"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
אביגדור ליברמן ויאיר לפיד| צילום: אורן בן חקון

לא לאיחוד: הטעות שמחכה לאופוזיציה מעבר לפינה

ככל שמתקרבות הבחירות, מופיעה בפני ראשי המפלגות אותה שאלה • בתשובה שלה עשוי להסתתר מהלך שעלול לגרום לרבים להימנע מהגעה לקלפי • וגם: הלקח שלמדתי בין בן-גוריון ליואב קיש, והאמת המפחידה על הנאציזם

,עודכן
0השמעה

יוסי ביילין

בעל טור במגזין

צילום שהוצג במהלךמשפט אייכמןב־1961הנציח רגע נורא: ברקע - בור ובו גוויות יהודים. על שפת הבור יהודי מתחנן על חייו, וסנטימטרים מעטים מראשו עומד חייל נאצי ומכוון אליו אקדח. הצילום הפך איקוני, אבל מאמציהם של היסטוריוני השואה לברר את שמו של הרוצח כשלו. רק לאחרונה - כך מדווח ה"ניו יורק טיימס" - בעזרת AI, נחשפו פרטיו של הרוצח. מתברר כי מדובר בטבח ב־1941 בברדיצ'ב שבאוקראינה, לאחר כיבושה מידי הסובייטים. באותם הימים ניסו הנאצים להשמיד את יהודי אירופה באמצעות ירי, וכך גם קרה בברדיצ'ב.

שם החייל הרוצח היה יאקובוס אונן, מהעיירה טיכלווארף שעל גבול גרמניה ודנמרק. הוא היה אדם משכיל, ובשנות ה־30 לימד שפות ופיזיקה ב"בית הספר הקולוניאלי". הוא התרשם מהרעיונות הנאציים ופרסם כמה מאמרים בשבחם, וב־1931 הצטרף למפלגההנאצית. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים בספרד, הוא נסע לשם כדי להתרשם מן המצב מקרוב. במכתביו הביתה הוא הסתייג מרמת האלימות, ולא הסתיר את סלידתו ממלחמת השוורים שבה צפה במהלך ביקורו. הוא תיאר אותה כ"טבח עקוב מדם".

בקיץ 1939 הצטרף אונן לאס.אס, ליחידת המוות במחנה דכאו. שנתיים אחר כך הצטרף לאיינזצגרופן, יחידות הרצח המיוחדות של האס.אס שפעלו בשטחי בריה"מ שנכבשו בידי גרמניה הנאצית, וכן בשטחי כיבוש אחרים במזרח אירופה. באוגוסט 1943 נהרג מידי הצבא האדום.

ואני חושב: שנים חיפשו ההיסטוריונים את פרטי הרוצח הזה - וכל שהם גילו הוא שהוא היה איש נורמטיבי שיכול היה להזדעזע ממלחמת שוורים, ואחר כך לעמוד בפתח הבור בברדיצ'ב ולהרוג יהודים. שום דבר לא מפחיד יותר מאשר להבין כי רוב המרצחים הנאצים היו אנשים נורמליים, ושמטורף אחד הפך אותם למפלצות בקלי קלות.

התצלום המפורסם "היהודי האחרון בויניצה", 1941,

אין צורך לאחד את האופוזיציה.ככל שמתקרבות הבחירות, ומרבים יותר לראיין את ראשי מפלגותהאופוזיציה, מופיע השלב הזהה: מדוע אינכם מתאחדים, ולמה אינכם מודיעים מראש מי יהיה המנהיג של המחנה שלכם? אני סבור כי תהיה זו טעות קשה להיענות לציפיות לאחדות בטרם בחירות. מדובר במחנה שהמכנה המשותף העיקרי שלו הוא לקיחת חלק ב"ממשלת השינוי" של נפתלי בנט ויאיר לפיד. יש בו ליברלים ולא כל כך ליברלים, אנשי ימין ואנשי שמאל, ניצים מובהקים ויונים מובהקות. איחוד המחנה הזה ידרוש מציבור הבוחרים להצביע עבור מטרות סותרות בפתק אחד, וזה עלול לגרום לרבים להחליט לא להצביע כלל.

קביעת המנהיג שיעמוד בראש קבוצת מפלגות האופוזיציה הנוכחית תוכל להיעשות רק לאחר הבחירות, ותנבע מתוצאותיהן. זה לא יהיה בהכרח מי שמפלגתו תהא הגדולה שבחבורה, אלא מי שיוכל להקים קואליציה עם רוב יציב. ייתכן שהרוב הזה לא יכלול רק את הקבוצה הזו, אלא גם את רע"מ, שכיהנה בממשלת השינוי על תקן פילגש. ייתכן גם שבממשלה הבאה ישתתפו מפלגות שנציגיהן משתתפים בקואליציה הנוכחית, וגם להם עשויה להיות השפעה בשאלת מנהיגות הממשלה העתידית.

טעותו של בן־גוריון.שר החינוך,יואב קיש, אוסר טלפונים ניידים בבתי הספר. בשבוע שבו הטלוויזיה מציגה את תמיכתו (לפני שנים אחדות) בסרבנות אם לא יגויסו החרדים - הוא מנסה להסיט את תשומת הלב הציבורית לנושא שהורים רבים ישמחו עליו, אבל שסיכוייו להצליח קלושים, וטוב שכך.

בבית הספר היסודי על שם אחד העם התקיימו לעיתים מזומנות משפטים ציבוריים. אחד מהם עסק בסירובו של ראש הממשלה דוד בן־גוריון להכניס טלוויזיה לישראל. אני, כילד ממסד, הגנתי בכל מאודי על ההחלטה הטיפשית הזו, שגזלה מן הדור שלי הזדמנויות רבות להעשרה תרבותית. החלטה דרקונית שלא תאפשר אפילו שימוש בניידים במהלך ההפסקות היא מתכון ידוע מראש לכישלון.

כדאילהכיר