כמו בתורה. אם ניכנס לארץ ונאמץ חלילה את אמונות העמים שם ותרבותם, יהפוך כיבוש הארץ לביטוי של אינטרס חומרי בלבד – נוודים חסרי בית שהשתלטו על ארץ לא להם, ולא אומה השבה לארץ אבותיה כדי להגשים בה את רעיונותיהם הנאצלים בדבר תיקון האדם והעולם.

2

"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ... לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ...".  הנה, כבר בתחילת דבריו, קובע משה שזה התנאי לירושת הארץ. יתרה מזו, זה התנאי לחיי נצח כעם – אפילו ללא ארץ, בהיותו מפוזר באלפי קהילות ברחבי תבל: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". לא אל דורו בלבד מדבר משה, אלא לכל הדורות הבאים: מי שידבק בחוקת הנצח שקיבלנו בחורב, ישרוד בגיא צלמוות של ההיסטוריה.

והנה אנחנו חיים כולנו היום, אלפי שנים אחרי שנאמרו הדברים הללו בשחר לידתנו כעם, יכולים לאשר שכך אכן קרה. אמנם, החלק הגדול של האומה נעלם, נטמע, התבולל והושמד; אך האומה בכללה דבקה באלוהיה ובתורתו, ושרדה באופן שלא אירע לעם אחר. גם הסינים או ההודים מייצגים ציוויליזציות עתיקות, אבל מעולם לא חוו גלות באופן שבו אנחנו חווינו. מי שפלש אליהם, בסופו של דבר נבלע בתוכם והפך לחלק מהם. לא כך אצלנו: רוב שנותינו נדדנו מחוץ לארצנו, והיינו בסכנת היטמעות והיעלמות ממשפחת העמים. פעמיים נחרבנו וגלינו, ובסופו של הניסיון הארוך הזה, שבנו ארצה, "חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".

3

"רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים... לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ". משה יחזור על זה שוב ושוב: התורה אינה מיועדת לחיים במדבר או בגלות, אלא לחיים בארץ מיוחדת, וגם בה היא אינה מיועדת לחיים תחת שלטון זר, אלא בארץ שאנחנו יורשים אותה – כלומר כובשים, מקימים בה מדינה ומחילים עליה את ריבונותנו, וכך יכולים להנחילה כירושה לדורות הבאים.

"וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, כִּי הִוא חׇכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים - אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כׇּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ: 'רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי (העם) הַגָּדוֹל הַזֶּה'". רעיונות הנצח האלה בראש ובראשונה יַפרו אתכם ויפתחו אצלכם תרבות מיוחדת ועמוקה, אך הם יחרגו מהמסגרת הלאומית הצרה ויפוצו בעולם, משום שזאת  חוכמתכם ובינתכם לעיני אומות העולם. העולם מתפעל מהמדע והטכנולוגיה הישראלים ומההישגים הצבאיים והמודיעיניים שלנו, אבל מצפה מאיתנו להמשיך את הבשורה האוניברסלית העתיקה של תיקון העולם המוסרי והחברתי. ממרחק השנים מבטיח משה, שכל נציג ישראלי שיבליט את רעיונות הנצח שלנו, יזכה לאוזן קשבת בקרב אומות העולם ולהתפעלות עד כדי רצון להתקרב אלינו יותר: עם חכם ונבון העם הגדול הזה. 

4

החידוש הגדול ביותר של האומה הישראלית נמצא בדיבר הראשון בעשרת הדברים, שמשה חוזר עליהם בפרשתנו לאחר כ-39 שנים מאז ברית סיני. כאן, בערבות מואב, כורת משה ברית נוספת עם באי הארץ, שחלקם היו ילדים במעמד הר סיני, ורובם נולדו לאחר מכן. ובכן, החידוש שלנו לעולם הוא הנבואה – האל אינו ישות מרוחקת, מנותקת מהעולם, אלא מדבר עם בני האדם: "אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".

כמו בהיכרות אנושית, גם כאן, האל מציג את עצמו בפני עמו בשמו האמיתי. מי אנוכי? ה', זה שמי בן ארבע אותיות. נעים להכיר. ואני "אלוהיך" – של כל אחד ואחת מכם. לא האל שברא את העולם – מי היה בבריאת העולם? - אלא האל המתגלה בהיסטוריה של האומה כמי שהוציאה ממצרים וגאל אותה מבית העבדים. העבדות שממנה נגאלנו איננה רק פיזית, אלא עבדות רוחנית לאמונות זרות, משום ש"עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם" – ממנה נגאלנו, מפני ש"עֶבֶד ה' - הוּא לְבַד חָפְשִׁי", כפי שכתב רבי יהודה הלוי במאה ה-12. אם יש לאל שם פרטי, אפשר לפנות אליו ולשוחח עמו. הוא, מצדו, שולח נביאים ונציגים אחרים להשמיע את דבריו.

החידוש הגדול שלנו לעולם נמצא בדיבר הראשון: הנבואה – האל אינו ישות מרוחקת, מנותקת מהעולם, אלא מדבר עם בני האדם. ולא האל שברא את העולם – מי היה בבריאת העולם? - אלא האל המתגלה בהיסטוריה של האומה כמי שהוציאה ממצרים וגאל אותה מבית העבדים

5

קיומו המתמיד של עם ישראל בעולם במהלך ההיסטוריה - נגד כל הסיכויים ולמרות המכשולים האדירים והאסונות ששום אומה אחרת לא נצרפה בהם מלבדנו – משמעותו הישירה היא שאלוהים לא עזב את הארץ, והוא עדיין דורש את תיקון האדם וחברתו. משום כך, הניסיון להשמיד את ישראל בשמו של האל שעל קיומו למדו אותם עמים מעם ישראל – הוא אבסורד היסטורי וסכנה לעולם. כך או כך, מקיומנו ארוך השנים למדנו שההבטחה הקדומה ששמענו במדבר סיני, מתקיימת. ישמעו אויבינו.  

6

"כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ... הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ?" ההיסטוריה שלנו היא תולדות אמונת האל באדם, ביכולת האנושית להתגבר על אתגרים אדירים – פיזיים ומוסריים – וכך להשתפר ולתקן את האדם והחברה. לכן חשוב שנכיר את הסיפור של עמנו מראשיתו: "הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה, וַיֶּחִי?" אומה שלמה בסיני נכנסה בברית עם אלוהיה ושמעה אותו מדבר לכל אחד ואחת מפרטיה. זה מאורע חד פעמי.

עוד קודם לברית סיני, לידתנו כעם: "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא, לָקַחַת לוֹ גוֹי (עַם) מִקֶּרֶב גּוֹי - בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה... - כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ?" מי שיילד אותנו מקרבי ("מִקֶּרֶב") האומה המצרית שבתוכה היינו בלועים מאות שנים, היה האל בכבודו ובעצמו, "כעובר שהוא נתון בתוך מעיה של בהמה, והרועה נותן ידו ושומטו" – כך דימו חכמינו במדרשים הקדומים את לידת האומה. המהר"ל מפראג (מאה 16) למד מפה, שהלאומיות שלנו אינה התאגדות אינטרסים רגילה של קבוצות חברתיות ואתניות, המתאחדות להגן על עצמן כדי לקיים חיים כלכליים טובים. אנחנו נולדנו כאומה כשהגחנו מתוך הרחם המצרי בפקודת האל. לכן זו לאומיות של קודש, עמידה בפני הניסיונות לפרק ולהשמיד אותה.

7

והמטרה האחרונה שעליה חוזר משה - ושלשמה נולד העם וקיבל חוקה נצחית - היא ארץ ישראל: "וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם" מדוע? "לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ, לַהֲבִיאֲךָ, לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה". זה התיקון הגדול לחטא המרגלים ולאסונות תשעה באב. עכשיו אפשר להפטיר במילות הנחמה של הנביא ישעיהו שחי במאה השמינית לפנה"ס בירושלים: "נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי!".