אנילה עלי
פעילה אמריקנית-מוסלמית לזכויות נשים, אדם ואזרח
מנכ"לית AMMWEC, ארגון המקדם העצמת נשים ומחנך לסובלנות בין-דתית. ביקרה בארץ כאורחת התנועה למאבק באנטישמיות (CAM)
אנילה עלי, כאישה מוסלמית, ביקורך האחרון בישראל כאורחת של התנועה למאבק באנטישמיות (CAM) דרש מידה רבה של אומץ. באילו תגובות נתקלת אחריו, הן מתוך הקהילה המוסלמית והן מחוצה לה?
"עמידה בצד המוסרי והנכון מעולם לא היתה קלה. ההיסטוריה מראה כי לעיתים נדירות הגנה על האמת נעשית בתנאי נוחות. אבי אמר לי פעם: אם את מאמינה בצדקת דרכך, אם זה משרת את כל האנשים ולא את טובתך האישית, לכי בנתיב הזה באומץ.
"נזכרתי במילותיו כשהובלתי את המשלחת הפקיסטנית הראשונה לישראל לפני כמה שנים. ידעתי שזה יעיר נרטיבים של שנאה. אך ידעתי גם שמעבר לקיצוניות נמצא קהל מוסרי עצום - מאות מיליוני מוסלמים שלא עברו אינדוקטרינציה אידיאולוגית בסגנון חמאס.
עם יד על הקוראן: ממדאני הושבע כראש עיריית ניו יורק
"בדרום אסיה - פקיסטן, הודו, בנגלדש - אין שנאה מולדת ליהודים. מה שכן קיימת שם היא יראת כבוד לנביאים והכרה, הנלמדת מילדות, בארץ שאלוהים נתן לבני ישראל. הקוראן מדבר בהרחבה על ההיסטוריה המקראית, על הנביאים ועל התורה. ראוי לציין שהוא אינו מזכיר את המילה 'פלשתין'. אז פתאום להגיד שהיהודים המציאו הכל ושהם המדכאים והכובשים? זה פשוט לא נכון".
אז למרות הקשר ההיסטורי החזק, איך את מסבירה את היחסים המורכבים עם המוסלמים כיום?
"מוסלמים רבים פשוט הוטעו. יש להם תפיסה מוטעית כלפי ישראל. חלק מהבעיה נעוצה גם בכך שמוסלמים, מכל מיני מקומות ברחבי העולם, מחוברים לתפוצות שלהם וצורכים מידע מערוצים כמו 'אל־ג'זירה', שמפיצה מידע כוזב על ישראל".
הדעות הקיצוניות והשנאה כלפי ישראל מושרשות בחלקים מהאסלאם כבר מגיל צעיר. האם קיימת דרך לשנות את התפיסה המוטעית הזו?
"דבר חשוב שניתן לעשות הוא לבנות מנהיגות מוסלמית ברחבי אמריקה, כזו שביקרה בישראל, שראתה את האמת במו עיניה. כך תוכל אותה מנהיגות להילחם ביעילות באנטישמיות. העצמת הקולות המוסלמיים המתונים היא הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות".
זה נשמע לי קצת אופטימי מדי.
"הדגשנו את בניית המנהיגות המוסלמית המתונה בפני כל הממשלים בארה"ב, במיוחד אחרי 11 בספטמבר, אבל לצערי - בעשור האחרון היו תקופות שהממשל בארה"ב אכזב אותנו כי הוא העצים את הקולות הלא נכונים. אני סבורה כי ארגון כמו CAIR - המועצה ליחסי אמריקה והאסלאם, הפועל לקידום תדמית חיובית של האסלאם, רוצה לעשות דה־לגיטימציה לישראל. הם אומרים בגלוי דברים שגויים ושליליים על יהודים. אנחנו רוצים שהארגון הזה יוגדר כארגון טרור. לשמחתי, הנשיא טראמפ נוקט עכשיו פעולה נחרצת. אני חושבת שהוא האדם הנכון להרחיב את הסכמי אברהם.
"ויש עוד נקודות של תקווה: כשדיברתי אחרי אירועי 7 באוקטובר, שאלו אותי אימאמים ממדינות שונות - 'מה קרה בישראל? אומרים שישראל המציאה הכל'. ואנחנו, כמנהיגים מוסלמים אחראיים, דיברנו איתם, ובסופו של דבר הם אלו שנלחמו על האמת עבור ישראל. אז השינוי הזה אפשרי".
אותם אימאמים, אנשי תקשורת למיניהם, לא חוששים לחייהם?
"חלקם חוששים, ולעיתים בצדק. כך, למשל, ידידי היקר אימטיאז מיר, עיתונאי פקיסטני מבריק, שהצטרף למשלחת שלנו לישראל לפני שלוש שנים וחזר לפקיסטן כשהוא דוגל בפומבי בנורמליזציה עם ישראל. אחרי 7 באוקטובר הוא דיווח ללא פחד מישראל והתעמת פומבית עם המשטר האיראני, כשהוא קורא לרוע בשמו. בשל האומץ הזה הוא נרצח באכזריות בפקיסטן בספטמבר 2025.
"אבל אנשים שמאמינים בהרמוניה בין־דתית, מנהיגים, אנשי דת - לא יכולים לשתוק. לא בתקשורת, ולא במסגד - כשהם שומעים אמרות כמו 'זו אינתיפאדה, הרימו חרב, צאו לחפש אותם והרגו אותם'. שמעתי על מקרים כאלה בניו ג'רזי, בקליפורניה. אימאמים שקראו למוסלמים לעשות ג'יאהד במהלך הרמדאן ואחריו. הרבה מהמסגדים מטיפים לאידיאולוגיה מאוד מסוכנת ואלימה שקשורה עכשיו ישירות לאחים המוסלמים, לאידיאולוגיה של חמאס.
"בחור צעיר אחד שהיה מאוד מבולבל התקשר אלי ושאל: 'למה הם עושים את זה? במסגד אני רוצה ללמוד על אלוהים ואיך לחיות חיים טובים יותר כמוסלמי, אבל הם מבקשים ממני לעשות ג'יהאד בעזה'. וזה קורה בקליפורניה. הכרתי גם סטודנטית פקיסטנית לרפואה שהגיעה למסגד באינדיאנה ועברה הקצנה. היא סיפרה לנו שהיא נחשפת שם לאמנה של חמאס. זה גורם לבלבול של לא מעט צעירים".
בעבר ציינת שאת מרגישה פחד רב יותר מהמוסלמים בקליפורניה או בשיקגו מאשר מאלה בפקיסטן.
"לתחושתי, המוסלמים בארה"ב הפכו קיצוניים יותר. יש המשתמשים באסלאם כדי להקצין וללמד אנשים על אינתיפאדה גלובלית. יש כבר מי שגדל על תכנים המפיצים שנאת יהודים בטיקטוק וב'אל־ג'זירה'. כמוסלמים, עלינו להשיב את הנוער שלנו מהאידיאולוגיה הקיצונית הזו".
מה מורכב יותר - להתמודד עם האסלאם הקיצוני בתוך ארה"ב או מחוצה לה?
"אני חושבת שמחוץ לארה"ב זה הרבה יותר ניתן לניהול. יש מסגדים באמריקה שנחדרו על ידי אסלאם קיצוני. במילווקי יש אנשים החיים בפחד, למשל. יש מקומות באמריקה שבהם יהודים מפחדים לקיים פגישות פומביות. הם לא יודעים מה לעשות כדי לחיות חיים נורמליים. האנטישמיות בעולם אולי מתחילה ביהודים, אבל היא תגיע גם לדתות אחרות. וזו בעיה של כולם, גם של הנוצרים".
יש הסבורים שגם בניו יורק היהדות, ולא רק היא, ניצבת בפני בעיה גדולה. מה חשבת על בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק?
"אלוהים אדירים, אני מקווה שניו יורק תבין בקרוב איזו טעות גדולה היא עשתה. אני מודאגת שהוא ימלא את העיר בפעילי CAIR והאחים המוסלמים, ובסוף, אם חלילה לא יהיו יהודים בניו יורק - זו לא תהיה ניו יורק. אני חושבת שארגונים כמו חמאס, חיזבאללה, אפילו המשטר האיראני, מרוצים מהעמדה החדשה של ממדאני. ומובן שהכסף לא יפסיק להגיע כל עוד קטאר מממנת. צריך לטפל בכסף הקטארי שנכנס למסגדים, ובמקביל - לחקור מסגדים בניו יורק. אלה מוסדות שבבסיסם נשענים על כסף ציבורי".
"פרס לחמאס"
האם יש מדינות שאת אופטימית לגביהן בכל הקשור לאסלאם?
"אני גאה בממשלת פקיסטן, שנקטה עמדה ברורה נגד קיצוניות. הפקיסטנים מבינים שהם תמיד סבלו מקיצוניות, מטרור, ושעליהם לפעול בנידון. אני שומעת אנשים בפקיסטן שאומרים 'אם איחוד האמירויות יכולה להיות חברה של ישראל, אם מרוקו יכולה, אם אזרבייג'ן האהובה שלנו יכולה, אז למה לא אנחנו? הם עם הספר'. בכל מקום שיש בו יותר הבנה של הקוראן, הם גם מבינים שאלוהים אמר למשה לחיות בארץ ישראל לנצח עם עמו. הם מבינים את הקשר ההיסטורי של הנביאים עם בני ישראל. יש לי הרגשה טובה שאינדונזיה, פקיסטן ואזרבייג'ן יצטרפו להסכמי אברהם".
"אחרי 7 באוקטובר שאלו אותי אימאמים ממדינות שונות - 'מה קרה בישראל? אומרים שהיא המציאה הכל'. ואנחנו, כמנהיגים מוסלמים אחראיים, דיברנו איתם, ובסופו של דבר הם אלו שנלחמו על האמת עבור ישראל. השינוי אפשרי"
איך הדברים שלך מסתדרים עם העבודה שבאופן עקבי למדי פקיסטן מצביעה נגד ישראל באו"ם? זה מעורר תהיות.
"נכון, הם הצביעו. כשאתה מדבר עם פוליטיקאים, הם חוששים לומר לימין הדתי 'אנחנו עומדים לקבל את ישראל'. מנגד, הם גם טוענים שאם ערב הסעודית תקבל את ישראל, גם הם יקבלו אותה. אז עדיין יש אינטרסים פוליטיים והצבעות נגד ישראל, אבל מתחת לפני השטח - מתרחש שינוי. אם תדבר עם אימאמים באיחוד האמירויות ובערב הסעודית, כולם יודעים לאן הערבים פונים. כולם יודעים את המטרה הסופית - הפלשתינים יקבלו מדינה כשהם יקבלו את זכותה של ישראל להתקיים".
עוד מדינה שמעוררת תקווה היא אינדונזיה. רק בספטמבר האחרון קרא באו"ם נשיא אינדונזיה, פרבואו סוביאנטו, "להבטיח את ביטחון ישראל", ואף נופף ובירך "שלום". כזכור, זו מדינה שלא מקיימת יחסים רשמיים עם ישראל.
"הוא מבין שרק באמצעות הבטחת ביטחון ישראל אפשר להגיע לשלום אמיתי. אחרי הנאום הזה שמעתי מוסלמים מתונים שאמרו 'יש לנו מנהיג שבאמת אומר את האמת'. צריך לתת קרדיט גם למוחמד בן סלמאן, שמבקש לבסס פרשנות דתית מתונה וטוען שיש מי שמשתמש לרעה באמירות הנביאים. לאחר מכן אנשים התחילו להבין שהדברים השליליים שנאמרים על היהודים וישראל מגיעים מארגוני הטרור. אני מאמינה שבסופו של דבר, הוא ינרמל את היחסים עם ישראל".
מהצד השני, ראינו מגמה של מדינות המבקשות להכיר חד־צדדית במדינה פלשתינית.
"אני לא מסכימה עם זה, וזו שגיאה. זה לתת פרס לחמאס על מה שהם עשו ב־7 באוקטובר. מה שקרה שם פסול מכל בחינה אפשרית: מוסרית, דתית, פוליטית, הומניטרית. לדוגמה, ממשלת אוסטרליה, בדיוק כמו ממשלת בריטניה, נכנעה לחלוטין לאידיאולוגיה. כשלממשלה אין צלילות מוסרית לגבי מה שקרה ב־7 באוקטובר, הם מביאים בכך לפגיעה באזרחיהם היהודים. אתה יכול לקיים מחאה, אבל לתמוך בארגון טרור זה כבר משהו אחר לגמרי".
לו היית שרת החינוך באחת מהמדינות האלה, או אפילו ברשות הפלשתינית או במדינות כמו סוריה ולבנון, אילו ערכים היית מדגישה בנוגע ליחסים עם ישראל?
"הייתי מוודאת שסטודנטים ילמדו לעומק על הסכסוך, שיראו אותו בעיניים דרך למידה חווייתית. ילדים ובני נוער צריכים להבין איך שנאה משפיעה עליהם. כשלימדתי בבית ספר ציבורי בקליפורניה, לימדתי על השואה, ולאחר 11 בספטמבר הוספתי גם את חשיבות הסובלנות והקבלה כלפי מוסלמים. חשבתי שזו הדרך האפקטיבית ביותר ללמד צעירים לא לשנוא, ללמד אותם על הסכנות שבשנאה ואיך היא מתחילה ומתפתחת. והיא מתפתחת כשאנשים מביטים מהצד ולא עושים דבר. אבל ברגע שלאדם אחד יש אומץ להשמיע קול, יצטרפו אליו עוד אנשים. יש מקרים שבהם צומצמו או הוסרו תכנים הקשורים לשואה, וחייבים לפעול מול מקרים כאלה".
לחזור אל תור הזהב
קידום שוויון וזכויות אדם בתוך מסגרות דתיות הוא משימה מורכבת, במיוחד עכשיו. אילו מכשולים מציבה הדת בפני קידום השוויון וזכויות האדם?
"לפני 30-20 שנה לא יכולנו לדבר בגלוי על פרשנויות שונות של הקוראן, אבל בעת האחרונה קמים יותר ויותר אימאמים שמערערים את הפרשנות, שמביאים בחשבון את הנסיבות שבהן דברים נאמרו. יש חוקרי אסלאם שכותבים בגלוי כיצד רעיונות באסלאם צריכים להשתנות בכל הנוגע לזכויות נשים. זמנים השתנו ונשים אמורות להיות שוות זכויות. אני רוצה שהשיח יורחב גם סביב שוויון זכויות למיעוטים במדינות מוסלמיות, כי זה מה שישפר את היחס למוסלמים במדינות מערביות".
"אנשים בפקיסטן אומרים – 'אם איחוד האמירויות יכולה להיות חברה של ישראל, אם מרוקו ואזרבייג'ן יכולות, אז למה לא אנחנו?' בכל מקום שיש בו הבנה של הקוראן, מבינים שאלוהים אמר למשה לחיות בישראל לנצח עם עמו"
איך ארגון כמו שלך מתמודד עם האנטגוניזם שהוא מעורר בקרב מוסלמים אחרים?
"משימת ההישרדות היא קשה, כי כשאני והנשים שעובדות איתי מגיעות למסגד, נאמר לנו לעיתים קרובות: 'אתן שייכות לארגון שתומך בקיום ישראל. אתן חייבות להתפטר ממנו, ורק אז תוכלו להיכנס'. אבל זה לא מרתיע אותנו כי אנחנו מאמינות בדרך שלנו. אנחנו גם זוכרות שלאורך ההיסטוריה המוסלמים שגשגו כשהם עבדו עם היהודים. תסתכל על תור הזהב של יהדות ספרד תחת השלטון המוסלמי. תור הזהב צריך לחזור ולהתרחב כמה שיותר".
איך את רואה את עתיד המזרח התיכון, ובמיוחד את עתיד ישראל באזור הזה?
"אני אופטימית ומאמינה בהסכמי אברהם ובנורמליזציה עם עוד מדינות, במיוחד כשהנשיא טראמפ מחזיק בהגה. וישראל חייבת לדעת: יש מוסלמים המוכנים לעמוד לצידה, אפילו למות, משום שהם מאמינים בקשר שלה לארץ הקודש. הברית המוסרית הזו, אם תטופח, יכולה להציל את כולנו".
