ראש הממשלה והרמטכ"ל חוששים בימים אלה מתרחיש של מיסקלקולציה מול איראן: טהרן עצבנית ושואפת לנקמה. אנחנו, כמובן, דרוכים. מכאן זה עלול להידרדר.
הרמטכ"ל זמיר: "הקשר בין הדרג המדיני לצבאי הוא ציר מרכזי לביטחון הלאומי"//דובר צה"ל
להבדיל, זה גם בדיוק המצב בין שניהם. זמיר משוכנע שמאחורי גיחות התקיפה של שר הביטחון ישראל כ"ץ עומדת לשכת נתניהו, ואולי משפחת נתניהו. בממשלה משוכנעים שמאחורי מפגני העצמאות של הרמטכ"ל עומדים הקפלניסטים, ולראיה לכאורה - הכוורת שנחשפה השבוע בתאגיד: ישראל זיו, מהביקורתיים שבגנרלים במילואים כלפי הממשלה, ואבי בניהו, שלחישה על אוזן רמטכ"לים ללכת לעימות עם הדרג הממונה אינה תקדים עבורו.
בפועל, הרמטכ"ל מעולם לא נפגש עם הכוורת הזו יחד. יש כאן חיכוך מקומי יותר, בין רמטכ"ל שרוצה להפגין עצמאות לבין שר שרוצה להפגין שליטה; חיכוך שמאיים להתפתח למלחמה רב־זירתית.
מה כן היה כאן? מהרגע הראשון היה חשוב לאייל זמיר להבהיר שהוא, כמו קודמו המתפטר, אינו עושה דברה הצייתן של הממשלה. לכ"ץ היה קריטי להפגין שאינו חותמת גומי של הרמטכ"ל, על רקע הצנחתו הלא־לגמרי־טבעית לתפקיד אחרי שקודמו פוטר. אין כאן מזימה נסתרת של רה"מ נתניהו להדיח רמטכ"ל טרי. זה יהיה אסון לצבא, וזו תהיה מכה קשה לממשלה ולמדינה. הרי רק בשבוע שעבר כ"ץ עצמו פרסם הודעה ארוכה מאוד נגד יאיר נתניהו, שבה השתבח במינויו של זמיר - לא דבר של מה בכך.
יש כאן מפגש בין רמטכ"ל חסר מיומנות בהליכה בשדה המוקשים הפוליטי לבין שר ביטחון שמקפיד - אולי מדי - להיראות כבעל הבית. בפגישה מקדימה לישיבת הקבינט האחרונה, כ"ץ התרשם שהרמטכ"ל לא ממש סופר אותו ואת הצעותיו לפעילות בעזה. "אני מציע לך לעצור פה, לטובת כל הצדדים", הרים את קולו. "אני לא המנה הראשונה לפני קבינט, ואתה כבר בעיצומם של כמה עימותים. אתם תציגו את מה שביקשתי, ואם לא - אני לא מבין למה אתם פה".
הוויכוח הפומבי על סבב השיבוצים החדש - רובו, אגב, של מי שממותגים כ"התקפיים" - היה התוצאה העגומה של משבר מיותר. מוטב שהצדדים ילמדו את לקחי העימות המכוער בין שר הביטחון ברק לרמטכ"ל אשכנזי בעשור שעבר. כל הצדדים הפסידו ממלחמת ההתשה. בעיקר הפסיד ביטחון ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו