מה ישראל צריכה ללמוד מאוקראינה? כך ייראה שדה הקרב של העתיד

את השיחה בינינו החל אולג קרוט ברגשות מעורבים. מצד אחד, קייב, עירו האהובה, ספגה רק כמה שעות לפני כן את אחת ההתקפות הקשות ביותר שנפלו בחלקה במשך יותר מארבע שנות מלחמה: בניינים רבים נפגעו, עשרות רבות של תושבים נפצעו, ומניין ההרוגים המשיך לעלות. מנגד, בשעות שחלפו מאז הפגיעות בקייב הספיקו האוקראינים לשגר את מתקפת התגמול - ולקרוט היו סיבות טובות להתגאות בה.

"בין מאות הכטב"מים ששוגרו לעבר היעדים ברוסיה בגל הזה, 47 היו כטב"מים מתוצרתנו", הוא אומר בשביעות רצון מופגנת בראיון בלעדי עם "ישראל השבוע". "מדובר בחמישה סוגים שונים של כלים - ואף לא אחד מהם יורט. כל ה־47 פגעו במטרות".

התיאור היבש של קרוט מספר למעשה את כל הסיפור של המפנה הגדול שחל במלחמת רוסיה־אוקראינה. המלחמה שהחלה בפלישה רוסית, שכאילו נלקחה מספרי לימוד של תורת הלחימה של המאה ה־20 (הצנחת כוחות קומנדו, יצירת עדיפות מספרית והכנסת חטיבות חי"ר, פריצת טורי טנקים ונגמ"שים ועוד), נתקלה תחילה בהתנגדות אוקראינית עיקשת שמנעה מן הרוסים ניצחון מהיר, ובהמשך שינתה לחלוטין את צורתה. הכטב"מים והרחפנים - תחילה בכמות צנועה, ואחר כך באלפים בכל יום של לחימה - חוללו מהפך, שהשלכותיו חורגות הרבה מעבר לחזיתות של מזרח אירופה.

בחודשים האחרונים הפכו מתקפות הכטב"מים האוקראיניות לאחד האיומים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר על תשתיות קריטיות בעורף הרוסי. בעוד בשלבים הראשונים של המלחמה התמקדו התקיפות בעיקר ביעדים טקטיים בסמוך לחזית - כעת אוקראינה פוגעת בהצלחה מרובה במטרות המרוחקות מאות, ואף אלפי קילומטרים, מקווי הלחימה.

היעדים העיקריים כוללים בתי זיקוק, מתקני אחסון דלק, מפעלי תעשייה ביטחונית, שדות תעופה צבאיים ומרכזים לוגיסטיים. פגיעה במתקנים אלה אינה רק גורמת לנזק נקודתי, אלא גם מערערת את שרשרת האספקה של הצבא הרוסי, מצמצמת את יכולת ייצור אמצעי הלחימה ומחייבת את מוסקבה להשקיע משאבים עצומים בהגנה על שטחה.

לצד הנזק הכלכלי, מתקפות העומק פוגעות גם בתחושת הביטחון של הציבור הרוסי וגורמות לקרמלין נזק תדמיתי אדיר, מבית ומחוץ. הפגיעות בבתי זיקוק ברחבי רוסיה גרמו למחסור חמור בדלק ולתורי ענק בתחנות התדלוק. במקביל, גם נשיא ארה"ב טראמפ, שטען בתחילת הקדנציה שלו כי "לאוקראינה אין קלפים", הבין שקלפים כאלה נמצאו. ולא סתם קלפים - אלא ג'וקרים. שלא במפתיע, גם אחרים הבינו זאת, והחברה של קרוט מוצפת בפניות לרכישת כטב"מים, שבאות מכל רחבי העולם.

"הכטב"מים שינו במידה רבה את מאזן הכוחות", קובע קרוט. "כוחות קטנים יותר, או כאלה שנחשבים נחותים מבחינה קונבנציונלית, מסוגלים כיום להסב נזק בלתי מידתי באמצעות הפעלה המונית של מערכות בלתי מאוישות זולות, ובכך לערער על מדדי העליונות המסורתיים, כגון מספר הטנקים או המטוסים. מושג העליונות הצבאית מתפתח: כיום הוא כולל לא רק את האיכות והכמות של הפלטפורמות הצבאיות, אלא גם את העמידות בפני לוחמה אלקטרונית, את יכולת החדשנות המהירה, את שילובן של מערכות בלתי מאוישות ואת היכולת לפעול ביעילות בסביבה אלקטרומגנטית הנתונה למאבק מתמיד.

עם זאת, שינוי זה אינו מוחלט, ואינו הופך את הכוחות המסורתיים למיושנים. צבאות גדולים עדיין נהנים מיתרונות מכריעים - בתנאי שהם מתאימים את תורת הלחימה, האימונים ומבנה הכוח שלהם למציאות החדשה. הגישה המוצלחת ביותר היא זו המשלבת כטב"מים זולים עם פלטפורמות מתקדמות, מאוישות ובלתי מאוישות, במסגרת לחימה משולבת. כיום העליונות שייכת למי שמצליח לבצע את השילוב הזה הכי מהר".

מהשדות לשדה הקרב

חברת Culver של קרוט נחשבת אחת היצרניות המובילות של כטב"מים באוקראינה, אבל היא לא נוסדה ככזו. החברה הוקמה לפני יותר מתשע שנים מתוך ייעוד אזרחי, במטרה לפתח מערכות אוויריות מדויקות לצילום אווירי, מיפוי, חקלאות, ניטור תשתיות והערכה סביבתית. פלטפורמת הדגל שלה, Skif, המצוידת במערכות לדיוק של סנטימטרים ובמצלמות ברזולוציה גבוהה, נועדה בכלל לשרת חקלאים ולקוחות תעשייתיים ברחבי אוקראינה. אבל כבר אז Culver למדה להסתמך על ייצור עצמי של רכיבים (כ־85 אחוז מן הרכיבים מיוצרים אצלה) ועל תהליכי עיבוד נתונים משלה.

הפלישה הרוסית שינתה הכל. מה שהיתה קודם לכן חברת טכנולוגיה מבטיחה, הפכה לחלק מן המאמץ הלאומי של אוקראינה להגנה עצמית. אוקראינה היתה זקוקה למערכות בלתי מאוישות מעשיות, שניתנות לייצור בהיקף רחב ולפריסה מהירה - והחברה של קרוט, יזם סדרתי וגיימר בעברו, הרימה את הכפפה.

"מבחינתי האישית, המוטיבציה היתה גם מקצועית וגם אנושית", הוא מסביר. "כאוקראינים, ראינו בטכנולוגיה שלנו אמצעי ישיר להגן על הריבונות ולהציל חיים. הפלישה הבהירה לנו שהמומחיות שלנו במערכות בלתי מאוישות, שפותחה מלכתחילה לשימושים אזרחיים, יכולה להעניק באופן מיידי יתרונות א־סימטריים לחיילים שלנו, שניצבו מול אויב בעל עדיפות מספרית".

האם עוד לפני הפלישה הערכת שהכטב"מים ישנו את פני הלחימה המודרנית?

"הבנו היטב את חשיבותם ההולכת וגוברת של הכטב"מים עוד לפני שנת 2022. הלקחים ממלחמת נגורנו־קרבאך, מסוריה ומלוב כבר הראו שמערכות בלתי מאוישות מסוגלות לשנות את יחס העלות־תועלת בשדה הקרב, ולהעניק יכולת מתמשכת של איסוף מודיעין, תצפית וסיור. אולם ההיקף, העוצמה ורמת התחכום הטכנולוגי של הפלישה הרוסית העמיקו והאיצו את ההבנה הזו באופן מהותי.

מה שראינו לא היה שינוי הדרגתי, אלא שינוי פרדיגמה. כטב"מים זולים הניתנים לפריסה המונית הפכו לגורם מכריע במלחמת התשה נגד יריב גדול, המצויד ביכולות מתקדמות של לוחמה אלקטרונית. הפלישה הוכיחה כי כטב"מים מסוגלים להשמיד מטרות בעלות ערך גבוה בשבריר מן העלות של אמצעי לחימה מסורתיים".

"כטב"מים זולים הפכו לגורם מכריע במלחמת התשה נגד יריב גדול, המצויד ביכולות מתקדמות של לוחמה אלקטרונית. הפלישה הוכיחה כי כטב"מים מסוגלים להשמיד מטרות בעלות ערך גבוה בשבריר מן העלות של אמצעי לחימה מסורתיים"

אוקראינה מתוארת לא פעם כמעבדת הניסויים הגדולה בעולם ללוחמת כטב"מים. מהם הלקחים הצבאיים החשובים ביותר שכל צבא צריך ללמוד מן הניסיון האוקראיני?

"יש שלושה לקחים בולטים במיוחד, והם רלוונטיים כמעט לכל צבא. הראשון הוא המהפכה ביחס העלות־תועלת. כטב"מים זולים מסוגלים להשמיד או להשבית מערכות יקרות פי כמה וכמה. צבאות חייבים כיום לאזן בין מערכות יוקרתיות ויקרות לבין אמצעים זולים הניתנים לייצור המוני, ולחשוב באופן שונה על ההגנה, פיזור הכוחות והלוגיסטיקה שלהם. השני הוא שהשליטה במרחב האלקטרומגנטי וההתמודדות עם איום הכטב"מים אינן עוד יכולות משניות - הן חיוניות לעצם ההישרדות. לוחמה אלקטרונית אפקטיבית, שילוב מערכות נגד כטב"מים בכל דרג פיקודי ותקשורת עמידה הם שיקבעו אם כוחות הכטב"מים יוכלו לפעול בכלל. הזנחת התחום הזה פירושה חשיפה לפגיעוּת חמורה.

"השלישי הוא היתרון המכריע של מערכות חדשנות גמישות, מהירות ומתפתחות ללא הרף. יכולתה של אוקראינה לעבור מרעיון לפריסה מבצעית בתוך שבועות או חודשים - באמצעות משוב ישיר בין חיילים למהנדסים, פיתוח מבוזר ושיתוף פעולה בין מתנדבים לתעשייה - מהירה בהרבה ממחזורי הרכש המסורתיים, הנמשכים שנים. צבאות שלא יצליחו ליצור מנגנוני הסתגלות מהירים דומים, עלולים למצוא עצמם מיושנים טכנולוגית כבר במהלך עימות אחד".

החברה של קרוט פיתחה וסיפקה רבבות כטב"מים לכוחות המזוינים של אוקראינה. אך בעיניו, ההישג החשוב של Culver היה בניית ארגון המסוגל ללמוד משדה הקרב, ולתרגם את הלקחים הללו לייצור.

"דוגמה בולטת לכך היא הפיתוח המהיר והפריסה המבצעית של כטב"ם התקיפה לטווח בינוני Behemoth, שפותח בשיתוף פעולה הדוק עם הכוחות המזוינים של אוקראינה", משתף קרוט. "מערכת זו, המסוגלת לפגוע במטרות במרחק של עד 300 ק"מ באמצעות ראש קרב טנדם מתקדם, ממחישה את יכולתנו לתרגם תשע שנות מומחיות מסחרית בתחום הכטב"מים לפלטפורמת לחימה בעלת חשיבות אסטרטגית בזמן שיא. אנו גאים גם בכך ש־Culver אינה עוד חברה המפתחת מוצר כטב"ם יחיד. אנו בונים כיום מערכת רחבה יותר של פתרונות בלתי מאוישים, וההתפתחות הזו משקפת את הכיוון האמיתי שבו צועד עולם הביטחון המודרני".

בין דונבאס לבינת ג'בייל

קצב החדשנות באוקראינה אכן יוצא דופן. זה לא יכול להיות אחרת בסביבה מבצעית שבה הכל משתנה במהירות. תכנון מוצלח ככל שיהיה עלול להפוך ללא רלוונטי בתוך שבועות ספורים. כל צד מבצע התאמות על בסיס יומי, אוסף מודיעין, מגיב, משפר לוחמה אלקטרונית, ומה שעבד אתמול לא בהכרח יעבוד מחר. "ראינו פתאום תדרים שהפכו בלתי יעילים, מערכות הנחיה שניצבו בפני אתגרים שלא הכרנו, ותפיסות שלמות שנאלצו להתפתח במהירות כמעט מאפס", נזכר קרוט. "חברות ביטחוניות המתייחסות לפלטפורמות שלהן כמוצרים סטטיים, ולא כמערכות המתפתחות ללא הרף, יישארו מאחור. המנצחות יהיו אלה שיהפכו את היכולת לבצע שיפורים מהירים ומתמשכים לחלק בלתי נפרד מיכולות הליבה שלהן.

אילו מדינות, לדעתך, מובילות כיום את העולם בתחום טכנולוגיית הכטב"מים הצבאיים, והיכן היית ממקם את אוקראינה ואת ישראל בדירוג הזה?

"אין דירוג אחד ויחיד, משום שמדינות שונות מובילות בתחומים שונים של עולם המערכות הבלתי מאוישות. ארה"ב מובילה בפלטפורמות אסטרטגיות ארוכות טווח ובשילוב עמוק של מערכות בלתי מאוישות במסגרת לחימה רב־זרועית ורב־ממדית. ישראל מצטיינת ברמה הטקטית והמבצעית, בחיישנים מתקדמים, בתחמושת משוטטת, בשילוב לוחמה אלקטרונית ובתורת לחימה בשלה, שהתעצבה לאורך עשרות שנים של פעילות מבצעית. סין מפגינה יכולות מרשימות בתחום הייצור בהיקפים גדולים ובתחום נחילי הכטב"מים. טורקיה הוכיחה את ערכן של מערכות MALE (Medium Altitude Long Endurance) שעלותן נמוכה יחסית, המספקות ביצועים מבצעיים מוכחים. אוקראינה התקדמה במהירות אל שורת המדינות המובילות, במיוחד בתחום המערכות הטקטיות הניתנות להקרבה, בחדשנות בתחום רחפני ה־FPV, ביכולת ההסתגלות בזמן אמת תחת לחץ קיצוני ובפריסה בהיקפים גדולים. ניתן לומר כי כיום אנו המעבדה המובילה בעולם, וגם המיישמת המובילה, של לוחמת כטב"מים בקצב גבוה בעימות בין צבאות בעלי יכולות דומות. ישראל נותרת אמת מידה עולמית למערכות בלתי מאוישות מתוחכמות, אמינות ומשולבות היטב בתורת הלחימה. למעשה, אוקראינה וישראל תופסות עמדות כוח משלימות".

"אוקראינה היא המיישמת המובילה של לוחמת כטב"מים. ישראל נותרה אמת מידה עולמית למערכות בלתי מאוישות מתוחכמות, אמינות ומשולבות היטב בתורת הלחימה. למעשה, אוקראינה וישראל תופסות עמדות כוח משלימות. שיתוף פעולה ביניהן עשוי להאיץ את פיתוח היכולות של שתיהן"

אם כך, הן יכולות להשלים זו את זו?

"לאוקראינה ולישראל יש חוזקות שונות, אך הן משתלבות זו בזו במידה רבה. התעשייה הישראלית מביאה עימה מומחיות ברמה עולמית בתחום החיישנים המתקדמים, בינה מלאכותית המאפשרת אוטונומיה, מערכות תקשורת עמידות, פלטפורמות ארוכות שהייה, לוחמה אלקטרונית מתקדמת, מערכות נגד כטב"מים ומערכות משולבות לניהול שדה הקרב. החברות האוקראיניות מביאות עימן נתוני אמת חסרי תקדים משדה הקרב, מחזורי פיתוח ושיפור מהירים במיוחד, ניסיון עשיר בייצור המוני של מערכות זולות ופתרונות חדשניים בעלות נמוכה, כגון מערכות הנחיית FPV המבוססות על סיב אופטי.

"עם תחומי שיתוף הפעולה האפשריים ניתן למנות שילוב של טכנולוגיות הבינה המלאכותית והחיישנים הישראליות בפלטפורמות האוקראיניות המיוצרות בהיקפים גדולים; פיתוח משותף של מערכות תקיפה וסיור אוטונומיות מן הדור הבא; עבודה משותפת על תיאום בין נחילי כטב"מים ועל שילוב בין מערכות מאוישות לבלתי מאוישות; וכן שילוב בין יכולת הייצור רחבת ההיקף של אוקראינה לבין העומק הטכנולוגי של ישראל. שתי המדינות מבינות היטב את המשמעות של איומים קיומיים ואת הצורך בעליונות טכנולוגית, ושיתוף פעולה ביניהן עשוי להאיץ את פיתוח היכולות של שתיהן".

רחפני FPV מבוססי סיב אופטי, שאותם מזכיר קרוט, הפכו לאחרונה לאיום הגדול ביותר על כוחות צה"ל בדרום לבנון. עוד לפני כן, אותם רחפנים השתלטו על שני צידי החזית באוקראינה. כיום הם אלה שמפילים את רוב החללים הן בצד הרוסי והן בצד האוקראיני, ולמרות זאת טרם נמצא פתרון טכנולוגי להתמודדות עימם.

"רחפני FPV המונחים באמצעות סיב אופטי הופיעו כמענה יעיל לסביבה רווית לוחמה אלקטרונית", מבהיר קרוט. "במקום קישור הרדיו, שאותו ניתן לנתק, הרחפן בא בכבל סיב אופטי פיזי, ובוטלה חתימת גלי הרדיו שעליה מסתמכים אמצעי השיבוש המסורתיים. כך ניתן להשיג שליטה בזמן אמת והעברת וידאו, גם בסביבה שבה מערכות הנשלטות באמצעות רדיו נתונות לשיבוש כבד. זו הסיבה לכך שלא נמצא עד כה 'פתרון קסם' טכנולוגי פשוט: נקודת התורפה המרכזית - שידורי הרדיו - הוצאה למעשה מן המשוואה באמצעות תכנון הנדסי. אמנם אמצעי נגד קיימים, אך נטרול מוחלט של האיום לא נראה סביר בעתיד הקרוב. הדרך המעשית היא הקמת מערכי הגנה עמידים ורב־שכבתיים נגד מערכות בלתי מאוישות בדרג הטקטי, לצד פגיעה יזומה במפעילים ובמערך הלוגיסטי שמאחורי פעילות הרחפנים".

השילוב הראוי

הבינה המלאכותית הופכת לרכיב מרכזי יותר ויותר במערכות אוטונומיות. כיצד אתה צופה שהיא תשנה את הדור הבא של הכטב"מים הצבאיים?

"הבינה המלאכותית תהפוך את הכטב"מים באופן יסודי מכלים הנשלטים מרחוק או אוטונומיים־למחצה למערכות עצמאיות. במהלך חמש עד עשר השנים הקרובות אנו צופים שימוש נרחב בבינה מלאכותית מובנית לצורך גילוי, זיהוי וסיווג של מטרות בזמן אמת, לניווט אוטונומי ולביצוע משימות בסביבה שבה אין קליטת GPS, או שבה קיימים שיבושים כבדים, לתיאום בין נחילי כטב"מים שיאפשר ביצוע טקטיקות מורכבות ומבוזרות, וכן לשילוב הדוק יותר ברשתות C4ISR רחבות לצורך תקיפת מטרות באופן משולב.

"התפתחויות אלה יפחיתו את העומס הקוגניטיבי המוטל על המפעילים, ויאפשרו טקטיקות חדשות של רוויה והטעיה. מצד שני, יהיה הכרח לפתח עמידות בפני בינה מלאכותית עוינת, אבטחת סייבר של מערכות הלמידה, יצירת מסגרות אתיות להפעלת מערכות אוטונומיות ושמירה על פיקוח אנושי הולם. התוצאה הכוללת תהיה הכפלה משמעותית של יעילות הכוח, אך תמיד במסגרת מבצעית הנשלטת בידי בני אדם".

עד כמה המלחמה הפכה כיום לתחרות בין מפתחי הכטב"מים לבין מומחי הלוחמה האלקטרונית, שתפקידם לשבש את פעילות הכטב"מים?

"מדובר בתחרות עזה ומתמשכת באופן יוצא דופן - מרוץ חימוש של ממש, שבו חלים שינויים טקטיים כמעט מדי יום. מפתחי הכטב"מים מוסיפים יכולות ללא הרף. מומחי הלוחמה האלקטרונית מגיבים באמצעות משבשים מתוחכמים יותר, אמצעי איכון כיוון, זיוף אותות ומערכות משולבות נגד כטב"מים הכוללות גם אמצעים קינטיים. לאף אחד מן הצדדים אין יתרון קבוע. יכולות הלוחמה האלקטרונית הרוסיות אילצו את אוקראינה לפתח חידושים, כגון רחפני FPV המונחים באמצעות סיב אופטי ורמות גבוהות יותר של אוטונומיה, וכך נוצרו יתרונות זמניים בגזרות ובזמנים מסוימים. היתרון משתנה בהתאם למהירות ההסתגלות, לאיכות השילוב בין יחידות הלוחמה האלקטרונית ליחידות הכטב"מים ולרמת ההכשרה. הגורם המכריע אינו מי מוביל ברגע נתון, אלא איזה צד מסוגל לחדש מהר יותר ולשלב מראש עמידות בפני לוחמה אלקטרונית, הן בתכנון הפלטפורמות והן בתורת ההפעלה".

האם אנו מתקרבים לעתיד שבו מספרים גדולים של כטב"מים אוטונומיים וזולים יחליפו את הכלים הקונבנציונליים וישלטו בשדה הקרב?

"אנו מתקרבים לעידן שבו מספרים גדולים של כטב"מים זולים, שהופכים אוטונומיים יותר ויותר, ישלטו בחלקים נרחבים של שדה הקרב, במיוחד בזירות של שחיקה וחיכוך. נחילי כטב"מים מעניקים יכולת שהייה ממושכת, פוטנציאל חסר תקדים לרוויה, קטלניות מבוזרת ויתרון כלכלי במשימות רבות. עם זאת, הם לא יחליפו לחלוטין את אמצעי הלחימה הקונבנציונליים היקרים. עדיין יש לכטב"מים מגבלות של מטען, של משך שהייה באוויר, של ביצועים בכל תנאי מזג האוויר, של עמידות מול מערכות מתקדמות נגד כטב"מים ונשק מבוסס אנרגיה מכוונת.

"תקיפות למרחקים ארוכים, מטענים כבדים, מטרות בעלות ערך גבוה או מטרות רגישות לזמן ימשיכו לדרוש מערכות מתקדמות במיוחד. נחילי כטב"מים ישנו את אופיים של קרבות רבים, אך לא יבטלו את הצורך במכלול מלא של יכולות. העתיד טמון בשילוב עמוק בין כלל היכולות: חיל רגלים ושריון לצד כטב"מים אורגניים, ארטילריה המונחית באמצעות מודיעין ממערכות בלתי מאוישות, וכלי טיס מאוישים המבצעים דיכוי מערכי הגנה אווירית ותקיפות עומק, תוך שיתוף פעולה עם מערכות בלתי מאוישות. כוחות משולבים שיידעו למזג באופן מושכל בין יכולות מאוישות לבלתי מאוישות, ימשיכו ליהנות מיתרון.

"כטב"מים אינם יכולים לפתור כל בעיה צבאית", מדגיש קרוט. "הם מצטיינים באיסוף מודיעין, בתצפית ובסיור מתמשכים, בתקיפה מדויקת של מטרות נקודתיות, ביצירת שחיקה מתמשכת בקרב כוחות האויב ובהפחתת הסיכון לכוחות שלנו. עם זאת, כוחות מסורתיים נותרים חיוניים לכיבוש שטח ולהחזקתו - במיוחד בשטח בנוי - להפעלת עוצמת אש מתמשכת על שטחים רחבים, לביצוע תמרון והלם, להשגת עליונות אווירית ולשמירה עליה, וכן למתן מענה גמיש בתנאים של אי־ודאות גבוהה או שיבוש אלקטרוני כבד.

"המהפכה הבאה תהיה המעבר מפלטפורמות הנשלטות מרחוק, או בעלות אוטונומיה מוגבלת, לנחילים חכמים ומשתפי פעולה המסוגלים לבצע מבצעים מורכבים ומתואמים כמעט ללא התערבות אנושית בדרג הטקטי. מדינות שישלטו במחזורי חדשנות מהירים, בפיתוח עמידות המבוססת על בינה מלאכותית, בייצור רחב היקף של מערכות זולות ובבניית תורת לחימה משולבת, ייהנו מיתרון מכריע".

"כטב"מים אינם יכולים לפתור כל בעיה צבאית. הם לא יחליפו לחלוטין את אמצעי הלחימה הקונבנציונליים היקרים. כוחות מסורתיים נותרים חיוניים לכיבוש שטח ולהחזקתו ולהשגת עליונות אווירית"

מאז תחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ישראל עקבה מקרוב אחרי לקחי הלחימה שם, במקביל להתמודדות עם אתגרי הביטחון שלה. אף על פי כן, להופעת כטב"מי FPV מבוססי סיב אופטי בזירות הלחימה בלבנון לא היה לצה"ל מענה מיידי.

כשנשאל איזו המלצה היה יכול לתת למתכנני מערכת הביטחון בישראל, קרוט לא מהסס: "עצתנו היא לבנות את מנגנון ההסתגלות עוד לפני שהמלחמה הבאה תאלץ אתכם לעשות זאת. יש ליצור מנגנוני משוב ישירים, מהירים ובעלי סמכויות בין היחידות הלוחמות לבין המפתחים. יש לראות בכטב"מים, בלוחמה האלקטרונית ובמערכות נגד כטב"מים חלק בלתי נפרד מהציוד ומדרישות ההכשרה בכל דרג, ולא תוכניות נפרדות. יש להשקיע ביכולת ייצור מקומית רחבת היקף של מערכות זולות כדי להבטיח קיימות בעימות ממושך. ומעל הכל, יש לטפח תרבות ארגונית הלומדת ומבצעת התאמות מהר יותר מהיריב לאחר כל עימות.

"לישראל כבר כיום יש עומק טכנולוגי יוצא דופן וניסיון מבצעי רב. שילוב החוזקות הללו עם מנגנון ממוסד של הסתגלות מהירה, ושילוב רחב של כטב"מים זולים הניתנים להקרבה, ייצור מערך הגנה עוצמתי ועמיד במיוחד מול האיומים הצפויים בעתיד".