חברת הכנסת טלי גוטליב היא לא בדיוק כלנית ביישנית נחבאת אל הכלים, והתגובות שהיא מעוררת משתרעות על פני כל הסקאלה שבין הערכה לרתיעה.
לאחרונה ניתנה לה הזדמנות נרחבת להפגין את יכולותיה בישיבות של ועדת הכנסת שבהן נדונה הסרת חסינותה. גוטליב, בכתב האישום ועל פי הודאתה, "פרסמה וגילתה את שמו המלא של 'פלוני', כעובד שירות הביטחון הכללי, וכן את שמה המלא של בת זוגו, ברסלר, וזאת בהיקף תפוצה וחשיפה נרחב, ובאופן מודע, מכוון, נמשך, מופגן ואף חוזר".
נוסף על פרסום השם הוסיפה גוטליב פרטים מאתר אינטרנט מפוקפק ובהסתמך על מה שכינתה "מקורות ברזל". אלה נמצאים כרגע בדיון משפטי אזרחי של ברסלר נגד גוטליב. חברת הכנסת, בלהיטותה להצביע על הקשר בין השב"כ לבין מחאה שעסקה בין היתר גם במרי אזרחי וצבאי, הכבירה האשמות שעד לרגע זה לא בוססו. מטבע הדברים, מיקוד הקשב עבר אליה: גם על חשיפת שמו של איש השב"כ, גם בעיסוק בתיאוריות קונספירציה וגם כמובן בווליום.
בלהט הדיון על מעשיה ועל סגנונה של גוטליב נזנח עניין אחר: האם השב"כ, או כמה מאנשיו, ניסו להפיל ממשלה נבחרת, והאם קיים קיר ברזל בין איש השירות לרעייתו הקפלניסטית. היא חברה בתנועה שחלק מחבריה מקדמים סרבנות, חוסמים כבישים, מטרידים נבחרי ציבור, כולל ובעיקר ראש הממשלה, מקדמים מרי אזרחי ומשתעשעים ברעיון של מלחמת אחים. והוא - עוסק בענייניו ומנותק לחלוטין מפעילותה החריגה מאוד של רעייתו.
בלהט הדיון על מעשיה ועל סגנונה של גוטליב נזנח עניין אחר: האם השב"כ, או כמה מאנשיו, ניסו להפיל ממשלה נבחרת, והאם קיים קיר ברזל בין איש השירות לרעייתו הקפלניסטית
שקמה ברסלר התחילה את קריירת המחאה שלה בשנת 2020, אז הקימה את תנועת הדגלים השחורים. מאז חברה למחאת קפלן. גם ברסלר, בדומה לח"כ גוטליב, אינה כלנית ביישנית. תיעובה לממשלת הימין תועד ברשומות, חלקן מעניינות במיוחד.
בספטמבר 2023 צייצה ברסלר, כמדווחת מפי יוצאי אגף המבצעים המיוחדים באמ"ן: "אנו יודעים בוודאות: ממשלה שלא תציית לבג"ץ תמצא את עצמה למחרת בבוקר בלי צבא, בלי שב"כ ובלי מוסד". ציוץ זה הרחיב ציטוט קודם של אותו מקור של יוצאי המ"מ מאוגוסט, שבו הזהירה ברסלר בשמם, כביכול: "ספוילר: בספטמבר נתניהו יישאר בלי צבא, כיאה לדיקטטור שסיים את דרכו הפוליטית".
כזכור, מחאת קפלן, שברסלר היתה מבכירי דובריה, לא הסתפקה בדיווחים פסבדו־עיתונאיים ממקורות במערכת הביטחון. אנשי קפלן ארגנו סרבנות מילואים המונית, ונחלו הצלחה בעיקר בחיל האוויר, אך גם השב"כ לא עמד מנגד. כל ראשיו לשעבר התייצבו בעמדות תקיפה: יורם כהן התנגד עקרונית לסרבנות, אך הודה שהוא "מבין לליבו של מי שהפסיק להתנדב". נדב ארגמן היה מפורש אף יותר ואמר בגל"צ כי "הייתי שולח מכתב ומאיים - אילו החוק הזה עובר, אני מפסיק להתנדב. הייתי עושה אותו מעשה שנייה אחרי שהחקיקה הזו היתה עוברת".
כך שהעובדה שלפעילת מחאה פוליטית מאוד וקיצונית מאוד יש קשרים בשב"כ היא לא עניין של מה בכך. אפילו ועדת גרוניס נתנה את דעתה על הסוגיה הזו. כאשר ישבו חברי הוועדה לבדוק את טוהר המידות של דוד זיני, שאלת קרובי משפחתו של זיני נראתה להם מהותית מאוד. בסעיף 14 של אישור המינוי חרגה הוועדה מתחום סמכותה עד כדי הטלת מגבלות על כהונתו של זיני:
"בכל הנוגע לאלוף זיני, עלה בוועדה עניין קונקרטי בקשר לבנו של האלוף ולשל אדם נוסף שהוא מכיר (...) למותר לציין, לגבי כל מי שימונה לראש השירות: אם במסגרת כהונתו יהיו מקרים שבהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחתו, יהיה עליו לכל הפחות להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד העניינים, ואחרים בשירות יעסקו במקרה כזה.
"יתרה מכך, אם מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, ואם מידת הקִרבה תהא רבה מאוד - מן הראוי שיתפטר מתפקידו. אם לא יעשה כן, נכון יהיה להפסיק את כהונתו בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור. כללים דומים יחולו אף אם ניגוד העניינים לא יהיה קשור לבני משפחה אלא בנושאים אחרים".
שלושה ראשי שב"כ: כרמי גילון, נדב ארגמן ועמי אילון הגישו עתירה נגד מינוי של דוד זיני. נוסף עליהם, חתמו על העתירה 186 עובדי שב"כ לשעבר, ששמותיהם נותרו חסויים בפני זיני עד עצם היום הזה, תוך כדי ביזיון בית המשפט העליון, שקבע כי עליהם להזדהות בפני האיש שנגדו עתרו. לטענתם של העותרים - אנשי שב"כ כולם - קשריו האישיים והמשפחתיים של זיני הם בפני עצמם מכשול למינויו. בעלה של שקמה ברסלר פטור מחשדות וממגבלות כאלה. והוא לא היחיד.
איש לא בדק את החלטתו של ראש השב"כ רונן בר למנוע מיסקלקולציה ולא לעדכן את הדרג המדיני בהיערכות חמאס למתקפה. אחר כך סירב להתפטר, ניהל חקירות נגד השר בן גביר בהנחיית היועמ"שית והגיש לציבור תחקיר כוזב בנוגע להערכות השב"כ על מצבו של חמאס טרם המתקפה. עובדי שב"כ שיתפו פעולה עם כל אלה. מי שחרג מהשורה - כמו בכיר השב"כ א', שהדליף חלק מעבירות הארגון לשר עמיחי שיקלי ולעיתונאים שירית אביטן כהן ועמית סגל - נחקר במתקני השב"כ ובמח"ש, והשב"כ התקין לו רוגלה והקליט בין היתר גם פגישה שלו עם זיני טרם מינויו. התנהלות השב"כ, כארגון, מחשידה אותו במעורבות בפוליטיקה ובשורה של עבירות חמורות. קשרי אנשיו עם המחאה ראויים לפחות לבדיקה.
אך יחסי ברסלר־שב"כ התקבלו כמובנים מאליהם, גם אם 7 באוקטובר לא היה רק התגשמות נבואתה, אלא גם תוצאה של מחדל של שב"כ והתנהגות ארגונית מפוקפקת, במקרה הטוב. במקביל לדיון הציבורי והחוקי על חסינותה של ח"כ גוטליב, בשלה מזמן העת לבדיקה מעמיקה של החסינות המהותית, הגורפת, הבלתי ניתנת לערעור של השב"כ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו