על הפיכחון והתמורה

1

מר לוי, אנחנו עַם עולם, ולכן בוחנים את ההווה שלנו גם בפרספקטיבה היסטורית של נצח. זו תקופה מיוחדת שמחייבת חשיבה אחרת מזו שהורגלנו בה. יהדות העולם מתערבת במה שקורה כאן, מכיוון שישראל היא מימוש חזון הנביאים: ביתם בפועל של מיליוני יהודים, וביתם בכוח של כל יהודי העולם. ישראל היא תעודת הביטוח של יהודי העולם. עכשיו אנחנו נלחמים כדי לשמר את "תעודת הביטוח" הזאת גם עבורכם, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב, וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ".

הפילוסוף אדמונד הוסרל דיבר על "השהיה" או "התאפקות" משיפוטים מוקדמים בבואנו לבחון תופעה. בעת הזאת מצופה מיהודי העולם להשהות את שיפוטיהם וביקורתם ולעזור בחיזוק יכולתה של ישראל להילחם על חייה. נתווכח אחר כך על תוכנה ואופייה. ומי שלא יכול לחזק אותנו, יתגבר על יצרו ויתאפק מלבקרנו.

2

אתה טוען שהמחשבה כי "אין חפים מפשע" בעזה היא "רעיון מפלצתי". מדוע? גם בגרמניה הנאצית היו חפים מפשע, אבל איזו מין חברה אמורה להתגורר קילומטרים ספורים מבתי יקירינו בדרום, לאחר שיצאו ממנה לא רק חיילי הוורמכט החמאסי אלא גם שני גלי "אזרחים" עזתים שכרתו את ראשי בנינו, אנסו את בנותינו עד שאגנן נשבר ואז ירו בראשן, קשרו הורים וילדים והעלו אותם חיים באש, בזזו ושרפו בתים. חברה שבבתי ילדיה התגלו ספרי "מיין קאמפף" בערבית, ובתי הספר שלה מחנכים להשמדת יהודים; חברה שעד כה לא נמצא בה קול מוסרי אחד שגינה את הטבח האיום, בלי "אבל" ובלי קריצות.

3

מר לוי, אתה חוזר לצרפת הבוערת, שם אינכם יודעים להתמודד עם האסלאם הרדיקלי. אנחנו נידונים להישאר ליד הברברים. דיברת בירושלים דברי תרבות והיגיון, הזכרת את תמיכתך ב"פתרון שתי המדינות" והתגאית בה. זה רעיון שמתקבל היטב בעולם ומשווה לך תדמית מתונה, אבל זה שורש הקונספציה שהביאה עלינו את 7 באוקטובר.

הנחת היסוד היתה שבסופו של חשבון, ההיגיון יגבר אצל אויבינו, שיעדיפו לחיות מאשר להיחרב ולמות. כך חשבו אדריכלי אוסלו, כשהכניסו לארצנו עשרות אלפי רוצחים וציידו אותם בנשק כדי להגן עלינו מפניהם; כך חשבו אדריכלי ה"התנתקות" שגירשו חלוצים יהודים מרצועת עזה. הם השאירו חממות פורחות וצינורות השקיה להפריח את החול העקר. ההמשך ידוע. אין לנו רצון לחנכם; ההיסטוריה המדממת מלמדת, כבר כ־150 שנה, שהם לא רוצים לשנות את דרכם. ברגע שיוכלו, ייצאו לטבח נוסף.

בפרספקטיבה אירופית, קונספציה דומה הביאה עלינו גם את מלחה"ע השנייה והשואה. גם אז חשבו בצרפת שהיטלר לא ילך עד הסוף, ושהצהרותיו נועדו לצורכי פנים, כי הגרמנים היו עם תרבותי והגיוני. כעת קח את גרמניה הנאצית והכפל אותה בחזקות ריבועיות, ותקבל את עזה. ליד אלה אתה מועיד אותנו לגור? בשם איזה מוסר?

4

דיברת על הדילמה המוסרית שישראל ניצבת בפניה "בין הגנה על הגבולות לנאמנות לערכינו". התלמוד עוסק בדילמה דומה: "שניים שהיו מהלכים בדרך, וביד אחד מהם קיתון (כד) של מים. אם שותים שניהם - מתים; ואם שותה אחד מהם - מגיע ליישוב (וימצא מים)". מה עושים? בן פטורא דרש: "מוטב שישתו שניהם, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו". עושה רושם שגישתך דומה: לא מוסרי להעדיף את חיַי על פני האחר, ולכן עדיף ששנינו נמות ולא אראה במות חברי. אך התלמוד ממשיך: "עד שבא רבי עקיבא ולימד: 'וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ' - חייך קודמים לחיי חברך". המילים "עד שבא רבי עקיבא" מלמדות, שכנראה דעת בן פטורא היתה נפוצה. אם תרצה, זאת הקונספציה ששלטה בסלונים האינטלקטואליים של התקופה.

כדי לזעזע קונספציה המושרשת עמוק היינו זקוקים לגדול התנאים, רבי עקיבא בן יוסף, שיוציא פסוק מהקשרו ויחבר אותנו למציאות. "וחי אחיך עמך" לקוח מפרשת ריבית: אם אחיך נזקק להלוואה, אל תגרום לו להפסיד את חייו בנשך ובריבית, תן לו לחיות איתך. רבי עקיבא דרש כך: אחיך צריך לחיות "עימך", כלומר בתנאי שגם אתה חי. אינך מצווה להקריב את חייך, אם בסופו של חשבון שניכם תמותו; עדיף שאחד יינצל. אותו רבי עקיבא קבע במקום אחר: "'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' - זה כלל גדול בתורה", הבסיס לתורת משה, כפי שקבע 200 שנים לפניו הלל הזקן: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך - זאת התורה כולה, והשאר הוא פירושה, לך ולמד". רבי עקיבא לימד שאינך יכול לאהוב את חברך, אם אינך אוהב את עצמך.

הדיון התלמודי עוסק בחברים ובאחים בני עמנו. על אחת כמה וכמה כשדנים ביחס לחברה העזתית, שעילת קיומה (raison d'être) היא השמדת ישראל והרג יהודים באשר הם כפי שכתוב במניפסט שלהם (אמנת חמאס). להשאיר את הברברים לידנו פירושו להתכונן לטבח הבא. אתה מוכן לתת לילדיך לשחק קילומטרים ספורים מהר געש שמתפרץ בכל כמה שנים? הנאמנות לערכי הנצח שלנו אינה סותרת אפוא הגנה על גבולותינו. היא מחייבת זאת.

5

באשר ליישובים היהודיים בגב ההר, שאת הקמתם אתה מכנה "טעות פוליטית חמורה". פלא בעיניי שאחרי 7 באוקטובר אתה מחזיק ברעיון העוועים של מדינה פלשתינית. נכון, אתה אומר שזה לא אפשרי עכשיו, אבל רואה בכך חזון עתידי, ולכן ה"התנחלויות" פוגעות באפשרות מימושו.

"מדינה פלשתינית" תהיה חליפות אסלאמיסטית נאצית בגובה של כ־900 מטר מעל פני הים, במרחק פעוט ממרכזי האוכלוסייה שלנו. עזה נמצאת בגובה פני הים, מה שלא מנע מפרנסיה להפוך אותה למבצר הטרור הגדול בהיסטוריה שנועד להשמדת יהודים. חשוב על עזה מוזרקת סטרואידים על הרי שומרון. זה חזונך? עם כל הכבוד, איננו מתאבדים.

עיוורונך חמור יותר, משום שמה שמנע ב־7 באוקטובר את הצטרפות ערביי הרשות הפלשתינית מלטבוח ביהודי כפר סבא ופתח תקווה, היה נוכחות יישובינו בלב ארץ ישראל התנ"כית. כחצי מיליון יהודים שם גרמו לצה"ל לפרוס כוחות בתוך השטח ולא להיערך על גבולו, לאסוף מודיעין איכותי מהשטח ולסכל התארגנויות טרור. חלוצי גב ההר הם גם לוחמים מיומנים, ומגינים בגופם על ליבה של ישראל. טעות פוליטית?

6

העברת האוכלוסייה העזתית אינה "עקירה כפויה", אלא עידוד ועזרה לאנשים בלי עתיד הרוצים (ורובם שם רוצה) להתחיל בחיים טובים יותר לילדיהם במקומות אחרים. כפי שלמדנו מהסוגיה התלמודית, זה גם פתרון מוסרי ראוי. אבל מבחינתך מדובר באירוע ש"יזעזע עד היסוד את כל המוסר היהודי... באופן בלתי הפיך".

האם המוסר היהודי פירושו לחיות כמרטירים ליד פצצה מתקתקת, לראות את היטלר מתעצם וצורח שהוא עומד להחריב את העולם, ולא לעשות דבר, כפי שהיה בצרפת? ובכן, רבי עקיבא, ועימו גדולי הדורות של עמנו, סבורים אחרת ממך מהו מוסר יהודי. מר לוי, אין עתיד ליהודים בצרפת; נתפלל שבקרוב תעלו ארצה. אנחנו פועלים לשמר את ישראל גם עבורכם.