1. ככל שהמלחמה מתמשכת, כך מתגברים הקולות נגד ישראל ביבשת הישנה. לאחר אלפיים שנים שבהן הסמל המכונן של אירופה היה יהודי צלוב, יש לא מעט אירופאים המתקשים כיום לראות יהודים שאינם מוכנים להיצלב בידי אויביהם, אלא - כמה מפתיע - שואפים להשמידם.
האנטישמיות שם קפצה לגבהים שלא הכרנו בשנים האחרונות, יהודים סובלים מנחת זרועם של שונאינו ומהתקפות ברשת. גורמים בכירים בממשלים ידידותיים (יחסית) מבקרים את ישראל, ואף קוראים לבחון את ההסכמים איתנו, איגודי עובדים קוראים להחרמתנו, אמנים ישראלים מסולקים מפסטיבלים, והיד נטויה.
2. אם אצלנו ישנם כאלה ששכחו מה אירע ב־7 באוקטובר, ועסוקים במלחמות היהודים, מה לנו כי נלין על זרים? ישראל הרשמית לא השקיעה כמעט דבר בהצדקת מעשיה מתחילת המלחמה. אין הסברה. טענות האירופאים כלפינו ניתנות לתשובה ניצחת. יש לנו חומרים מרשיעים לא רק נגד הזרוע הצבאית של חמאס, אלא גם בנוגע לשיתוף הפעולה של האוכלוסייה העזתית ברצח, בשוד, באונס ובעזרה אקטיבית להסתרת חטופינו בבתי התושבים.
בינואר האחרון, לאחר סבב השבת חטופים, פרסם העיתונאי עומרי חיים סרטון שבו אמרה תושבת רצועת עזה בגלוי לטלוויזיה: "כולנו גאווה. אני מתושבי האזור הזה, שראה את כל סוגי הסבל, העושק, הצער וההרס, ולמרות זאת נשארנו עומדים איתן, ומאצלנו הוצאנו להם את האסירים שלהם שעליהם שמרנו כל תקופת המלחמה". זאת האוכלוסייה ה"לא מעורבת". היא לא היחידה. האירופאים לא מכירים את החומר הזה. אבל ישראל שותקת. ויתרה על אירופה.
הקולות באירופה נגד ישראל מתגברים יחד עם תקריות אנטישמיות רבות, ויש בתוכנו כאלה החושבים לנצל זאת כדי לעצור את המלחמה לפני שהשגנו את מטרותיה. הם טועים
ישראל משקיעה בהגנה אקטיבית על קהילות יהודיות בעולם, במיוחד במקומות מאוימים. גם הסברת עמדתה של ישראל היא הגנה אקטיבית על יהודי התפוצות. לא רק בכלי התקשורת המסורתיים, אלא גם ברשתות החברתיות. ישראל היא מעצמת סייבר, ויש לנו תשובות טכנולוגיות טובות להפצת האמת שלנו.
3. נחזור על העמדה העקרונית, שלמרבה ההפתעה בוטאה בדברי שרת החוץ הגרמנית, אנאלנה בירבוק, בנאומה באוקטובר האחרון בבונדסטג: "הגנה עצמית משמעה, כמובן, לא רק לתקוף טרוריסטים - אלא גם להשמיד אותם. לכן הבהרתי באופן ברור שאנו עומדים בפני מצבים מאוד קשים, כשמחבלי חמאס מסתתרים מאחורי אזרחים ובבתי ספר. אבל אנחנו לא נירתע (מתמיכה בישראל). זו הסיבה שהבהרתי לאו"ם שגם מוסדות אזרחיים יכולים לאבד את הסטטוס המוגן שלהם, מכיוון שהטרוריסטים מנצלים זאת. זאת עמדתה של גרמניה, וזו המשמעות של ביטחון ישראל מבחינתנו".
זו צריכה להיות עמדתנו העקרונית כלפי כל ידידינו בעולם. איננו מבקשים מהם לתמוך בזכותנו להגנה עצמית. עם כל הכבוד, איננו זקוקים למובן מאליו. אנחנו מצפים מהם לתמוך בזכותנו להשמיד את אויבינו.
כך או כך, כדאי להבהיר לחברותינו באירופה: העם היהודי חזר הביתה למולדתו ההיסטורית כפי שניבאו לנו נביאי התנ"ך. היהודים גורשו ממדינותיכם לפני כ־80 שנה. לא הגנתם עלינו אז, ואפילו את מסילות הרכבת מהונגריה לאושוויץ סירבתם להפציץ. איזו חרפה מוסרית; יכולנו להציל מאות אלפי יהודים. ובכן, הבנו את השיעור ההיסטורי. לשמחתנו, אנחנו חיים במדינה יהודית עצמאית, אחראים לגורלנו, ואיננו מתכוונים לגור ליד פראי אדם ברברים, שעילת הקיום המרכזית שלהם היא רצח יהודים באשר הם. אם אינכם מרוצים מזה, נישאר חלוקים בדעותינו.
4. אירופה, מרכזה ההיסטורי של הציוויליזציה המערבית והנוצרית (־יהודית) באלפיים השנים האחרונות, נמצאת במשבר אדיר המאיים על קיומה. תהליך החילון בן מאות השנים העלים חלק ניכר מהמסורת ומהאמונה. עם כל הכבוד לעניין התקשורתי בבחירת האפיפיור, לכנסייה הקתולית יש יותר אוהדים באפריקה ובדרום אמריקה מאשר בביתה. לאחר מלחמת העולם השנייה האשימה העילית האינטלקטואלית באירופה את הרעיון הלאומי כאשם העיקרי בלאומנות, בפשיזם ובנאציזם. וכך פעלו באקדמיה ובעיתונות לקעקע את הלאומיות, אפילו לאומית בריאה מבית מדרשו של ג'וזפה מציני (אמצע המאה ה־19). וכך, כשהיא נעדרת את המגינים הבסיסיים של ציוויליזציות, אירופה מתמודדת במאה ה־21 עם מיליוני מהגרים שיש להם מסורת דתית ושמשתייכים ל"אומה" המוסלמית.
במצב כזה, שבו האסלאם הרדיקלי מתפשט באירופה ומשפיע על נבחרי הציבור במדינות השונות, מתגברת האנטישמיות הישנה והוותיקה גם יחד: יהודים מותקפים וחוששים לחייהם ולשלומם, וגם מדינת היהודים מותקפת ונשמעים קולות נגד עצם קיומם, פעמים רבות ללא תגובה נחרצת מצד השלטונות. ביטוי למחשבה ילדותית, שאם לא נילחם בתופעה, היא תירגע מאליה.
5. סכסוכים אלימים רבים מתרחשים כיום בעולם, ועדיין האירופאים מעלים את העזתים על ראש שמחתם. מדוע? התמזל מזלם, והם נלחמים ביהודים. מוסלמים שהורגים מוסלמים אינם מעניינים את העולם. יהודים הלוחמים באויביהם ומנצחים - זה כבר נושא שיש לענות בו. הצעדים האנטי־ישראליים של גורמים באירופה אינם חדשים. אנחנו רגילים בהם זה שנות דור, במינונים שונים. עיקרם אחד: פגע ביהודים (או במדינתם) והצל את עצמך. איטליה בשנות ה־70 קיימה חוזה לא רשמי עם אש"ף, ולפיו לא תתערב בפעילותו כל עוד לא יבצע פיגועים בשטחה. הדברים הללו נחשפו כבר בעיתונות האיטלקית. וזו דוגמה אחת מני רבות. אם זה אירע באירופה, בתקופה שבה האסלאם היה חסר כוח פוליטי, על אחת כמה וכמה כיום.
לישראל יש יכולות לעזור לאירופה: במודיעין, בביטחון הסייבר, במלחמה מתמדת בטרור, בידע צבאי פרקטי, בטכנולוגיות חקלאיות, בהתמודדות מול איומים חדשים (רחפנים ומזל"טים) ועוד. כשם שישראל זקוקה לאירופה, כך גם היא זקוקה לנו. ישראל תורמת רבות לביטחונה. משום כך ישראל לא עומדת מול אירופה כענייה בפתח, אלא כנציגתה המודרנית של ציוויליזציה עתיקה שהמערב נשען עליה.
6. אנו נלחמים על קיומנו במאבק ארוך ומורכב, הדורש סבלנות ואורך רוח. כאמור, המלחמה אינה ניטשת על הזכות להגן על חיינו, אלא אנו פועלים להשמיד את המחבלים ולעקור מן השורש את האיום עלינו. כשם שאדם שפוי לא יגור למרגלות הר געש המתפרץ בכל כמה שנים, כך תושבי היישובים הישראליים לא ישובו לחיים תקינים, כל עוד הברברים נמצאים קילומטר או שניים מהם. אם אירופה דואגת לתושבי עזה, אדרבה, תתכבד כל מדינה באיחוד האירופי ותקלוט כמה עשרות אלפי פליטים משם.
שום איום בהחרמה לא ימנע מאיתנו להילחם נגד הנאצים החדשים הצובאים על גבולותינו. מלחמתה של ישראל היא מלחמתו של העולם החופשי כולו נגד עריצות, המבקשת לשעבד את הציוויליזציה המערבית בשמה של אמונת מוות.
חלקים באירופה מסרבים להכיר בזה. כמו במקרים רבים בהיסטוריה, הם משליכים את היהודים כשעיר לעזאזל, בתקווה שיונח להם. לשמחתנו, איננו נמצאים באירופה עוד אלא בבית, ולכן יכולים להילחם. אירופאים יקרים, אינכם מזהים את הסכנות המאיימות עליכם. מתי זיהיתם? גם בשנות ה־30 לא אביתם להקשיב לאזהרותיו של צ'רציל נגד היטלר. חשבתם שזה ייגמר רק ביהודים. לא למדתם; אחרינו מגיע תורכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו