נגמרו התירוצים: זה בדיוק הזמן להקים ועדת חקירה ממלכתית

המלחמההארוכה ביותר בתולדות ישראל הסתיימה.ראש הממשלה נתניהו חש צורך לקבוע שהיא עדיין נמשכת, אבל הנשיא טראמפ כבר הכריז, וכשהוא מכריז, נתניהו מקשיב. הסתיימו התירוצים שאפשרו התחמקות מהקמתה שלועדת חקירה ממלכתיתשייעודה להביןאיך יכול היה דבר נורא כזה לקרות לנו, ואיך ניתן למנוע אירוע דומה בעתיד.

חוק ועדות חקירה תשכ"ט 1968 קובע כי "ראתה הממשלה שקיים עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית, אותה שעה, הטעון בירור, רשאית היא להחליט על הקמת ועדת חקירה שתחקור העניין, ותמסור לה דין וחשבון". כיון שהעניין מסור בידיה של הממשלה, נוטות ממשלות שלא למהר ולהקים ועדות חקירה.

בדידי הוה עובדא.לפני רבע מאה בדיוק, אירע מקרה קשה: 13 ערבים ישראלים שהשתתפו בהפגנות תמיכה באינתיפאדה שפרצה אז נהרגו מירי שוטרים. בציבור עלתה השאלה כיצד זה נהרגו בידי המשטרה אזרחים ישראלים, שלא היו מצוידים בנשק חם. המשטרה טענה כי חיי השוטרים היו בסכנה, וכי הם הגנו על עצמם. היא התנגדה לכל חקירה חיצונית, והבהירה כי בחקירה פנימית יהיה די.

אלא שבעקבות התגברות הביקורת, הקמתי ועדת בדיקה, שסמכויותיה פחותות מועדת חקירה ממלכתית. הביקורת לא פחתה, הן מתוך המגזר הערבי והן מחוצה לו. אישית חשבתי שהמקרה מצדיק הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית, אך חלק משרי הממשלה סברו כי אין מקום לכך, כי העניין ברור לגמרי, וכי הקמת ועדה שכזו תפגע במורל השוטרים. בסופו של דבר החליט ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לקבל את המלצתי. הרוב בממשלה תמך בכך, למרות שהיו ברור לגמרי כי חיציה של הוועדה יופנו אל מקבלי ההחלטות ובכירי המשטרה. כאשר פורסמו הכרכים שכתבה הוועדה, ואשר התמקדו בהתייחסות הממסד הישראלי למיעוט הערבי, הבינו גם מתנגדי הקמת הוועדה, עד כמה היה חשוב להקימה, ועד כמה היו המלצותיה חיוניות.

אני מודה כי הייתי משוכנע כי ועדת חקירה ממלכתית תוקם הן לחקר התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, והן למה שהתרחש באותו יום (ובעיקר מה שלא התרחש בו), ובתגובה הישראלית לטבח הנורא. לא התפלאתי על כך שהשרים לא התלהבו מהקמת ועדת חקירה שהם יהיו נחקריה הראשיים, אבל חשבתי שראש הממשלה ישכנע אותם כי לא היתה סיבה מוצדקת יותר מאירועי 7 באוקטובר, להקים ועדת חקירה ממלכתית מאז חוקק החוק ב-1968. בתחילה היו אמירות אגב מתוך הממשלה, שעיקרן – זה לא הזמן להקים ועדות חקירה, ויש לחכות עד לאחר המלחמה כדי להקימה. אבל משלב מסויים יצא נתניהו חוצץ כנגד עצם הקמת ועדה ממלכתית, וצפו על פני השטח רעיונות הזויים. אחד מהם הציע להקים ועדת חקירה על ידי חברים מן הקואליציה והאופוזיציה, כדי שתהיה מאוזנת, משום שלרבים בציבור אין אמון בבית המשפט העליון שנשיאו אמור למנות את חברי הוועדה.

המלחמה הסתיימה.תירוץאי אמינותו של בית המשפטנותר בדיחה בלתי מוצלחת, בייחוד כאשר אי אמינותם של משמיעיה זועק לשמיים. ככל שחולף הזמן מתגלים דברים קשים יותר, הנותרים בבחינת שמועות, והמחייבים בדיקה. כל מי שהמדינה חשובה לו יותר מן האינטרס האישי שלו, חייב להתגבר על הרצון הטבעי להגן על עצמו, ולתת יד למהלך שבסופו עשוי לתרום לכך ששמיני עצרת ההוא לא יחזור.

ואם לא – יהיה זה תפקיד האופוזיציה. יש כל ההצדקה שבעולם לדרוש עכשיו את הקמת הוועדה, ולהקהיל קהילות לצורך זה.האופוזיציהתצטרך להתמקד בכך, ולהיעזר באותם פטריוטים ישראלים שיצאו לרחובות עם המהפכה המשטרית ועם הדרישה לשחרר את החטופים. הנושאים שונים, אבל המניע דומה: להבטיח את ייחודה של החברה הישראלית, הנאבקת על עקרונות מגילת העצמאות ועל הסולידריות החברתית - גם לנוכח גלים עכורים.