"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נגמרו התירוצים: זה בדיוק הזמן להקים ועדת חקירה ממלכתית

אחרי סיום המלחמה, מי שהמדינה חשובה לו, חייב להתגבר על הרצון הטבעי להגן על עצמו ולתת יד למהלך שיבטיח ששמיני עצרת ההוא לא יחזור • אם הממשלה לא תתעלה לגודל השעה - יהיה זה תפקיד האופוזיציה להבטיח את ייחודה של החברה הישראלית

,עודכן
0השמעה
הצבעה להגדלת התקציב במליאת הכנסת. צילום: אורן בן חקון

המלחמההארוכה ביותר בתולדות ישראל הסתיימה.ראש הממשלה נתניהו חש צורך לקבוע שהיא עדיין נמשכת, אבל הנשיא טראמפ כבר הכריז, וכשהוא מכריז, נתניהו מקשיב. הסתיימו התירוצים שאפשרו התחמקות מהקמתה שלועדת חקירה ממלכתיתשייעודה להביןאיך יכול היה דבר נורא כזה לקרות לנו, ואיך ניתן למנוע אירוע דומה בעתיד.

משפחות שכולות למבקר המדינה: "תכריז על תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית" // צילום: ערוץ הכנסת

חוק ועדות חקירה תשכ"ט 1968 קובע כי "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית, אותה שעה, הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור העניין, ותמסור לה דין וחשבון". כיון שהעניין מסור בידיה של הממשלה, נוטות ממשלות שלא למהר ולהקים ועדות חקירה.

בדידי הוה עובדא.לפני רבע מאה בדיוק, אירע מקרה קשה: 13 ערבים ישראלים שהשתתפו בהפגנות תמיכה באינתיפאדה שפרצה אז נהרגו מירי שוטרים. בציבור עלתה השאלה כיצד זה נהרגו בידי המשטרה אזרחים ישראלים, שלא היו מצוידים בנשק חם. המשטרה טענה כי חיי השוטרים היו בסכנה, וכי הם הגנו על עצמם. היא התנגדה לכל חקירה חיצונית, והבהירה כי בחקירה פנימית יהיה די.

אלא שבעקבות התגברות הביקורת, הקמתי ועדת בדיקה, שסמכויותיה פחותות מועדת חקירה ממלכתית. הביקורת לא פחתה, הן מתוך המגזר הערבי והן מחוצה לו. אישית חשבתי שהמקרה מצדיק הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אך חלק משרי הממשלה סברו כי אין מקום לכך, כי העניין ברור לגמרי, וכי הקמת ועדה שכזו תפגע במורל השוטרים. בסופו של דבר החליט ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לקבל את המלצתי. הרוב בממשלה תמך בכך, למרות שהיו ברור לגמרי כי חיציה של הוועדה יופנו אל מקבלי ההחלטות ובכירי המשטרה. כאשר פורסמו הכרכים שכתבה הוועדה, ואשר התמקדו בהתייחסות הממסד הישראלי למיעוט הערבי, הבינו גם מתנגדי הקמת הוועדה, עד כמה היה חשוב להקימה, ועד כמה היו המלצותיה חיוניות.

אני מודה כי הייתי משוכנע כי ועדת חקירה ממלכתית תוקם הן לחקר התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, והן למה שהתרחש באותו יום (ובעיקר מה שלא התרחש בו), ובתגובה הישראלית לטבח הנורא. לא התפלאתי על כך שהשרים לא התלהבו מהקמת ועדת חקירה שהם יהיו נחקריה הראשיים, אבל חשבתי שראש הממשלה ישכנע אותם כי לא היתה סיבה מוצדקת יותר מאירועי 7 באוקטובר, להקים ועדת חקירה ממלכתית מאז חוקק החוק ב-1968. בתחילה היו אמירות אגב מתוך הממשלה, שעיקרן – זה לא הזמן להקים ועדות חקירה, ויש לחכות עד לאחר המלחמה כדי להקימה. אבל משלב מסויים יצא נתניהו חוצץ כנגד עצם הקמת ועדה ממלכתית, וצפו על פני השטח רעיונות הזויים. אחד מהם הציע להקים ועדת חקירה על ידי חברים מן הקואליציה והאופוזיציה, כדי שתהיה מאוזנת, משום שלרבים בציבור אין אמון בבית המשפט העליון שנשיאו אמור למנות את חברי הוועדה.

הוועדה צריכה לקום - בין אם מהקואליציה, ובין אם בדחיפת האופוזיציה. מליאת הכנסת,צילום: אורן בן חקון

המלחמה הסתיימה.תירוץאי אמינותו של בית המשפטנותר בדיחה בלתי מוצלחת, בייחוד כאשר אי אמינותם של משמיעיה זועק לשמיים. ככל שחולף הזמן מתגלים דברים קשים יותר, הנותרים בבחינת שמועות, והמחייבים בדיקה. כל מי שהמדינה חשובה לו יותר מן האינטרס האישי שלו, חייב להתגבר על הרצון הטבעי להגן על עצמו, ולתת יד למהלך שבסופו עשוי לתרום לכך ששמיני עצרת ההוא לא יחזור.

ואם לא – יהיה זה תפקיד האופוזיציה. יש כל ההצדקה שבעולם לדרוש עכשיו את הקמת הוועדה, ולהקהיל קהילות לצורך זה.האופוזיציהתצטרך להתמקד בכך, ולהיעזר באותם פטריוטים ישראלים שיצאו לרחובות עם המהפכה המשטרית ועם הדרישה לשחרר את החטופים. הנושאים שונים, אבל המניע דומה: להבטיח את ייחודה של החברה הישראלית, הנאבקת על עקרונות מגילת העצמאות ועל הסולידריות החברתית - גם לנוכח גלים עכורים.

כדאילהכיר