טילים ותרחיש אימים: איך יגיב חיזבאללה, והאם איראן תתערב?

בשנה שחלפה מאזהפסקת האש בין ישראל ללבנון, חיזבאללה נתון בדילמה קשה ביחס לתגובתו לתקיפות היומיומיות והבלתי נלאות של צה"ל, הגובות ממנו מחיר כבד. לאורך השנה החולפת חוסלו כ-350 מפעיליו (לאחר שאיבד כ-4,500 פעילים במהלך המלחמה) ונפגעו מצבורי נשק, מפעלים לייצור אמצעי לחימה, מחסנים ותשתיות, שאותם הוא מנסה לשקם בעמל רב.

חיסולו שלרמטכ"ל הארגון בפועל, היית'ם עלי טבטבאי, קצין רב-מעללים שמונה לאחר עריפת ראשיהם של רוב חברי הגווארדיה הצבאית הוותיקה של הארגון, מעצימה את הדילמה והוויכוח הפנימי בתוכו - ועלולה לדחוף אותו לשנות את מדיניות התגובה שלו.

עד כה, הבחירה האסטרטגית של חיזבאללה היתה להימנע מהתכתשות עם ישראל, לטעון כי מתפקידה של המדינה הלבנונית להתמודד עימה ולהקדיש את כל מאמציו לשיקום שלו עצמו. הארגון ניחן בסבלנות אסטרטגית, ובשנה החולפת - במקביל לתקיפות צה"ל - הוא פעל בנחישות: ארגן מחדש את מערכיו, אסף וניסה לשפר את הנשק שנותר בידיו מהמלחמה, ומצא דרכים חלופיות להברחת נשק וכסף לטובת התעצמותו. פעיליו הקפידו להוריד פרופיל ולפעול מתחת לפני השטח; הם עדיין אוחזים באידיאולוגיה דתית קיצונית, וחדורים בשנאה לישראל ובצורך לחדש את ימי הארגון כקדם - כאיום על תושבי ישראל, וכגורם מרתיע מול צה"ל.

ההבלגה עלולה להסתיים

עליונותה הצבאית של ישראל היא אמנם גורם מרסן עיקרי מול הארגון, אך אין זה הגורם היחידי להבלגתו. חיזבאללה איבד בעקבות תבוסתו במלחמה גם את מעמדו הבכיר בתוך המערכת הפוליטית בלבנון. אף שמבחינה צבאית הוא עדיין הגורם החזק ביותר במדינה, הוא נדרש להתחשב גם במתנגדיו מבית, המאשימים אותו - בניגוד לטענתו כי הוא "מגן לבנון" - בפגיעה קשה בה, לנוכח מלחמתו בישראל בשירות האינטרסים הזרים של איראן והפלסטינים.

הסוגייה העיקרית העומדת כיום על סדר היום בלבנון היא הדרישהלפירוק חיזבאללה מנשקובהובלתההנהגה החדשה בלבנון, הנשיא עאון וראש הממשלה סלאם. אלא שחיסולו של טבטבאי, לצד ארבעה פעילים נוספים של חיזבאללה בלב הדאחיה בביירות, דוחף את הארגון להגיב צבאית ולא להסתפק באיומים בלבד.

ולחיזבאללה, אסור לטעות, יש עדיין יכולת לעשות זאת. לרשותו עומדים היכולות הצבאיות שנותרו מהמלחמה, לצד אמצעי הלחימה הנוספים שהצליח להבריח ולפתח במהלך השנה האחרונה, בסיוע של איראן, שהגבירה את השפעתה עליו בעקבותחיסול נסראללה, ומתעקשת להמשיך לסייע להתעצמותו בכל דרך אפשרית.

חיזבאללה ניחן בסבלנות אסטרטגית, ובשנה החולפת - במקביל לתקיפות צה"ל - הוא פעל בנחישות: ארגן מחדש את מערכיו, אסף וניסה לשפר את הנשק שנותר בידיו מהמלחמה, ומצא דרכים חלופיות להברחת נשק וכסף לטובת התעצמותו

על פי גורמים אמריקניים רשמיים, בשנה האחרונה לבדה איראן העבירה לחיזבאללה כמיליארד דולרים, המשמשים אותו לצורכי שיקום. עם זאת, לא סביר שדווקא היום, כשהיאמושקעת בבעיותיה הפנימיותובמאמץ לאתר מוצא הולם מול הקהילה הבינלאומית שישרת אתהאינטרסים שלה בתחום הגרעין, תבקש טהרן לדחוף את חיזבאללה המוכה להרפתקה מול ישראל.

תרחיש היורה הסורר

כך או אחרת, קיימת שורה רחבה של מתווים לתגובה אפשרית נגד יעדים ישראליים, שאותם יכול הארגון לאמץ: תקיפה של כוחות צה"ל בחמש הנקודות שבהן הוא עדיין מחזיק בתחום לבנון; ירי על יישובי הצפון או חדירת חולייה לתחום ישראל; ירי טילים עמוק יותר, שיגיע לעורף הישראלי; או פעולת טרור נגד יעדים ישראליים בחו"ל מצד חיזבאללה עצמו או חבריו לציר: גורמים פלסטיניים בלבנון,הח'ותים בתימןוהמיליציות השיעיות בעיראק. ראוי לישראל להביא בחשבון גם אפשרות לפעולה של גורמים סוררים בחיזבאללה, שלא יקבלו עליהם החלטה להמשיך להבליג.

ובכל זאת, אפשר להעריך כי במצבו הקשה הנוכחי, חיזבאללה הרשמי תחת הנהגתו של המזכ"ל החדש,נעים קאסם- שאינו זוכה להערכה רבה - ישאף לא להסתבך בסבב לחימה רחב נוסף עם ישראל, שכבר מאיימת כי תגיב באופן לא מידתי. הוא יעדיף לדחות את תגובתו, או להסתפק, בעקבות לחצים מתוך הארגון, במהלך מצומצם וסמלי לאורך הגבול או בחו"ל, ובה בעת להתמיד במאמציו להתעצם לקראת המערכה הבאה. מכאן שהאתגר לצה"ל בעינו עומד, אם כי תושבי הצפון יכולים להיות רגועים: הפעם ידו של הצבא על העליונה, והוא ערוך לכל תרחיש.

הכותבת היא חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), לשעבר סגנית ראש המל"ל