דגל ישראל בתוך ים הקרינג' והפרינג'. ככה נראה ניצחון
כשנועם בתן נתן את כל כולו על במת האירוויזיון בווינה, היה ברור מה המסר האמיתי שהוא מבקש להעביר, בשמנו • גם באירוע שכבר כמעט הפך לפארודיה, יש סמלים שעל כוחם אי אפשר לערער
32.1% צפייה. זה הנתון הבלתי נתפס שהשיג גמר האירוויזיון במוצאי שבת בערוץ 11. יותר מגמר "האח הגדול", יותר מגמר "המירוץ למיליון". וכן, גם יותר מכל משדר חדשות ששודר מאז 7 באוקטובר. יותר מ־1.1 מיליון צופים ישראלים התיישבו מול המסך, במשך שלוש שעות בקירוב, לצפות בתחרות שירים שלכנות אותם "מוזרים" לא יהיה דבר מוזר לעשות.
והכל רק כדי להסתופף מתחת לכנפיו שלנועם בתןומישל שלו. טוב, נועם בתן הוא רק סמל. בתן הפך במוצאי שבת לדגל ישראל מתנופף, מול פניה שלאירופה האנטישמית נורא(וגם אוסטרליה האנטישמית נורא), לא כדי להכעיס אלא כדי לזעוק מתוך הכורסה "עם ישראל חי!"
נועם בתן שר "מישל" במהלך ההופעה בכנרת, כיממה אחרי שחזר מהאירוויזיון
10 מיליון תושבים. מדינה שמזמן אינה קטנה (אבלמוקפת אויבים ב־א־מ־ת) מבקשת לה, כמו אז, כמו כשהיינו 2.5 מיליון, בשנות ה־70, לראות את נציגנו אצל הגויים מראה להם איך עושים את זה בישראל. כמו אז,לפני שנולדנו, כשהיה כאן שמח. אז עכשיו לא מאוד שמח כאן, אבל מסתמן שעדיין מאוד פטריוטי ומאוד ישראלי ומאוד עם ישראל חי.
כי הצורך הזה שלנו לקרוא בעברית, בגרון ניחר מגאווה ותשוקה, את קריאת הזהות והנוכחות והנצחיות שלנו טבוע בנו מיום שהוקמה המדינה הזאת. ובווינה, בשבת,נועם בתן לבש את מדי הישראלי שלוויצא להילחם בשמנו על זכותנו להיות. זכותנו לשיר, לחיות חיים נורמליים, להיות חלק ממשפחת העמים, ולהיות עם ישראל.
האירוויזיון הוא כמעט פארודיה. אבל בתוך ים הקרינג' והפרינג' הזה דגל ישראל הוא דגל ישראל. ונופפנו בו, ישר לתוך פרצוף שלהם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
