"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקושי המשפטי במינוי הפצ"ר - והפתרון המקורי בלשכת כ"ץ

בסעיף 177 א' לחוק השיפוט הצבאי, העוסק בהליך מינוי הפצ"ר, נכתב במפורש כי הפצ"ר מחויב על פי חוק להיות בעל ניסיון כפרקליט בפרקליטות הצבאית • על פי מידע שהגיע ל"ישראל היום" לסוגיה נמצא פתרון מקורי: לחייל את אופיר כחייל בפרקליטות הצבאית, ורק לאחר מכן למנותו באופן רשמי

,עודכן
0השמעה
עו"ד איתי אופיר. צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

בעקבות התפטרות הפצ"רית לשעבר, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, ומעצרה בצל פרשת ההדלפות והשקרים לבג"ץ, נאלץ שר הביטחון, ישראל כ"ץ, לאייש את התפקיד עם מינוי חדש למשרת הפרקליט הצבאי הראשי.

הדיון השני בהארכת המעצר של הפצ"רית // צילום: משה בן שמחון

שלשום הודיע כ"ץ כי בחר למנות לתפקיד הרגיש את עו"ד איתי אופיר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד הביטחון.

ואולם, על פי לשון חוק השיפוט הצבאי מינויו של אופיר עשוי לסבול מקשיים משפטיים. בסעיף 177 א' לחוק השיפוט צבאי, העוסק בהליך מינוי הפצ"ר, נכתב במפורש כי "שר הביטחון, על פי המלצת הרמטכ"ל, ימנה פרקליט צבאי ראשי שהוא פרקליט צבאי ובעל ניסיון משפטי של שבע שנים לפחות". ובמילים אחרות, הפצ"ר מחויב על פי חוק להיות "פרקליט צבאי", כלומר בעל ניסיון כפרקליט בפרקליטות הצבאית.

מטרת החוק בניסוחו הנוכחי להבטיח שלתפקיד ימונה איש צבא בעל ידע ורקע בדין הצבאי, ששונה ביסודו מהדין האזרחי והדין הפלילי.

עו"ד אופיר הוא אמנם משפטן, עורך דין בעל ניסיון בתחום הביטחוני וקצין לשעבר בגבעתי - אך מעולם לא שרת בפרקליטות הצבאית ולא כיהן כפרקליט צבאי. על פניו, אם כן, המינוי שלו אינו חוקי.

על פי מידע שהגיע ל"ישראל היום" מגורמים המעורים בפרטים, בלשכת שר הביטחון היו מודעים לקושי המשפטי במינויו של אופיר, ולאחר התייעצות עם גורמים משפטיים מצאו פתרון מקורי לסוגיה: הכוונה היא לחייל את אופיר כחייל בפרקליטות הצבאית, ורק לאחר מכן למנותו באופן רשמי לתפקיד הפצ"ר. בלשכת כ"ץ משוכנעים שבכך יעקפו את הקשיים במינוי.

למרות זאת, הליך המינוי הבעייתי עלול להיתקל במחסומים משפטיים, ויתכן כי שר הביטחון אף יאלץ להתמודד עם עתירות לבג"צ, שיטענו כי מינויו של אופיר חורג מהחוק.

הכתבה המלאה על פרשת הפצ"רית והליקויים שבפיקוח על הפרקליטות הצבאית, תפורסם ביום שישי במוסף "ישראל השבוע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר