צילום שהוצג במהלך משפט אייכמן ב־1961 הנציח רגע נורא: ברקע - בור ובו גוויות יהודים. על שפת הבור יהודי מתחנן על חייו, וסנטימטרים מעטים מראשו עומד חייל נאצי ומכוון אליו אקדח. הצילום הפך איקוני, אבל מאמציהם של היסטוריוני השואה לברר את שמו של הרוצח כשלו. רק לאחרונה - כך מדווח ה"ניו יורק טיימס" - בעזרת AI, נחשפו פרטיו של הרוצח. מתברר כי מדובר בטבח ב־1941 בברדיצ'ב שבאוקראינה, לאחר כיבושה מידי הסובייטים. באותם הימים ניסו הנאצים להשמיד את יהודי אירופה באמצעות ירי, וכך גם קרה בברדיצ'ב.
שם החייל הרוצח היה יאקובוס אונן, מהעיירה טיכלווארף שעל גבול גרמניה ודנמרק. הוא היה אדם משכיל, ובשנות ה־30 לימד שפות ופיזיקה ב"בית הספר הקולוניאלי". הוא התרשם מהרעיונות הנאציים ופרסם כמה מאמרים בשבחם, וב־1931 הצטרף למפלגה הנאצית. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בספרד, הוא נסע לשם כדי להתרשם מן המצב מקרוב. במכתביו הביתה הוא הסתייג מרמת האלימות, ולא הסתיר את סלידתו ממלחמת השוורים שבה צפה במהלך ביקורו. הוא תיאר אותה כ"טבח עקוב מדם".
בקיץ 1939 הצטרף אונן לאס.אס, ליחידת המוות במחנה דכאו. שנתיים אחר כך הצטרף לאיינזצגרופן, יחידות הרצח המיוחדות של האס.אס שפעלו בשטחי בריה"מ שנכבשו בידי גרמניה הנאצית, וכן בשטחי כיבוש אחרים במזרח אירופה. באוגוסט 1943 נהרג מידי הצבא האדום.
ואני חושב: שנים חיפשו ההיסטוריונים את פרטי הרוצח הזה - וכל שהם גילו הוא שהוא היה איש נורמטיבי שיכול היה להזדעזע ממלחמת שוורים, ואחר כך לעמוד בפתח הבור בברדיצ'ב ולהרוג יהודים. שום דבר לא מפחיד יותר מאשר להבין כי רוב המרצחים הנאצים היו אנשים נורמליים, ושמטורף אחד הפך אותם למפלצות בקלי קלות.
אין צורך לאחד את האופוזיציה. ככל שמתקרבות הבחירות, ומרבים יותר לראיין את ראשי מפלגות האופוזיציה, מופיע השלב הזהה: מדוע אינכם מתאחדים, ולמה אינכם מודיעים מראש מי יהיה המנהיג של המחנה שלכם? אני סבור כי תהיה זו טעות קשה להיענות לציפיות לאחדות בטרם בחירות. מדובר במחנה שהמכנה המשותף העיקרי שלו הוא לקיחת חלק ב"ממשלת השינוי" של נפתלי בנט ויאיר לפיד. יש בו ליברלים ולא כל כך ליברלים, אנשי ימין ואנשי שמאל, ניצים מובהקים ויונים מובהקות. איחוד המחנה הזה ידרוש מציבור הבוחרים להצביע עבור מטרות סותרות בפתק אחד, וזה עלול לגרום לרבים להחליט לא להצביע כלל.
קביעת המנהיג שיעמוד בראש קבוצת מפלגות האופוזיציה הנוכחית תוכל להיעשות רק לאחר הבחירות, ותנבע מתוצאותיהן. זה לא יהיה בהכרח מי שמפלגתו תהא הגדולה שבחבורה, אלא מי שיוכל להקים קואליציה עם רוב יציב. ייתכן שהרוב הזה לא יכלול רק את הקבוצה הזו, אלא גם את רע"מ, שכיהנה בממשלת השינוי על תקן פילגש. ייתכן גם שבממשלה הבאה ישתתפו מפלגות שנציגיהן משתתפים בקואליציה הנוכחית, וגם להם עשויה להיות השפעה בשאלת מנהיגות הממשלה העתידית.
טעותו של בן־גוריון. שר החינוך, יואב קיש, אוסר טלפונים ניידים בבתי הספר. בשבוע שבו הטלוויזיה מציגה את תמיכתו (לפני שנים אחדות) בסרבנות אם לא יגויסו החרדים - הוא מנסה להסיט את תשומת הלב הציבורית לנושא שהורים רבים ישמחו עליו, אבל שסיכוייו להצליח קלושים, וטוב שכך.
בבית הספר היסודי על שם אחד העם התקיימו לעיתים מזומנות משפטים ציבוריים. אחד מהם עסק בסירובו של ראש הממשלה דוד בן־גוריון להכניס טלוויזיה לישראל. אני, כילד ממסד, הגנתי בכל מאודי על ההחלטה הטיפשית הזו, שגזלה מן הדור שלי הזדמנויות רבות להעשרה תרבותית. החלטה דרקונית שלא תאפשר אפילו שימוש בניידים במהלך ההפסקות היא מתכון ידוע מראש לכישלון.
