ב־15 בספטמבר 2023, פחות מחודש לפני טבח 7 באוקטובר, התקיימה עצרת של חמאס במחנה אל־בורייג'. מאות אנשים הגיעו לאירוע שהתקיים למען המחבלים בבתי הכלא. הנואם המרכזי היה מקורבו של מנהיג חמאס בעזה ואחד האנשים החזקים ברצועה. פלשתיני ממוצא בדואי, גדול גוף ובעל זקן לבן קצוץ. מי ששנתיים לאחר מכן ימצא את עצמו בעמדת זינוק להפוך לשליט החדש של רצועת עזה.
"ההתנגדות הפלשתינית מציבה את האסירים בראש סדר העדיפויות שלנו", הוא רמז אז בנאומו. "עצרת ההמונים הזו באה לתמוך באסירים שנמצאים בבתי הכלא של הכיבוש הציוני, ולשלוח מסר שלפיו שחרור אסירינו הוא רק עניין של זמן".
יותר משנתיים חלפו. בשלוש עסקאות לשחרור 255 חטופים שוחררו כ־4,000 אסירים. בעקבות המלחמה נעצרו אלפי מחבלים, ובסופו של דבר בכלא הישראלי יושבים כ־10,000 עצירים ואסירים ביטחוניים. מצד אחד, השחרור הסיטונאי של מחבלים ענה על אחד היעדים המרכזיים במתקפה. מהצד השני, אי־שחרורם של ארבעה מהאסירים הבכירים (איברהים חמד, חסן סלאמה, עבדאללה ברגותי ועבאס א־סייד) הותיר אצל חמאס תחושת החמצה. על פניו, היה מדובר באנשים שיכלו להחליף את סינוואר בקלות רבה. ועדיין, הם לא היו היחידים.
הנואם היה תאופיק אבו נעים (63), בן למחנה אל־בורייג' ואחד ממשוחררי עסקת שליט ב־2011. כמו דמויות אחרות בחמאס, נעים גדל במחנה שאליו משפחתו ברחה מאזור באר שבע במלחמת העצמאות. בעבר הוא העיד בפני רופא צרפתי שתשאל אותו כי הוא זוכר את מלחמת ששת הימים מילדותו, וכן את פעילות לוחמי צה"ל בבתים שבמחנה. כשבגר הוא למד באוניברסיטה האסלאמית בעיר עזה והשלים תואר ראשון בתאולוגיה (לימים השלים גם דוקטורט). שם כנראה פגש לראשונה את סינוואר. בשנת 1983 הוא הצטרף לתא המקומי של תנועת האחים המוסלמים, והיה אחד מתלמידיו של השייח' אחמד יאסין.
יחד עם סינוואר ורווחי מושתהא, אבו נעים חבר למנגנון "המג'ד" - יחידה לרצח "משתפי פעולה". מעשי הזוועה שביצעו אפיינו את ראשיתו של חמאס כארגון טרור פעיל, ולא רק כארגון הטפה אסלאמי. בחודשים האחרונים חוזר חמאס לאותו דפוס פעילות. אנשיו עוסקים בטירוף ברדיפת "בוגדים מבית", שמוצאים להורג או עוברים השפלות פומביות. ב־1989, מעשי רצח כאלו הובילו את תאופיק אבו נעים למאסר עולם. בכלא הוא הפך לאחד המנהיגים הבולטים ולמד עברית על בוריה. שם התהדק הקשר שלו עם סינוואר. הם ניסו לברוח ממאסר יחד, ללא הצלחה.
20 שנה לאחר מכן, הוא חזר לעזה. אבו נעים כיהן בכמה תפקידים מנהליים בממשל של חמאס, שהיו קשורים לתיקי הטיפול במשפחות מחבלים הרוגים ואסירים. אחד מתפקידיו היה לנהל את קליטתם של פלשתינים שעזבו את סוריה בזמן מלחמת האזרחים. חלקם השתלבו ב"זרוע הצבאית" של חמאס. תפקיד אחר, שבו כיהן במשך זמן מה, היה התיאום עם ארגוני הטרור האחרים. חלפו שנים בודדות לפני שהוא מונה לאחד התפקידים הבכירים ביותר בחמאס.
מה שהיה בעבר "המג'ד" הפך בעידן סינוואר לגוף רב־עוצמה. הרצועה נוהלה תחת עיניהם הפקוחות של המשטרה, מנגנון ביטחון הפנים ומערך ביטחון כללי. כל אלה נועדו כדי לסכל כל פרצה מודיעינית, ולו הקטנה ביותר. למשרד שהיה אמון על מנגנונים אלה מונה אבו נעים לפני עשור. משימותיו כללו את חיזוק זרועות השיטור, דיכוי מחאות פוליטיות ביד ברזל ונטרול קבוצות שפעלו בהשראת דאעש.
"נחטפתי באופן בלתי חוקי ועברתי עינויים גופניים ונפשיים בתא קטן במשך חמישה ימים במאי 2020. זה נעשה בהוראת כמה בכירים בתנועה (חמאס) שמזוהים עם הפעולה החמושה בעזה", העיד עיתונאי פלשתיני גולה על פעילות המנגנון. "היה זה בעקבות תחקיר שערכתי כדי לחשוף כמה אנשים מושחתים בעבודה הפילנתרופית. התברר שאחד מהם היה בכיר בג'יהאד האסלאמי שסחט אישה". העיתונאי, למותר לציין, ברח מעזה אחרי שהואשם בבגידה.
מועמד טבעי
באותה תקופה, אבו נעים טיפח קשרים עם בכירים במודיעין המצרי, לרבות עם אחמד עבד אל־ח'אלק - ראש התיק הפלשתיני. מולו נוהל התיאום להקמת עמדות לאורך גבול עזה־סיני, כדי להקשות על קבוצות סלפיות בחצי האי. המבצעים שניהל מול הקבוצות ברצועה זיכו אותו בנקודות לא מעטות בקהיר, אבל יצרו לו אויבים חדשים. הרי חלק מהפעילים הסלפים היו קרובי משפחה של אנשי חמאס.
נדמה שאף אחד לא הופתע כשב־2017, פעיל סלפי הטמין מטען חבלה ברכבו של אבו נעים. המטען התפוצץ במהלך סיור במחנה נוסייראת וראש המנגנונים נפצע באורח בינוני. למרות זאת, הוא המשיך בתפקידו עד לשנת 2021, אז הוחלף על ידי נאסר מסלח, בכיר אחר בארגון שלא חוסל. הסיבה: רצונו של אבו נעים להתמודד בבחירות למועצה המחוקקת של הרשות הפלשתינית מטעם חמאס.
למרות ההבטחות שלו, בסופו של דבר אבו מאזן העדיף לדחות את הבחירות למועד לא ידוע. הלכה למעשה, הן בוטלו. בכל מקרה, היה זה סימן לכך שערב המלחמה, אבו נעים היה בתהליך השתלבות ב"לשכה המדינית" של חמאס - הגוף העליון לקבלת החלטות. בינתיים, אבו נעים חזר לתפקיד יו"ר הדירקטוריון של אגודה של חמאס בשם "וועד" (הבטחה), שעוסקת בענייני המחבלים בבתי הכלא, לרבות אלה שהשתחררו. הוא כבר מילא את התפקיד הזה לאחר שחרורו מהכלא.
בראיון במארס 2023 לעיתון "פלשתין", הוא הזהיר כי "הימים הקרובים יהיו מכריעים", תוך איום בהסלמת המחאה בבתי הכלא בישראל בשל החמרת התנאים. "כניסת האסירים לשביתת רעב גלויה, במיוחד בחודש הרמדאן (שבו צמים בשעות היום ואוכלים בלילה; ש"ק), תדליק את המצב בתוך בתי הכלא ותאיים בפיצוץ", אמר אבו נעים באותו זמן. לאחר פרוץ המתקפה ב־7 באוקטובר הוא ירד מתחת לרדאר, כמו בכירים אחרים, ולא הופיע אפילו בראיון אחד לתקשורת.
מנגנוני הפנים של חמאס ספגו מכה קשה במהלך המלחמה. יותר מ־31 בכירים ומפקדים במנגנונים האלה חוסלו בידי ישראל. במהלך שורה ארוכה של תקיפות, נהרגו ראש משטרת חמאס מוחמד סאלח וסגנו, מפקדי תחנות, ראשי מחלקות, ראש יחידת "סהם" לרדיפת משתפי פעולה, ראש מחלקת המבצעים פאיק אל־מבחוח, סאמי עודה שעמד בראש "הביטחון הכללי" ושר משרד הפנים מחמוד מרזוק. יותר מ־700 שוטרים של חמאס נהרגו במלחמה, אך ערב המלחמה המנגנון כלל לפחות 10,000 איש. המשמעות היא שאפילו לאחר המכה שנחתה עליו, חמאס שמר על הזרוע הקריטית מכולן לשלטונו. אליה, כמובן, מצטרפים מחבלי הזרוע הצבאית.
ההערכה הרווחת היא שאבו נעים, כמו בכירים אחרים במנגנונים, נקראו לכהן מחדש בתפקידי מפתח בחמאס, על רקע החור ההולך ונפער בצמרת ההנהגה והמשבר הכלכלי. למשל, מהלשכה המדינית בעזה נותרו מחמוד א־זהאר, שנמצא בגיל מתקדם, והאחראית על תיק הנשים. השאר נהרגו במלחמה או שוהים כיום בגלות בחו"ל. הבכיר שבהם הוא ח'ליל אל־חיה, שנושא את התואר הריק "מנהיג חמאס בעזה".
כעת, יחד עם בכירי "הזרוע הצבאית", אבו נעים יהיה מעורב עמוקות בעיצוב היום שאחרי המלחמה בעזה. מכיוון שהוא יותר מנוסה פוליטית מראשי הזרוע, עז א־דין אל־חדאד וראא'ד סעד, אבו נעים יכול להפוך לגורם פוטנציאלי שימשוך בחוטים מאחורי הקלעים, גם אם תקום ועדה מנהלת טכנוקרטית. גורמים פלשתיניים, אגב, כלל לא שוללים שיתוף פעולה עם חמאס ביום שאחרי, חרף תוכנית טראמפ. שורשיו של אבו נעים בתנועת האחים המוסלמים יכולים רק להועיל לו כשמדובר ביחסים עם טורקיה וקטאר - שתי מדינות המשתייכות לציר האסלאמיסטי המתהווה.
מי יחיה ומי ימות
את מנגנוני השיטור שנבנו בימיו של אבו נעים חמאס מנצל במסגרת רדיפתו אחרי החמולות שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. חלק מהמנגנונים לבשו צורות חדשות ושמות אחרים, אבל העיקרון נותר ברור - להטיל אימה על האוכלוסייה דרך משפטי ראווה שהתנהלו עוד בעיצומה של המלחמה.
השבוע פרצו חילופי אש ברחובות שכונת סברה. חמאס טען בהצהרותיו כי גבר על "מיליציה מקומית". למרות רצונם של פרשנים למהר להכתיר את הקשר עם החמולות כ"כישלון מוחלט", חשוב לציין כי במקרה הספציפי של חמולת דורמוש, אותה "מיליציה", המאמץ לא באמת הבשיל. המגעים הראשוניים מול הקבוצה עלו בתוהו עוד בתחילת המלחמה. היה זה לאחר שראש החמולה נרצח בידי חמאס. נוסף על כך, מקורות פלשתיניים כלל לא בטוחים עד כמה הסכסוך קשור לישראל. הרי בני החמולה עצמם נהרגו בתקיפות צה"ל ומעורבים בגניבת אספקה ובפעילות טרור.
"חמאס ניתק את הקשר עם חמולת דורמוש אחרי פרוץ העימותים האחרונים בסברה, אבל המחלוקת אינה חדשה. עימותים דומים פרצו בשנת 2007, כשחמאס האשים כמה מבני החמולה בשוד ובשיתוף פעולה ביטחוני עם 'גורמים זרים'", סיפר פעיל הרשת חמזה אל־מסרי לתקשורת הערבית. "חמאס העלים עין בחודשים האחרונים ממאפיות, מכנופיות ומיחידים שהיו מעורבים בגניבת סיוע הומניטרי, אך עכשיו הוא חזר להשתמש בכוח נגד קבוצות ספציפיות". ובכל זאת, חמאס שילם מחיר כבד במתקפה, ששיקף את חולשתו. עוד בתחילת העימות, בנו של עימאד עקל, מחבל נוחבה, נורה למוות. בהמשך נהרג מפקד המתקפה, שהיה בן משפחתו של עז א־דין אל־חדאד. בחמולת דורמוש, מצידם, דוחים את ההאשמות בשיתוף פעולה עם ישראל.
נכון לעכשיו, הקבוצות ששיתוף הפעולה שלהן עם ישראל היה משמעותי יותר עומדות על הרגליים. אשרף אל־מנסי, שמחזיק בכוח של עשרות חמושים באזור בית לאהיא, הצהיר השבוע כי אין שחר לשמועות שלפיהן אנשיו נעצרו על ידי חמאס: "הוי, אנשינו ברצועת עזה. אנחנו אומרים לכם שאנחנו במצב טוב ויותר חזקים מכל יום אחר הודות לאללה. אנחנו בצבא העממי, כוחות הצפון, מדגישים את הדברים הבאים לגבי השמועות מטעם שופרות מלחמת האחים החמאסית: ראשית, מה שמופץ בתקשורת של חמאס בעניין המעצר וההרג של אנשינו במהלך עימותים בינינו זה חדשות חסרות בסיס, שאין להן קשר למציאות.
"שנית, הכוחות שלנו במצב טוב, והם ממשיכים בתפקידם הלאומי והמוסרי בשירות עמנו. שלישית, אנחנו מזהירים מפני הפצת השמועות האלה, שמטרתן רק לעורר מלחמת אחים, לפגוע בעורף ולהפיץ כאוס בין אנשינו בעזה. רביעית, אנחנו מדגישים כי הכוחות שלנו פועלים בצפון הרצועה, והודות לאללה אנחנו שולטים בכמה אזורים. חמישית, אנחנו מזהירים כל גורם צבאי שמשתייך חמאס מלהתקרב לאזורי השליטה שלנו. נתייחס אליהם כפי שחמאס התייחס לאנשינו. שישית, הכוחות שלנו נמצאים במוכנות מלאה לאבטחת חזרתם של התושבים. כמו כן, נדגיש כי אין שליטה של חמאס בצפון רצועת עזה".
מסרים דומים עברו מחוסאם אל־אסטל במזרח חאן יונס ומיאסר אבו שבאב במזרח רפיח. למרות גל השמועות של ערוצים המזוהים עם חמאס, שכלל טענות למצור ולמעצרים מרובים, נראה שהעימות עדיין לא הגיע לשלב הזה. בקרב הכוחות העממיים של אבו שבאב נוהגים מדי יום להדגיש כי מצבו טוב והוא ממשיך בפעילות כרגיל.
"חמאס חושב שהוא יכול להשתיק אנשים, להפחיד אנשים ולהישאר לנצח", הבהיר השבוע אל־אסטל, קצין מודיעין לשעבר ברש"פ. "הוא שכח שעמים לא מתים, ושלפחד הזה יש חיים קצרים. חמאס חושב שהוא הבעלים של עזה, אבל עזה גדולה יותר מפלג ומכובדת יותר מסוחרי דם. אנחנו דור שיחזיר את עזה לחיים". הוא טען: "אלה לא מילים על הנייר ולא סיסמאות. אנחנו מחזיקים מעמד בנחישות - היום ומחר עוד יותר. לא נקבל אף אחד שיתייחס אלינו בתור פלג או שימכור את העתיד שלנו לאשליות".
למרות זאת, הכוחות החמושים האלה נמצאים מעבר לקו הנסיגה הצהוב בתוכנית טראמפ. המבחן האמיתי יחל בשלב השני במתווה, כשבעזה יוצב כוח בינלאומי לאכיפת הפסקת האש. ביום הזה יגיע גם מבחנם של תאופיק אבו נעים ושל בכירי "הזרוע הצבאית" ששרדו. האם הם יצליחו לחזור על תקדימי העבר ולהוכיח שלעזה יש רק בעל בית אחד? האם הם ייבלמו בידי כוחות מאומנים ומצוידים יותר מהחמולות שהתמודדו איתן עד עכשיו? השאלות יתבררו בזמן הקרוב, יחד עם הנעלם הגדול: לאן פניה של ישראל?
