האנשים המפתיעים שהביאו את סמוטריץ' לתפקיד שר האוצר

זה היה ציר חריג ביותר. אחרי ארבע מערכות בחירות, שלוש שנים של זעזוע פוליטי ושתי ממשלות שקרסו, בסתיו 2022 בנימין נתניהו וגוש הימין זכו בניצחון המוחלט בבחירות. אך באופן די מפתיע, עוד בטרם יבשה הדיו על התוצאות הגיעה אל עוזריו של בצלאל סמוטריץ' הצעה מפתיעה, שנחשפת פה לראשונה.

"תגיד לו שיבוא למשרד האוצר, הוא יהיה שר השרים", היה המסר. מי שהעבירו אותו לאנשי סמוטריץ' בסדרת שיחות דיסקרטיות היו לא אחרים מבכירי משרד האוצר. באותו השלב המקדמי, סמוטריץ' עוד לא ממש ידע איזה תיק יבקש בשיחות הקואליציוניות. לא היה לו רקע כלכלי, ומשרד האוצר הוא בדרך כלל בית קברות פוליטי. כך שאחרי ההצלחה שלו במשרד התחבורה, האפשרות לתיק תשתיות מורחב, או אפילו למשרד הביטחון - כפי שתדרך כלפי חוץ - קרצה לו הרבה יותר.

הפקידים הבכירים באוצר לא ויתרו. הם היו להוטים להביא לעצמם בוס ששמו הלך לפניו. בסדרת השיחות עם מקורביו של סמוטריץ' הם הבטיחו עזרה, ענו על שאלות, הפיגו חששות, התחייבו לסייע להתיישבות ביו"ש, הבטיחו לבוא לקראת המגזר שהוא מייצג, ואפילו העלו הצעות שסייעו לציונות הדתית במו"מ הקואליציוני. הדינמיקה הזו, צריך לומר, היא לא שגרתית, שלא לומר מאוד בעייתית.

בכיר באוצר שהיה מעורב בתהליך מציג אותו בשיחה עם "ישראל היום" באופן אחר. לדבריו, היה מדובר ב"הצגה מקצועית של המצב, כפי שעשו מול מועמד לתפקיד שר האוצר". אלא שתיאור דברים זה רחוק מלהיות מדויק. פקידים בכירים, שאמורים להימנע מעיסוק פוליטי, הניעו מהלך (ולמעשה משרד) לכיוון הפרסונה שבה חשקו. התהליך חריג כפליים אם נניח שהתפיסות של סמוטריץ' מנוגדות ב־180 מעלות לאלה של רוב בכירי האוצר. ובכל זאת, זה היה רצף הדברים.

מיליארד שקלים כלפי מעלה. פעולת חיבור ברמת כיתה ג'. בכיר באוצר: "המשמעות היא חצי אחוז של עליית מע"מ לכל המדינה"

ההתחלה אכן היתה ברגל ימין כלכלית. ירח הדבש בין סמוטריץ' ואנשיו לבין בכירי האוצר נמשך לתוך השבועות הראשונים שלו בתפקיד. העמדות הליברטריאניות שלו היו הפנטזיה של בכירי האוצר מדורי דורות, והם גם הכירו והעריכו אותו מתפקידיו הקודמים כשר מקצועי וכאדם מהיר קליטה. "הוא פנומן", הכביר בכיר באוצר, שלימים יצא נגד מדיניותו של סמוטריץ'.

גם החשבונאות הפוליטית שלו היתה מזערית ביחס לשרים מהליכוד, שתלויים בבריתות פוליטיות עם ראשי ערים בכל הארץ. "במשרד האוצר 'עפים' על סמוטריץ', זה כמו לעבוד עם נתניהו שחילץ את כלכלת ישראל ממשבר ב־2003", תדרכו הפקידים את הפרשנים הכלכליים בתחילת 2023.

תחילתו של שיטפון

אלא שעד מהרה התהפכה רוח הכתבות - וגם עליהן עצמן שווה להתעכב רגע. במרוצת חודשי העבודה במשרד האוצר, סמוטריץ' גילה שהמשרד שלו מתנהל בעיתונות הכלכלית. תמלילי דיונים דלפו כשהמשתתפיהם בהם רק קמו מהכיסא. מכתבים של גורמי המקצוע פורסמו ב"כלכליסט", ב"גלובס" וב"דה מרקר" עוד בטרם נחתו בלשכת השר. במדינה שבה סודות קבינט מתגלגלים בראש חוצות - הוא ואנשיו ידעו שאין להם סיכוי לעצור את השיטפון.

נראה כי שלוש סיבות גרמו למשבר בקשרים. הראשונה היתה הרפורמה המשפטית. אותם הפקידים הבכירים שחשקו בסמוטריץ' באמת חשבו שקץ הדמוקרטיה מגיע, ושכתוצאה מכך המשק יקרוס. "אם אין שומרי סף של הדמוקרטיה - משקיעים לא יבואו", הם טענו בדיונים.

"אפשר להתווכח אם הרפורמה עצמה או המחאה נגדה גרמו לנזק הכלכלי, אבל העמדות שלנו היו מקצועיות בלבד", התעקש הבכיר, שהשתתף בדיונים באותה העת והתנגד למדיניות. לדבריו,

"חברות דירוג האשראי התחילו לשאול שאלות. אם הדירוג היה יורד, האזרח הישראלי היה משלם על כך הרבה כסף. התפקיד שלנו היה להזהיר". לא כולם יסכימו לתיאור הנקי הזה, בלשון המעטה.
הסיבה השנייה לפיצוץ היתה התקצוב לחינוך החרדי. מחוּשק להבטחות שנתן נתניהו לשותפיו החרדים, סמוטריץ' הורה לסגור את פערי השכר בין המורים החרדים לבין אלה שבחינוך הכללי.

נראה שאם הדבר היה תלוי רק בו, התקצוב הנדיב היה מותנה ברפורמות יסודיות יותר בחינוך החרדי. אך מרחב התמרון הפוליטי היה מוגבל.

לכן תקציב 2024-2023 כלל תוכניות להכשרה מקצועית ולימודי ליבה, גם לתלמידים וגם למבוגרים החרדים. אך אלה ייעשו בעיקר מחוץ לתלמודי התורה ולבתי המדרש, ובאופן חלקי בהחלט. את בכירי האוצר התשלומים האלה הרתיחו. הם ראו בהם שגיאה כלכלית שתעלה למדינה הון בטווח הארוך ושלא תתרום דבר למשק. זאת, בניגוד להשקעה בחינוך הכללי, שיש לה בקצה הדרך תועלת כלכלית. הביקורת הזו, צריך לומר, היא לא תלושה מהמציאות.

בסדרת שיחות עם מקורביו של סמוטריץ', טרם הקמת הממשלה, בכירי האוצר הפיגו חששות, התחייבו לסייע להתיישבות ביו"ש, הבטיחו לבוא לקראת המגזר שהוא מייצג, ואפילו העלו הצעות שסייעו לציונות הדתית

על כל פנים, מאותו הרגע נפתח קמפיין "הכספים הקואליציוניים שהורסים את הכלכלה". לא חשוב שמדובר בסכומים קטנים במונחי הוצאה לאומית. בכירי האוצר תדרכו את העיתונאים נגד תקצוב לקבוצות ולמשרדים שלא באים להם טוב בעין. יש בכירים לשעבר באוצר הרואים את מסע ההשמצות הזה כ"ניסיון מכוון לפגוע בכלכלה הישראלית של אותם הבכירים באוצר, בגלל התנגדות פוליטית לממשלה".

איך יודעים שהטיעון נגד "הכספים הקואליציוניים" הוא פוליטי ולא כלכלי? כשממשלת בנט הוסיפה 90 מיליון שקלים לקהילת הלהט"ב ב־2021, כחלק מההסכמים הקואליציוניים עם מרצ ועם יש עתיד, אף אחד לא בא בטענות. גם על ריבוי השרים בממשלה הקודמת אותו דרג מקצועי מילא פיו מים. רק כשמעבירים סכום נמוך מזה למלמדים חרדים - הפרשנים, בשליחות הפקידוּת, קופצים. כך עובדת השיטה.

וכך, הקומפלימנטים התחלפו בתחזיות מבהילות. פרשנית "דה מרקר" מרב ארלוזורוב, שהיללה את סמוטריץ' בינואר 2023, כתבה שנה אחר כך כי הוא "תוקע אצבע בעין לחברת דירוג האשראי ומכשיל את הדירוג של ישראל". "מחבל באופן בלתי הפיך בכלכלת ישראל", נכתב בשם "גורמי המקצוע" ב"כלכליסט", וכן הלאה. במשך שנה מישהו תדרך את הפרשנים הכלכליים לומר שסמוטריץ' הוא "שר האוצר הגרוע בתולדות ישראל". זו היתה, ועודנה, רוח הפוּשים.

כי היתה סיבה נוספת לקרע. ככל שהוא ואנשיו נכנסו עמוק יותר לקרביים של משרד האוצר, הם הבינו עד כמה השיטה עקומה, ולעיתים גם לא מקצועית. הדברים הגיעו לשיא כשאנשי אגף התקציבים טעו בחשבונות בסיסיים של פלוס ומינוס. למשל, בדיון עם אגף התקציבים שבו הוצגו ההערכות של העלויות האזרחיות של המלחמה, הפקידים טעו בחישוב הסכומים ב־3 מיליארד שקלים כלפי מעלה. מדובר בפעולת חיבור פשוטה שילדים לומדים בכיתה ג', כזו שבתוכנת Excel לוקח חצי דקה לחשב.

"המשמעות של טעות כזו היא חצי אחוז של עליית מע"מ לכלל המדינה", מסביר בכיר אחר באוצר. עד כמה המספרים שמספקת הפקידוּת עלולים להיות מוטעים, ואולי מגמתיים, למדו אנשיו של סמוטריץ' כמה חודשים קודם לכן, בעת העיסוק בתקציבי החינוך החרדי. בגרסה הראשונה, שאמורה היתה לעלות לאישור הממשלה, באגף תקציבים טענו שעלות התשלומים לחרדים תהיה 302 מיליון שקלים. בדיקה של אנשי השר העלתה שהמספר הזה בלתי אפשרי, ואכן, הפלא ופלא, בגרסה השנייה כבר ירדה העלות ל־177 מיליון. בגרסה האחרונה, שאושרה בממשלה, הצטמצם הסכום ל־35 מיליון, כלומר - כעשירית מהחישוב הראשוני. איך יכול להיות? לפקידים הפתרונים.

מה קרה? מלחמה?

אלה לא היו הפערים היחידים. עם פרוץ המלחמה, שאיפת הדרג המקצועי היתה לצמצם את העלויות האזרחיות שלה ככל הניתן. ברוח קמצנית זו הם רצו לשלוח את תושבי הצפון למקלטים ביישוביהם המופגזים, במקום לפנותם. אותם נערי האוצר הזדעזעו כשסמוטריץ' אמר להם שהמלחמה תהיה ארוכה ותכלול כניסה קרקעית לעזה.

"היתה להם טעות בקריאת המצב, לא נפל להם האסימון שנפתחה מלחמה", אומר בכיר באוצר. ביום השלישי של אותו השבוע הנורא, סמוטריץ' בא לישיבת החירום עם דרישות ברורות. הוא אמר להנהלת משרדו: "צריכה להיות מדיניות מרחיבה. אני לא רוצה לראות אוהלים של גאידמק. המדינה הפרה את החוזה הביטחוני עם אזרחיה. אני לא מוכן להפר את החוזה הכלכלי. זה הזמן לתת סיוע לרשויות המקומיות בעוטף ובצפון, ומענק של 1,000 שקלים ליום לכל משפחה שהתפנתה. יש צורך אמיתי בחיזוק ההזדהות עם המדינה, כדי שיידעו שהיא לא ברחה".

בכירי האוצר נדהמו. "זה כסף פרטי של כבוד השר?!" שאלו רטורית, ומסמסו את ההנחיות. שבוע שלם דחו באלף ואחת תואנות את ההנחיה לתת מענק תמיכה למפונים. הבעיה נפתרה באמצעות מנהל מס רכוש, שמצא את הדרך הביורוקרטית המהירה לפתור את הבעיה.

"הם שיקפו לשר תחזיות כלכליות לא ריאליות בנוגע להוצאות האזרחיות של המלחמה, וזה לא מתחיל שם", אומר פקיד בכיר באוצר המעורה בפרטים. "בתפקידים קודמים ראיתי איך מנהלים באופן מקצועי תקציבים גדולים. באוצר, לעומת זאת, ניהול התקציב נעשה באופן שערורייתי ולא מקצועי. המספרים נבנים לפי השקפת העולם של הפקידים הבכירים, והציבור לא יודע עד כמה תקציב המדינה לא שקוף לכנסת, לממשלה ולציבור".

ואכן, היו מקרים של רשלנות גדולה, אפילו בשאלות בסיסיות. למשל, כשסמוטריץ' ואנשיו רצו להבין כמה תקציב פנוי יש עבור המלחמה, וכמה נדרש לקצץ ממקורות אחרים, לא היתה תשובה ברורה. בין הנתון של אגף התקציבים באשר לתקציב הפנוי לבין זה שהעביר החשב הכללי היה פער של 50 אחוזים - לא בדיוק טעות קטנה שעשויה לקרות לכל אחד.

גם הכניסה הזו של סמוטריץ' ואנשיו לפרטים ולמספרים שיגעה את הפקידים הבכירים. הם למעשה איבדו את השליטה רבת־העוצמה שהיתה להם על המשרד, מה שהוסיף למתחים. סמוטריץ' ואנשיו שאלו שאלות קשות. בפרספקטיבה של שנה, די ברור מי צדק ומי טעה. תחזיות האימה שהפקידוּת הבכירה באוצר הילכה באמצעותן אימים על סמוטריץ', על הממשלה ועל הציבור כולו, התפוררו כמו הבתים בעזה.

למרות המחאה בשנה שעברה, וחרף ארבעה חודשים של מלחמה קשה השנה, המשק הישראלי סיים את 2023 עם ביצועים מצוינים. הצמיחה עמדה על 2% - לא מזהיר, אבל לגמרי בסדר, בוודאי ביחס לנבואות הזעם. האינפלציה השנתית הסתכמה ב־3%, וזו הפעם הראשונה מאז משבר הקורונה שהיא בתוך הטווח שקבעה הממשלה.

עוד לפני ארה"ב, בנק ישראל הוריד את הריבית ב־0.25% - גם כן לראשונה מאז המגיפה - וצפוי להמשיך בכך. האבטלה בשפל היסטורי של 2.8%. השקל התחזק ב־2023 באופן שגם באוצר לא יודעים להסביר. ההשקעות, בפרט בהייטק, אכן ירדו, ויותר מאשר בשאר העולם. כאן יש לשאול אם בכירי הענף שפעלו אקטיבית נגד המשק הישראלי לא משכו לעצמם ולנו את השטיח מתחת לרגליים. בכל מקרה, יצוא ענפי ההייטק נותר יציב.

דירוג האשראי של ישראל, בניגוד לכל הכותרות המפחידות, לא הורד על ידי אף חברה. בשיאה של המלחמה, הממשלה גייסה בקלות הון של 10 מיליארד שקלים באגרות חוב בתוך עשרה ימים.

הכלכלן הראשי של האוצר ומנהל רשות ניירות ערך, ששבו בימים האחרונים ממסעות בחו"ל, סיפרו על גודל ההערצה לחוזק של הכלכלה הישראלית בשעת מלחמה.

אם כן, בכל המדדים המרכזיים "אנחנו כלכלה חזקה מאוד, נקודה סוף. רוב האזרחים אפילו לא מבינים את עוצמת הכלכלה הישראלית", אומר בכיר באוצר, שדווקא נמנה עם מבקריו של סמוטריץ'. אם כך, אני שואל אותו, מדוע הוא וחבריו הציפו את העיתונים בנבואות אסון? "היה חשש להורדת דירוג האשראי, מה שהיה מוליך את המשק שלב אחד לאחור. זה מה שאנחנו אמרנו. העיתונאים כותבים מה שהם רוצים". על כך הוא והשר שלו ודאי יסכימו. "אין תקשורת כלכלית בישראל", סמוטריץ' נוהג לומר. הוא לא טועה.