הגרועה, ההפכפכה – והמפתיעה: שלוש האפשרויות מול איראן

מעל חודשיים עברו מאז ארה"ב ואיראן חתמו על מזכר ההבנות השנוי במחלוקת. ההסכם, שממילא עמד על כרעי תרנגולת,הולך ומתפורר בימים האחרונים, וההתפתחויות האחרונות עשויות לקרב את המזרח התיכון לנקודת הכרעה חדשה. האם ישראל צריכה להתכונן לעימות רחב מול איראן, או שמא דווקא להימנע ממנו בכל מחיר? ומה הקשר המפתיע בין השאלות האסטרטגיות הללו לבין אחת המחלוקות הפנימיות הבוערות ביותר בישראל – סוגיית גיוס החרדים?

פרופסור יעקב נגל, עמית בכיר במכון המחקר FDD ולשעבר ראש המל"ל, התארח בפודקאסט "על זה"והשיב על כל זאת ועוד.

מה שהיה

ראשית, מציע נגל הסתכלות מעט שונה על הפרקים הקודמים באיראן, בדגש על מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי".

"דיברו על כך ש'ארה"ב הצטרפה לישראל במלחמת 12 הימים'. שגריר אמריקני שפגשתי אמר לי: 'אתם פשוט לא מבינים. הבעיה האיראנית היא בעיה של העולם. היא בעיה של ארה"ב בדיוק כפי שהיא בעיה של ישראל, אם לא יותר'.

"אם יהיה לאיראן נשק גרעיני, או טילים מתקדמים מאוד, הם יגיעו תחילה ללוס אנג'לס ואחר כך לוושינגטון. כך שבכל מקרה, ישראל לא גררה את ארה"ב למלחמה – לא ב'עם כלביא' ולא ב'שאגת הארי'. שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב במהלך המלחמה הוא בעל ערך משמעותי ביותר. אלה דברים שאי אפשר לנתק מהקשר בין המדינות, לא משנה מי יהיה נשיא ארה"ב".

מה שיהיה

אז מה צפוי בפרקים הבאים? גם כאן נגל רואה את הדברים אחרת מהישראלי הממוצע.

"כרגע עומדות בפני ארה"ב שלוש אפשרויות: הראשונה, והגרועה ביותר מבחינת ישראל, היא חזרה לשולחן המשא ומתן עם האיראנים. אפשרות נוספת היא חזרה למערכה כוללת מול איראן, שלטעמי לא בטוח שתיטיב עם ישראל. אני חושב שהכאוס המבוקר שקיים כרגע הוא המצב הטוב ביותר מבחינת ישראל. אפשר למשוך אותו עד לבחירות האמצע, והוא יפעל לרעת איראן, משום שהכלכלה שלה קורסת. גם בימים שבהם הורמוז היה כביכול פתוח, ומזכר ההבנות היה בתוקף, אף אחד לא רצה לחתום איתם על חוזי נפט. אפילו סין הפחיתה את כמות הנפט שהיא קונה מאיראן".