שני אנשים, שני מסלולי חיים שנפגשו סביב אותו ארגון – חמאס.
הראשון הוא מוסעב חסן יוסף, הידוע בעולם כ"נסיך הירוק", בנו של אחד ממייסדי חמאס, שבחר להפוך למקור מודיעיני של ישראל ולבקר את הארגון מבפנים; ומולו יושב לואיס הר, ישראלי שנחטף בידי חמאס ושוחרר אחרי 129 ימים בשבי. שניהם חוו את חמאס מזוויות שונות לחלוטין – מבפנים ומבחוץ – ושניהם חולקים את אותה שנאה כלפי הארגון הרצחני.
"לחזור לרקוד זה הניצחון שלי": לואיס הר מציין 500 ימים למלחמה
עשר שניות אל תוך השיחה המקדימה עם לואיס הר, הוא מודה שיש לו תסמונת סטוקהולם. "כל השובים שלנו היו איומים חוץ מאחד. מאוחר יותר הבנתי שהוא מפקד בכיר בחמאס. קראנו לו "בעל הבית", והוא היחיד שהתייחס אלינו כמו אל בני אדם. ארבעת המחבלים האחרים היו חמושים בנשק ארוך והביטו בנו בשנאה. בעל הבית, יוסוף, דאג שהם לא יפגעו בנו למרות שהם רצו. הוא דאג לנו באמת, בכל בוקר הביא מצרכים לארוחות, ואמר לנו מהיום הראשון שאם אנחנו צריכים משהו – שנפנה אליו ורק אליו".
"העזתי היה כמו בן שלי"
הר מספר שיום אחד נגמר נייר הטואלט, והם ביקשו מבעל הבית. הוא אמר שיש מחסור בכל עזה, אבל כמה שעות מאוחר יותר, הוא חזר עם כמה גלילים במיוחד בשבילם. "הוא נולד כמה ימים אחרי הבן שלי. התייחסתי אליו כמו אל בן, והוא התייחס אלי כאילו אני אבא שלו. יום אחד, בחורף, הוא הגיע עם נעליים בלי גרביים. צעקתי עליו שילך לגרוב גרביים. פרננדו נבהל ואמר לי שבגלל שצעקתי עליו הוא ירצח אותנו. הרגעתי אותו. ובאמת, בעל הבית חזר אחרי איזה שעה עם גרביים". הוא אומר ומחייך. הוא מודה שהיה רוצה להפגש איתו, אבל לא יודע מה יגיד לו כשיתראו.
ואז מוסעב, "הנסיך הירוק", נכנס לחדר. היום (שלישי) הוא היה עמית אורח במפגש שקיים המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. הוא ניגש ללואיס ואומר לו כמה משמח אותו שהוא חזר בריא ושלם. הם מתחבקים בחמימות. "איך החיים עכשיו?", הוא שואל אותו, והר מספר שהוא מנסה להתרכז בטוב. "אני מסתובב בארץ ובעולם ומספר על מה שעברתי, מה שעברנו ב-7 באוקטובר ומאז. אני משקיע זמן רב בשיחות עם משפחות החטופים, מנסה לתת להן תקווה. אני דוגמא לכך שזה אפשרי".
הר נולד בארגנטינה, עלה לארץ ב-1971 וגם בקיבוץ אורים. הוא נחטף מניר יצחק, הקיבוץ בו גרה בת הזוג שלו, קלרה. ארבעה בני משפחה נוספים נחטפו איתו, וגם הכלבה של המשפחה. יום אחרי החטיפה הם הועברו מחאן יונס לרפיח ושם שהו עד השחרור. גם אחרי שהבנות שוחררו, אחרי 53 ימים בשבי, לואיס ופרננדו נשארו באותו החדר. הוא מחייך כשהוא נזכר בזה: "אולי זה מה שעזר לצה"ל ולימ"מ למצוא ולחלץ אותנו".
הכתבה המלאה - בסופ"ש במוסף "ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
