התוכנית הנסתרת של חמאס נחשפת: "מעין מחנות ריכוז ואוניות לפינוי יהודים"

אף שחלפו כבר שלוש שנים ויותר מאז, הודעות הווטסאפ של יהונתן דחוח־הלוי (61), סגן אלוף בדימוס באגף המודיעין של צה"ל, מהשנים 2022 ו־2023, עודן מהבהבות באדום (וירטואלי כמובן) והמילים מאז דוקרות בגלל ההחמצה הגדולה. בהתכתבויות שניהל חוקר חמאס המיומן עם אזרחים מודאגים, חודשים רבים לפני 7 באוקטובר, הוא הזהיר שהשימוש בצה"ל במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית והאיום בסרבנות "שוחקים לחלוטין את כושר ההרתעה של צה"ל ומזמינים מלחמה". "כולם יפסידו", הוא כתב, "תהיה טרגדיה נוראה, מעשי טבח ביישובים יהודיים, כמו בפרעות תרפ"ט..." חמאס, הוא העריך - הכל על בסיס מחקר ותיעוד של חומרי מקור חמאסיים גלויים - שינה את מדיניותו: "אין עוד תגובות צבאיות אימפולסיביות. הוא מתכנן מערכה ביסודיות, כמו חיזבאללה, ומכין הפתעות אסטרטגיות בהתבסס על הערכות מצב".

"הכל היה על השולחן", הוא אומר היום, במלאת כמעט שנתיים למלחמה שבה הופתעה ישראל, "לא רק המתווה הידוע של 'חומת יריחו', שהוצג לפני ראשי המודיעין במאי 22' ושעודכן באוגוסט 23'" - במתווה הזה שרטט המודיעין של אוגדת עזה תרחיש של פריצה המונית של חמאס לישראל, באמצעות 65 פרצות בגדר ובחסות ירי רקטי כבד - "היו עוד סימנים מתריעים רבים אחרים. אחד מהם, עשרה ימים לפני המתקפה, היה מסר מצמרר שהעביר מוסטפא אל־סוואף, שנמנה עם בכירי חמאס, לתושבי עוטף עזה. הוא קרא להם למהר ולעזוב את בתיהם, כי 'כאשר תגיע הבטחת אחרית הימים (שם תוכנית המתקפה של חמאס), הסתלקותכם תהיה קרובה יותר ממה שאתם מעריכים'. הוא הוסיף: 'זו ההזדמנות. נצלו אותה לפני שיהיה מאוחר, ובעת התרחשותה לא יועילו חרטה או שיברון לב, וסופכם יהיה בידי בני הארץ פלשתין'".

דחוח־הלוי, כאמור, איש מודיעין בעברו (ששימש גם בתפקידי הסברה ותכנון מדיני במשרד החוץ ובדובר צה"ל, וכן שימש יועץ לענייני פלשתינים במנהל האזרחי), מתגורר בטורונטו זה שני עשורים. הוא עוסק שם במחקר של האנטישמיות והרדיקליות האידיאולוגית בקנדה, וכחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון הוא מפרסם כבר שנים מחקרי עומק בתחום הפלשתיני, רבים מהם על חמאס, תוכניותיו ומהלכיו.

כקצין מודיעין (עד 2005) דחוח־הלוי היה מהמעטים שגרסו אז, כי "האלימות הפלשתינית והאינתיפאדה השנייה אינן תולדה של נסיבות פוליטיות משתנות, אלא מעשה שתוכנן שנים מראש, שלב בתוכנית השלבים המסודרת שאש"ף דגל בה ושתכליתה חיסול ישראל. ההנהגה הפלשתינית", הוא גרס, "מתכננת מראש להשיג ויתורים מקסימליים במשא ומתן, ואחר כך לחדש את העימות". ב־2004, כאיש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ, הוא כתב "דעת יחיד" נוספת, שבה הצביע על הפגמים בתוכנית ההתנתקות מעזה והעריך ש"מהלך חד־צדדי עשוי להביא להשתלטות חמאס על הרצועה".

השיחה שניהלתי עימו אינה תלושה מהעבר הרחוק יותר, אולם היא התמקדה בעיקר בזה הקרוב, בהווה ובעתיד, מנקודת המבט של חמאס - הארגון שאחריו הוא עוקב כבר שנים, וגם בתובנות שלו כאיש מחקר, מהחומרים שהוא נחשף אליהם. "אך לא כמדינאי או כמעצב מדיניות", כפי שהדגיש לא פעם במהלך הראיון.

היו כל כך הרבה סימנים מתריעים, כיצד בכל אופן קרה שהופתענו?
"המודיעין קיבל חומר גלם מצוין, אבל לא בנה תוכנית איסופית, שתכליתה לחפש חומרים שרלוונטיים לתוכנית הפלישה של חמאס שהונחה בפניו. היה מידע שהם מתכוונים לפרוץ בעשרות מקומות, אבל ראש אמ"ן, אהרון חליוה, העריך - על פי עדותו שלו - שיפרצו 'עד שישה מקומות'. אחרים המעיטו עוד, ודיברו על שניים עד ארבעה מקומות בלבד".

כיצד ניתן להסביר זאת?
"זה לא פשוט. מישהו, למשל, יכול להסביר מדוע חליוה חזר לישון בשלוש ורבע לפנות בוקר, אף שעל פי הפרסומים, הרל"ש שלו העיר אותו עם חומר משמעותי? לי יש השערה, שמתבססת על ראיה לכאורה, שראש אמ"ן ראה עצמו יותר כמנהל־על ופחות כמי שאחראי על הערכת המודיעין. בדקתי לאחור. חליוה עצמו מדבר על כך ברוח זאת. היתה לו, למשל, הרצאה במכון גזית בדצמבר 2022, ושם פחות או יותר הוא אומר את הדברים. מבחינתו המודיעין עושה את העבודה. הוא רק מנהל. סוג של מיקור חוץ. אפשרות נוספת שאין לי ידיעה עליה היא מתחום מערכות היחסים האישיות. זה הרי לא סביר שהרמטכ"ל לא יעיר את ראש אמ"ן בלילה כשיש סיטואציה שכזאת", אולם דחוח־הלוי מדגיש: "אין לי מידע על כך, זה במסגרת הניסיון שלי להבין מה קרה". ואז הוא חוזר על מה שאמרו רבים אחרים: "לא היה תרגום של המידע המודיעיני להיבט המבצעי, למודעות של הרתעה והתאמת ההיערכות הצבאית מול איום פלישה של אלפי מחבלי חמאס בעשרות מוקדים".

מסרים בטלגרם

דחוח־הלוי אינו מאמין לטענה שלשב"כ לא היה מודיעין אנושי בעזה. "אני לא קונה את זה", הוא אומר, "ייתכן שלא היה לו מודיעין אנושי שמקושר לדרגים הבכירים של חמאס, אבל מודיעין אנושי היה לו. אנחנו יודעים זאת, כי חמאס פרסם שחשף סוכני שב"כ".

והפך חלק מהם לסוכנים כפולים?
"בכיר חמאס אכן פרסם שכך; שסוכנים כפולים שלו העבירו לישראל מידע שגוי, שהצליח לבלבל ולהטעות אותנו. הם לכאורה, על פי חמאס, שתלו אצלנו מידע שכל מה שהם עושים זה רק תרגיל".

מה היה חלקם של הפועלים שעבדו בישראל במודיעין המוקדם שחמאס אסף על יישובי העוטף?
"יש אמנם דיווח של ירון אברהם מפי שב"כ על תחקור של 3,000 פועלים עזתים שעבדו בישראל לפני הטבח, שלגביהם נקבע ש'אין חשד לאיסוף מודיעין מצידם ולהעברתו לחמאס', אבל הדיווח הזה עומד בסתירה למעצרים של תושבי עזה שביצע שב"כ עצמו ב־2022, אחרי שניצלו את היתר העבודה שלהם כדי לאסוף מידע בישראל עבור חמאס, ולנסות לבצע פיגועי טרור בשליחותו. סיפור 3,000 הפועלים גם לא מסתדר עם העובדה, שלאורך שנים חמאס ניצל היתרי עבודה כדי להפעיל סוכנים ומחבלים מקרב תושבי יו"ש ועזה. קרוב לוודאי שנהג בדרך דומה גם במסגרת ההכנות למתקפת 7 באוקטובר.

"חמאס, בדרכים שונות, הצליח לשכנע את ישראל שהנהגתו מעוניינת בראש ובראשונה לחזק את שלטונה, לפתח את רצועת עזה, לשפר את המצב הכלכלי בה ולדאוג לרווחת התושבים. כחלק מתרגיל ההונאה הזה הוא נמנע מלהצטרף לסבבי העימות בין ישראל לבין הג'יהאד האסלאמי, ויצר את הרושם שלפיו מדיניות המקל של ישראל - איום בהתנקשות בבכירי חמאס, והגזר - הקלות כלכליות מול הרצועה, משיגה את יעדה, מרסנת אותו ומרתיעה אותו מעימות צבאי".

לבד ממצגת "חומת יריחו" ודברי אל־סוואף, האם היו עוד סימנים מתריעים שכאן בישראל התעלמו מהם?
"ב־7 באוקטובר לאחר חצות, שש שעות לפני המתקפה, ערוץ טלגרם שהקימו וניהלו פעילי גדודי אל־קסאם פרסם שמונה מסרים רצופים שמלמדים על כוונה לצאת למתקפה רחבת היקף נגד ישראל לאחר תפילת הבוקר. היה גם התרגיל השנתי של חמאס שדימה מתקפה דומה לזו שבוצעה בפועל... והיה עוד משהו: זה פרוטוקול וסיכום שיחה בין איש הזרוע הצבאית של חמאס לבין איש הג'יהאד האסלאמי. הם מציגים שם את עמדת הצבא הישראלי, כפי שהם מבינים ומפנימים אותה; עמדה צה"לית שמביעה התנגדות למערכה יבשתית בעזה ומתייחסת אליה כאל דרך הפעולה האחרונה שלו, שמחירה 700 הרוגים. הם מציינים שם שהעמדה ההיא של צה"ל היא תוצר של מאמץ הרתעתי חמאסי. המשמעות של הדברים ברורה מאוד: חמאס מבין שאנו המורתעים, ולא הוא. ואלה רק דוגמאות בולטות אחדות. יש עוד".

מה מקור הכשל של המודיעין, כפי שאתה מבין אותו?
"מודיעין לא צריך לעסוק במדיניות, אלא רק במודיעין. מזה אנו מתקשים עד היום להיגמל. מודיעין חייב להיות מקצועי נטו, ללא שום הטיה. בוויכוח הפוליטי בישראל אם רח"ט מחקר יגיד מחר שמטרת הפלשתינים היא שיבה לתחומי ישראל, הוא מייד יתויג כימני או כשמאלני על בסיס האמירות שלו. המודיעין הוא לא ימין או שמאל, הוא מודיעין. אסור לחבר אותו לפוליטיקה. ברגע שהמודיעין הופך להיות שותף לקביעת מדיניות - זו טעות קשה מאוד. זו, לדעתי, אחת הסיבות המרכזיות למחדל של 2023. זה לא עניינו של המודיעין לקבוע אם המדיניות טובה או לא, אם להעסיק פועלים או לא. הרושם שלי הוא שלא היה מודיעין נטו, אלא מודיעין שהיה שותף לגיבוש עמדות. אם ניקח, למשל, ציטוט של עמית סער, ראש חטיבת המחקר באמ"ן, מדצמבר 2022 - הוא אמר אז: 'מעבר להרתעה, יצרנו גם מחיר הפסד אזרחי... אזרחים מעזה נאבקים על הזכות לעבוד בישראל, ויש להם מה להפסיד או להרוויח משימור השקט'. זה משפט לא מודיעיני. זה משפט של מעצב מדיניות".

החשש מכיבוש שיעי

האם אנו עדיין תקועים בקונספציה שהפילה אותנו אז? "קונספציה", אומר הלוי, "אינה מילה גסה. האתגר של המודיעין הוא לאתר את תחילת השינוי במדיניות של האויב ולשנות בהתאם את הקונספציה, אבל אם אגף המודיעין סבור שחמאס מורתע, גם אחרי שהתקבלו אינדיקציות רבות שמערערות על תפיסה זו, יש בעיה. אם הרצי הלוי וזמיר כרמטכ"לים, וחליוה ובינדר, כראשי אגף המודיעין, עד היום לא הפכו את הנגדת ו' מ־8200 לגיבורה ולמודל לחיקוי, ולא שיבחו את פעולתה - הדבר עשוי ללמד שלא באמת הופקו לקחים מכישלון המודיעין".

זה הערבוב של מודיעין מקצועי ומדיניות שאתה מדבר עליו?
"בדיוק. היתה תפיסה להשתדל שלא להגיע לעימות עם עזה, כי החזית העיקרית שלנו היא מול לבנון ואיראן. היה בתפיסה הזאת היגיון. חיזבאללה אכן גדול וחזק עשרות מונים מחמאס, ובוודאי שכך גם לגבי איראן המתגרענת. אלא שזה כמובן לא אומר שצריך להפקיר את חזית עזה. אלה שני דברים שונים. החדירה של קביעת המדיניות לשיקולים המודיעיניים התבטאה בהשתדלות של המודיעין לא לסתור את התפיסה של המדיניות.

"זה לא שהמודיעין לא סתר לפעמים את עמדת הדרג המדיני, אבל צריך להסביר איך באירוע כזה המודיעין מתעקש שחמאס מורתע, כאשר בידיו תוכנית המתקפה של חמאס ממאי 22', בעוד חמאס מקבל אחריות לפיגועים בשטח ישראל, וכאשר חמאס לועג לישראל בפרסומים רשמיים שלו, שישראל מורתעת ולא הוא. המשמעות היא שהמודיעין היה עיוור במשך יותר משנה, כשחמאס נערך למלחמה".

במקור, התכנון של חמאס היה למלחמה רחבה יותר. מדוע, בניגוד לתכנון המוקדם, סינוואר לא תיאם את מועד המתקפה שלו עם חיזבאללה?
"אכן, מסמכי השלל שנתפסו חשפו את תוכנית חמאס שאושרה על ידי חיזבאללה ועקרונית גם על ידי איראן. נכתב שם כך: 'תרחיש של קרב אסטרטגי גדול. אנו (חמאס) יחד עם חיזבאללה, כוחות ההתנגדות וציר ירושלים באזור, נתעמת בכל כוחנו בהפתעה מכל החזיתות עם כל הכוחות הזמינים, במטרה לפרק את מדינת הכיבוש... לעצב מחדש את האזור, את משטריו... להוביל לכינון המהפכה האסלאמית הגדולה באזור'. התכנון היה שבאירוע הזה ישתתפו באופנים שונים חיזבאללה, תימן, עיראק, סוריה, ערביי ישראל, אנשי גזרת יו"ש - שלה הם ייחסו ומייחסים משמעות רבה אף יותר מעזה - בתוספת פעילות מהגבול הירדני.

"בסופו של דבר, סינוואר החליט ליזום מתקפה ללא תיאום עם חיזבאללה, בהנחה שכל השותפים לחזית 'אחדות השורות' יצטרפו מייד. אבל חיזבאללה היסס, מה שאפשר לישראל לפרק את טבעת החנק הצבאית שנבנתה סביבו לאורך שנים, ובהדרגה. היה לנו סוג של נס. הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי צוטט כאומר ש'אם חיזבאללה היה תוקף ב־7 באוקטובר, הוא היה מגיע לחיפה'. המשמעות של דבריו היא חורבן מדינת ישראל. התוכנית של חמאס דיברה על ג'נוסייד של העם היהודי בארץ ישראל. הם תכננו את מי להרוג ואת מי להשאיר בחיים. בפועל הם דיברו על סוג של מחנות ריכוז, על אוניות שיבואו לפנות יהודים".

מדוע סינוואר ויתר על התיאום?
"סינוואר כרת ברית עם קואליציה שיעית שכללה את איראן, חיזבאללה ומיליציות שיעיות מעוד מדינות. אני מעריך שסינוואר חשש מפני הובלת המהלך הצבאי של 'שחרור פלשתין ואל־אקצא' על ידי החזית השיעית, שחזקה פי כמה מחמאס. משמעות הדבר, בראייתו, היא החלפת 'הכיבוש היהודי של פלשתין' ב'כיבוש שיעי של פלשתין', ושגורל המוסלמים הסונים, ובכלל זה חמאס, לא יהיה שונה מגורל המוסלמים הסונים במדינות ובאזורים שבשליטת השיעים במזרח התיכון.

"שים לב: ב־14 באפריל 2023 יחיא סינוואר נואם נאום מאוד חריג, שבו הוא נותן במה נרחבת לשיעה ומשבח את איראן וחיזבאללה בצורה חריגה. באותו אירוע הוא אף מאפשר לנשיא האיראני דאז, ראיסי, לשאת דברים בווידאו. אבל ב־7 באוקטובר, בנאום המלחמה של מוחמד דף, איראן וחיזבאללה בקושי מוזכרים. מה פשר הפער הזה? הפער הזה משמעותו שעם כל הכבוד לידידים, זו מערכה פלשתינית! לא מערכה של השיעים. איסמעיל הנייה ביטא את התפיסה הזאת בימים הראשונים למלחמה, כשהדגיש שהביצוע והתכנון של 'מבול אל־אקצא' היו פלשתיניים".

למה עשית לי את זה?
דחוח־הלוי נזכר כיצד האזין לנאום הראשון של נסראללה באוקטובר 23'. "תרגמתי אותו מילה במילה, וגם הוא אמר: 'זו החלטה פלשתינית'. הוא אמנם מדבר שם בנימוס, אבל שומעים בטונציה של דבריו את הזעם העצור על סינוואר, כאילו רצה לומר: למה עשית לי את זה? למה פתחת במלחמה בלי לתאם? זאת היתה ברית בין גורם סוני קטן לבין הרבה גורמים שיעיים, עם כוח גרעיני פוטנציאלי. סינוואר ראה באיראן ובגרורותיה רק את 'חמורו של משיח'. אם היה מתאם, הם היו הרבה מעבר ל'חמור'. הוא רצה בלעדיות והובלה של העניין הפלשתיני".

היום, כשחלק מהעולם צולב אותנו ומעליל עלינו עלילות שקריות, כמה תוקף עובדתי יש לאמירה ש"חמאס זה עזה, ועזה על תושביה היא חמאס"?
"ברמה העובדתית - חמאס שלט ברצועה ללא מצרים. הסיסמה שלו היתה 'בונים את דור השחרור של פלשתין'. כל מערכות השלטון שלו גויסו למטרה זאת, ובכלל זה מערכת החינוך, שייעודה היה ונותר להטמיע אינדוקטרינציה אסלאמית בדור הצעיר ולהכשיר אותו להצטרף כלוחמים לשורות גדודי אל־קסאם. חמאס הנחיל לציבור תחושה שלא ירחק היום והתושבים ישובו ל'בתיהם' בפלשתין. קמפיין 'תהלוכות השיבה' מ־2018 ואילך המחיש את ההזדהות המלאה של תושבי עזה עם חמאס והארגונים האחרים שהיו שותפים לחדר המבצעים המשותף. מאות אלפים מתושבי עזה השתתפו בתהלוכות הללו. השמחה ברחבי הרצועה לאחר הטבח והבאת החטופים לעזה היתה אינדיקציה נוספת לכך שחמאס זה עזה, ועזה זה חמאס".

כשמדווחים היום שחמאס, במסגרת המשא ומתן עם ישראל, מוכן לוותר על השלטון בעזה - אפשר להאמין לזה?
"חמאס מוכן למה שמכונה 'ממשלת מומחים', אבל ללא פירוק כוחו הצבאי, מה שמבטיח שהוא ישלוט באותה ממשלת מומחים. את זה אי אפשר לכנות 'ויתור על השלטון בעזה'. חמאס מעוניין היום מאוד בהפסקת אש קבועה, שתיתן את האות לחגיגות 'הניצחון על ישראל', לבנייה מחדש של שלטון חמאס ולשיקום הזרוע הצבאית שלו. האבידות הכבדות של חמאס הן, מבחינתו, חלק מהאתוס הלאומי של הקרבה ומחיר ראוי במערכה ל'שחרור פלשתין והמקומות הקדושים לאסלאם'".

מהיכרותך עם חמאס, היכן הוא פגיע באופן אמיתי? או במילים אחרות, מה הכי משפיע עליו ויזיז אותו מעמדותיו הנוקשות בנושא החטופים?
"הגורם המשפיע המרכזי הוא מידת חופש הפעולה המדיני והצבאי של ישראל, בהסתמך על התמיכה האמריקנית והבינלאומית, והחוסן הלאומי בישראל. צעדי העונשין שמדינות מערביות נוקטות נגד ישראל, כולל ההכרה במדינה פלשתינית, מקשיחים את עמדת חמאס בנוגע לתנאי הפסקת האש ושחרור החטופים. חמאס שאף ושואף להגיע להפסקת אש בתנאיו, שיכללו את הפסקת ה'התנחלות' והפעילות הישראלית במזרח ירושלים, כדי לממש הישגים ואז להיערך למתקפה נוספת עלינו".

מה היה חלקה של קטאר בהכנות ל־7 באוקטובר? כיצד קרה שאצלנו לא הבחינו בתרומה המשמעותית שלה להתעצמות הצבאית של חמאס?
"יש מסמכים לא מעטים שחושפים מערכת יחסים הדוקה מאוד בין צמרת חמאס לבין קטאר. יש גם ראיות לכך, הן מופיעות במחקר שלי שפרסם המרכז הירושלמי, שחמאס ניצל את הסיוע מקטאר לצרכים צבאיים, למשל באמצעות השליטה שלו בממשלה, שקטאר העבירה לה לכאורה רק 'סיוע אזרחי'. זה נעשה, בין היתר, דרך המשרד לעניינים חברתיים ברצועת עזה. מדברים של חאלד משעל אתה למד שהם שלטו במשרדים. מחמוד א־זהאר, מעמודי היסוד של תנועת חמאס, אמר במפורש שלא היו הגבלות על הסיוע הקטארי, שזה בשליטה של חמאס. יש גם עדות של גורם בכיר בגדודי אל־קסאם שמלמדת על הקשר בין המערכת האזרחית בעזה לבין השימוש לטובת הצרכים הצבאיים. אבל הכסף הקטארי היה רק חלק מהכסף שנכנס לעזה ושסייע בבניית הזרוע הצבאית של חמאס. הם קיבלו כספים מכל העולם, גם מאונר"א. חלקו הגדול הגיע במזומן, בדולרים".

השאלה היא - האם התוכנית של חמאס היתה ידועה לקטאר?
"היא היתה ידועה לרבים, גם לקטאר. קטאר ידעה שחמאס רוצה להשמיד את ישראל. תוכנית 'מערכת אחרית הימים' היתה חשופה בפניהם. קטאר ידעה גם שחמאס שואף לשנות את פני המזרח התיכון. קטאר תמכה בחמאס, אף שהתוכנית של חמאס היתה להפיל את המשטרים של ירדן, מצרים וסעודיה, ואף שחמאס דיבר על כינון המהפכה האסלאמית הגדולה".

וארה"ב, שהקשרים בינה לבין קטאר הדוקים, לא היתה ערה לכך?
"קטאר הונתה את ארה"ב כשטענה שהרחיקה עצמה מחמאס; ראש ממשלת קטאר, מוחמד אאל־ת'אני, טען שמשרד חמאס נפתח בדוחא בירת קטאר בעקבות בקשה אמריקנית מקטאר לפתח ערוצי תקשורת עם חמאס, בדומה לערוצי התקשורת שקיימה עם ארגון הטליבאן האפגני. על פי אאל־ת'אני, קיומו של משרד חמאס בקטאר נועד לקדם את השלום..."

התכנון: בזמן בנט־לפיד

"מסמכי שלל שצה"ל תפס ברצועת עזה", אומר דחוח־הלוי, "סותרים כמובן את דברי ראש ממשלת קטאר, שהמעיט במשמעות הקשרים בין קטאר לחמאס, ובחר לתאר אותם כאירוח של משרד חמאס וקיום שיחות עם בכירי הארגון למטרת קידום השלום, מבלי לאמץ את עמדות חמאס או לתמוך בהן. מסמכי שלל מלמדים בין היתר על מערכת יחסים קרובה מאוד בין בכירי חמאס לבין צמרת השלטון בקטאר, שבאה לידי ביטוי גם בפגישות חשאיות ובסיוע כספי ישיר לחמאס".

שוב אנו עדים בחודשים האחרונים לאיומי סרבנות מצד מתנגדי הממשלה, כאילו לא היה 7 באוקטובר...
"בוא נבהיר: ההחלטה האסטרטגית של חמאס לצאת למתקפה בתיאום עם חזית 'אחדות הזירות' לא היתה קשורה לזהות הפוליטית של הממשלה בישראל. התוכנית המבצעית הושלמה בתקופת ממשלת בנט־לפיד והיתה אמורה לצאת לפועל במהלך כהונתה. עליית ממשלת הימין נתפסה כהתפתחות חיובית עבור חמאס, מתוך הערכה שהמשבר הפוליטי הפנימי יחליש את ישראל, במקביל לקיומה של סביבה בינלאומית עוינת יותר כלפי הממשלה".

עד כמה תופעת הסרבנות היתה פקטור מרכזי בהחלטות של חמאס?
"באסם נעים, מבכירי הנהגת חמאס, העיד שיחיא סינוואר עקב מקרוב אחרי המשבר הפנימי בישראל, כולל השסע בצה"ל, במערכת הביטחון וברחוב הישראלי, והנחה למצוא את הרגע המתאים למתקפה שתסייע למיטוט ישראל. המל"מ פרסם מסמך, דו"ח של המודיעין הצבאי החמאסי, שהונח על שולחנו של סינוואר ב־25 ביוני 2023. יש שם סיכום של כל הביטויים שחמאס זיהה או פירש כ'סרבנות' בצה"ל; מלשעברים כמו אהוד ברק ומטה: קצינים בכירים, גם 'אחים לנשק'. תרגמתי מילה במילה. זה נותן הבנה לאילו רזולוציות הם ירדו.

"הנקודה החשובה במסמך שמל"מ פרסם היא שמבחינתם, נכון לאותו הרגע, לא היה נכון להיכנס לעימות צבאי עם ישראל; שצריך לתת לתהליכי הקרע והסרבנות להבשיל ולהעמיק עוד. המשמעות היא שהפלשתינים אספו מידע לאורך כל הדרך, והתמונה שהצטיירה בפניהם היתה שקיימת פגיעה בכשירות של צה"ל, בעיקר במערכים החיוניים שלו בחיל האוויר ובמודיעין. אני מעריך שזה השפיע על העיתוי שבו סינוואר בחר להתקיף. אני גם מעריך שהם ממשיכים עד היום לתעד התבטאויות ותופעות מסוג זה. הם בונים על לחץ בנושא החטופים ועל הסרבנות, כדי לחזק את החזית הפנימית בישראל שתדחף את הממשלה להפסקת המלחמה. המטרה שלהם היא לשבור את המורל בישראל".

האם אירוע דומה ל־7 באוקטובר עלול להתרחש שוב?
"מנקודת המבט של חמאס - בוודאי שכן. המוטיבציה שלו 'לשחרר את פלשתין' קיימת ולא נחלשה. המלחמה לא נתפסת אצלו ככישלון או כטעות אסטרטגית. ישראל גם אחרי 7 באוקטובר נתפסת על ידי חמאס כגורם חלש, שניתן להכריעו. הם רוצים הפסקת אש כדי לפתוח בחגיגות ניצחון. מבחינתם 7 באוקטובר הוא רק תחילת הדרך".

בהקשר זה, דחוח־הלוי מציע לשים לב לגזרת יו"ש: "מנקודת המבט של חמאס, זו חזית שבגלל היתרונות הגיאוגרפיים שלה חשובה יותר מגזרת עזה. קיים קונצנזוס פלשתיני שלפיו 'זכות השיבה לפלשתין' היא מקודשת ואינה מתבטלת לעולם. התרגום המעשי של התפיסה הזאת מתבטא בהיערכות של ארגוני הטרור ביו"ש לביצוע מתקפות נגד התנחלויות ויישובי קו תפר. ערוץ הטלגרם 'גדודי אל־אקצא - הגדה המערבית' פרסם הנחיה לציבור הפלשתיני לתקוף יהודים וקרא להם: 'הו (אנשינו) היקרים בגדה המערבית. היו מוכנים. פתחו באש לעברם. שרפו אותם, שחטו אותם'. 7 באוקטובר, בעיניים חמאסיות, הוא רק ההתחלה".