מה הטעם בהגנה מן הצדק אם היא נבחנת רק אחרי שהצדק נאנס? נתניהו והרצוג | צילום: אורן בן חקון

אין הגנה ואין צדק: שתי הברירות היחידות של הרצוג

שלל הגילויים על התנהלות הפרקליטות והמשטרה בתיקי נתניהו, שנחשפו רק בחודש האחרון, היו מביאים בכל מדינה מערבית לסיומה של הסאגה המשפטית הזו ולזיכוי בשל "הגנה מן הצדק" • אבל בישראל המציאו שיטה יצירתית • מכתב פתוח לנשיא המדינה

כבוד הנשיא, זה המכתב השני שלי אליך בעניין משפט נתניהו. אל תחשוב שאני נודניק, פשוט, ביקשת שאזרחים יפנו אליך בעניין החנינה, וחשתי צורך עז להיענות לבקשה שלך.

כבוד הנשיא, אתה עורך דין, אבא שלך היה עורך דין, אתה נטוע במקצוע כמו שאומרים בהרצוג־פוקס־נאמן. אתה יודע ששלטון חוק אומר דבר אחד פשוט. בכל דמוקרטיה, כשחוקר בכיר מעיד שהחקירה חרגה מסמכות, שהפעילו לחץ פסול על עד, שהבדיקה שהציגו בבית המשפט היא שקר - התוצאה של הנ"ל היא שאין תיק. לא בגלל הנאשם. בגלל ההליך, בגלל המציאות.

בוא נתעלם, לצורך הדיון הקצר שננהל פה, מכל מה שהתגלה במשפט עד כה. ארבע שנים נמחק. גם אם נתחם את המשפט לחודש האחרון, יש לנו עד אחד (שעוד לא סיים להעיד) שמפרק את כל הקונסטרוקציה החוקית של המשפט.

סגן ניצב צחי חבקין לא קרא עיתונים. הוא היה שם. הוא היה בחדר כשקיבלו את ההחלטות. הוא שמע את ההנחיות. הוא ראה את הפרוטוקולים. הוא החוקר הראשי. וב־2018, שנה לפני כתב האישום, הוא הלך למח"ש והתריע. מה עשו לו? "הסבירו לי למה עלי לעשות את העבודה שלי בפינה שלי".

הפרקליטות לא רק ויתרה עליו כעד תביעה, אלא התנגדה לזימונו כעד הגנה. בפרקליטות ידעו למה. מה שיצא מפיו היה אמור לזעזע את אמות הסיפים, אבל התקשורת הישראלית, ברוב טובה, לא עדכנה את אמות הסיפים שהן צריכות להזדעזע.

אז מה התגלה בעדותו עד כה? ראשית, החוקרים חרגו מאישורי היועץ המשפטי לממשלה באופן שיטתי, מכוון, בוטה. שנית, "תרגיל המקורבת", שנועד להוציא את ניר חפץ מ"שיווי משקל" ולגרום לו להיות עד מדינה, לא רק שהיה ברשות ובסמכות הפרקליטות, אלא שאנשיה גם טרחו לכתוב אחר כך דוח שקרי ששלל את מעורבותם. זאת, למרות שהם גם הבמאים, גם המפיקים, גם התסריטאים וגם הצופים.

שלישית, הלחץ להחלפת עורך דין. חוקר אמר לחפץ: "כמו שרופא יכול להציל אותך, הוא יכול גם להרוג אותך. אולי צריך להחליף רופא". גם את זה חבקין אישר: "זה לא נולד מקפריזה של חוקר זוטר".

ולבסוף, לא רק שהסתירו מההגנה את המסמך ששלל את ההיתכנות של "פגישת ההנחיה", אלא שהם אשכרה הדיחו את פילבר לעדות שקר. את כל זה אמר חבקין.

אדוני הנשיא, ודאי תופתע לשמוע שבניגוד למצופה, באף פקולטה למשפטים לא דנו בפרטים האלו השבוע. למרות שמדובר במשפט החשוב ביותר בתולדות המדינה, הדיקן של העברית לא כתב מאמר מזועזע מהדרך שבה התנהלו רשויות המדינה. להפך, הוא טרח לכתוב מאמר נגד החנינה.

תראה מה זה, אדוני הנשיא, אדם לא משכיל צריך לעשות עבודה של דיקן פקולטה למשפטים ולתת בקטנה משפט השוואתי.

חבקין העיד שהחוקרים קיבלו אישור מצומצם מהיועץ המשפטי, וחרגו באופן בוטה מהאישור. בארה"ב קוראים לזה "פרי העץ המורעל". ראיות שהושגו בלי סמכות - פסולות. אתה ודאי מכיר, פסק דין Wong Sun, 1963.

תרגיל "המקורבת" לניר חפץ בידיעת כל בכירי הפרקליטות? אז בגרמניה, סעיף 1 לחוקה מגן על כבוד האדם (Menschenwürde). בית המשפט החוקתי קבע: אסור "לשבור" את רצון הנחקר. הנאשם הוא סובייקט בעל זכויות, לא אובייקט לחקירה.

הסתרת חומרים מההגנה - תחביב ידוע של הפרקליטות. בארה"ב זו הפרת "פסיקת בריידי" מ־1963. חובת התביעה לגלות כל חומר שעשוי להועיל לנאשם.

חבקין אמר שחוקר לחץ על חפץ להחליף עורך דין. הוא אישר שזה לא היה "קפריזה של חוקר זוטר". זו עבירה. בארה"ב קוראים לזה הפרת התיקון השישי. ארה"ב נגד גונזלס לופז 2006, בית המשפט העליון של ארה"ב קבע במפורש כי שלילת הזכות לבחור סנגור פרטי היא "פגם מבני" בהליך המשפטי שמצדיק ביטול מיידי של ההרשעה, ללא צורך להוכיח נזק ממשי.

בצרפת, דוקטרינת הבטלות (Nullité d'ordre public) קובעת: פגיעה בזכויות יסוד מובילה לבטלות אוטומטית - ללא צורך בהוכחת נזק.

אבל אהרן ברק ושלוחיו יספרו לציבור שגם בישראל יש "הגנה מן הצדק". נכון, רק מה? בארה"ב, טענות נגד התנהלות פגומה של רשויות האכיפה נבחנות לפני המשפט. חוק 12.

בבריטניה, בקשת Abuse of Process מוגשת בד"כ בשלב הקדם־משפטי. בצרפת, טענות בטלות חייבות להיות מועלות "avant toute défense au fond" - לפני כל טיעון לגופו של עניין. בגרמניה, הנאשם רשאי לעיין בתיק החקירה ולהעלות טענות בהליכי הביניים, לפני פתיחת המשפט העיקרי.

רק בישראל המציאו שיטה יצירתית: קודם הנאשם עובר שבע שנים של גיהינום משפט, ורק בסוף - לא בהתחלה כמו במדינות הפרימיטיביות של המערב - רק בסוף, בית המשפט יבחן אם ההליך היה כשר מלכתחילה. זה כמו לבדוק את הבלמים אחרי התאונה.

מה הטעם בזכות להגנה מן הצדק אם היא נבחנת רק אחרי שהנזק נעשה והצדק נאנס?

הצהרת נתניהו לאחר בקשת החנינה // צילום: לשכת רה"מ

המשפט הישראלי לקח מהמשפט המקובל את מה שנוח לתביעה, והשאיר בחוץ את מה שמגן על הנאשם. זו לא מערכת משפט, זו מיטת סדום.

ותראה מה זה, אדוני הנשיא, היועמ"שית אומרת שפיצול התפקיד שלה יפגע בזכויות אדם. חבקין העיד שהפרקליטות תכננה איך לסחוט בן אדם, בפרקליטות צפו בביצוע, והגישו דו"ח שקרי לעצמם. בחייאת אדוני הנשיא, ההגדרה שלהם לזכויות אדם היא מאוד נועזת. חדשנית.

כבוד הנשיא, לפניך שתי אפשרויות.

האחת - חנינה. לא כהודאה באשמה, אלא כהכרה שההליך עצמו היה פגום מיסודו. נולד בחטא, טייל בספארי באפריקה והתנפץ במחוזי בירושלים ובתל אביב. זו לא חנינה לנתניהו, זו חנינה למערכת מושחתת ורקובה. אתה מציל את אחאב מטביעה, שנייה לפני שמובי דיק לוקח אותו למצולות.

האפשרות השנייה - בלי חנינה, אבל אם אין חנינה, צריך קריאה פומבית שלך לבית המשפט לדון עכשיו, לא בעוד שנתיים, בטענות ההגנה מן הצדק. בשידור חי לאומה. אם אין לנו מגנה כרטה שתגן עלינו, תדבר המצלמה.

כדאי להכיר