היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה היום (ראשון) בדרישה לראש הממשלה ולשרים להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, תוך אזהרה מפני "נזקים בלתי הפיכים" בגלל עיכוב ההחלטה. במכתב שנשלח לקראת הדיון הממשלתי בנושא, היא טענה כי הממשלה נמנעת כבר כמעט שנתיים מלקבוע מנגנון חקירה ועיתוי פתיחת החקירה, בעוד שבפועל הבירור מתנהל באמצעות גופים אחרים.
היועמ"שית בכנס לשכת עורכי הדין: "הממשלה רוצה צייתנות ולא שיתוף פעולה" / לשכת עורכי הדין
במכתב שנשלח לקראת הדיון השלישי של הממשלה בנושא, כתבה בהרב-מיארה: "נדרש להשלים בהקדם את הדיון בשאלת סוג מנגנון החקירה ועיתוי החקירה". היא הדגישה כי למרות שראש הממשלה הבהיר שאין מחלוקת על עצם הצורך בחקירה, "עד כה נמנעה הממשלה מלקבוע את סוג מנגנון החקירה ואת עיתוי החקירה".
היועמ"שית הזכירה כי בהודעה לבג"ץ מיום 11 במאי נכתב שבנוכח החלטת הקבינט על התמרון בעזה "טרם בשלה העת להקים ועדה שתחקור את אירועי 7 באוקטובר". בית המשפט העליון קבע כי הממשלה תגיש עדכון נוסף עד היום.
אזהרה מפני "נזקים בלתי הפיכים"
בהרב-מיארה הזהירה כי "אי קבלת החלטה על מנגנון חקירה על ידי הממשלה, אין משמעותה שכל האפשרויות נותרו פתוחות. במחדל, ההימנעות מההחלטה משנה את המצב בשטח באופן בלתי הפיך ופוגעת בחקירה עתידית ובאפשרות להגיע לחקר האמת".
היא הדגישה כי "בחודש אוקטובר הקרוב יחלפו שנתיים מאז פרוץ המלחמה. חלון הזמן המשמעותי מוביל, באופן מובנה, לנזק ראייתי ולפגיעה באפקטיביות של חקירה שתתקיים, ובכלל זאת לפגיעה בעדויות שיימסרו".
לטענתה, בעוד הממשלה מצהירה ש"טרם בשלה העת" לחקירה, "בפועל מתבררים נושאי הליבה בבדיקת מבקר המדינה. בתוך כך, קציני צבא ומעורבים אחרים מוסרים גרסאות, מייצגים מטעמם מעורבים בהתהליך באופן נרחב ומגובשות מסקנות".
תגובות השרים
בדיון הממשלתי השיבו השרים בעמדות שונות. השר אבי דיכטר (ליכוד) התנגד לועדת חקירה והעיר: "אני לא מכיר תקדים בישראל שבזמן מלחמה מקימים ועדת חקירה ממלכתית. אני לא רואה איך הרמטכ"ל שהיה מנכ"ל משרד הביטחון, וסגן הרמטכ"ל לשעבר שעכשיו המנכ"ל מתכוננים לזה".
השר שלמה קרעי (ליכוד) הגיע לדיון באיחור והסביר: "איחרתי לישיבה כי שמעתי שפרוש שובת רעב מול היועמ"שית לשעבר שעדיין במשרד המשפטים. הלכתי לחזק אותו", בהתייחסו להדחת היועמ"שית על ידי הממשלה לאחרונה.
השר אלי כהן (ליכוד) הציע פתרון ביניים: "צריך לקבוע את המנגנון ולהקים אותה בסוף המלחמה. צריך ללכת על הסכמה רחבה של 80 ח"כים על זכות היו"ר, שלא נקבל מישהו שהוא צבוע מימין או משמאל". ראש הממשלה נתניהו השיב בהומור: "הוא עדיין יכול להיות צבוע".
בהרב-מיארה חזרה על עמדתה כי "ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לחקירת האירועים הנדונים. זאת, בשים לב לאופי האירועים, לסמכויות הוועדה, לפומביות עבודתה ולניתוק הזיקה המלא בינה לבין הממשלה ויתר הנחקרים".
היא סיכמה: "יש צורך דחוף להשלים את הדיון הממשלתי בשאלת סוג מנגנון החקירה ועיתוי החקירה, לשם הפסקת הנזקים לפעולות החקירה העתידיות ונוכח החשש לפגיעה בזכויות המבוקרים והנחקרים העתידיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו