זו יממה שלא נגמרת ולא תיגמר לעולם. אני כותב וכבר לא יודע באיזה יום אני. זה היה היום השחור ביותר מאז עצרו ארובות אושוויץ את פעולתן.
אחרי פרעות קישינב ב־1903 הרצל חשב על חניית ביניים באוגנדה, וזאב ז'בוטינסקי הוליד את רעיון הקמת כוח המגן העברי. שנתיים אחר כך כוח יהודי הניס פורעים בקישינב. צה"ל, כקונספט, הוקם שם. 120 שנה קדימה - יש לנו מדינה, יש לנו צה"ל, וקיבלנו קישינב פי אני לא יודע כמה.
אני דור תשיעי בארץ ישראל ולא היה אחד מאבותיי שהיה עד לכזה פוגרום. זה הצליח להם בהתחלה. התכנון המושלם. ההפתעה. אבל שלא כמו בקישינב 1903, לוחמים ולוחמות יהודים עזי נפש היכו בהם חזרה שוק על ירך, במפלצות שהתפלשו בדם.
אתמול בדיוק לפני 23 שנה התרחש הלינץ' ברמאללה. יוסי אברהמי וואדים נורזיץ' הי"ד, חיילי מילואים, תעו בדרכם ונקלעו לתופת. אתם זוכרים את התמונות.
עבור התמימים והמיתממים, רמאללה סימלה אז מודרניזם, אי של שפיות פלשתינית. מעוז פת"ח החילוני. הצד המואר. והלינץ' היה רגע טקטוני במערכת הישראלית. הרגע שבו התפיסה הרומנטית של אוסלו נקברה קבורת חמור. רבים עברו צד פוליטי. התגובה הישראלית היתה הרס תחנת המשטרה שבה נטבחו ואדים ויוסי.
ראש הממשלה אהוד ברק הורה להזהיר את הפלשתינים לפני הפגיעה. ראשית נקמת הנדל"ן וקונספציית ההכלה.
אבל הפקודה היתה צריכה להיות אש וולקן לא מידתית מהאוויר.היתה לנו כל הלגיטימציה המוסרית לנהוג כך במפלצות ולתת שיעור בהרתעה לשנים קדימה. האמריקנים חיסלו חצי מגדישו כנקמה על הפלת מסוק. אולי פגיעה ברוצחים הללו היתה עוצרת את האינתיפאדה השנייה באיבה. כי זו בדיוק הדגמה של המרחם על אכזרים מתאכזר על רחמנים.
אמא שלי נולדה שנתיים לפני קום המדינה. היא זכתה להיות חלק מהקמת המדינה, ובשבת "זכתה" לראות מה היה קורה לה ולמשפחתה ולכל העם היהודי אם לא היינו מנצחים את מלחמת השחרור, שנפתחה מחדש בשמחת בתורה.
התשובה המוסרית, ההצדקה המוסרית לשאלה "למה היתה נכבה?" פשוטה היום מאין כמוה.
בעולם מוסרי אמיתי לא היינו נלחמים היום ומסכנים חיילים, אלא מגלים את כל עזה לסיני כעיר מקלט. שם יוכלו המפלצות לממש את הפרוורטיות הסדיסטית שלהם. שירצחו, ישחטו, ישרפו, יאנסו מבוקר ועד ערב זה את זה. ועל חורבות עזה ורפיח להקים כרך עצום שכל השכונות, הרחובות והכיכרות שבו ייקראו על שם הקדושים, קורבנות הטבח וגיבורי החיל שנלחמו עד טיפת דמם האחרונה. זה מוסר יהודי.
בקיצור, אפשר לוותר על המסעות לפולין. פולין זה פה קרוב. הבטחנו לעצמנו "לעולם לא עוד", ולמרות הטילים והמטוסים הנה זה קרה. כי השריר הזה, של ברית הגורל היהודי, קצת נחלש בתשעת החודשים האחרונים.
בחמישי שעבר עוד היינו בבית המשפט העליון, שדן בקיום הקפות ברחובות תל אביב. שבוע קודם בוזתה התפילה ביום כיפור. מה זה משנה כל ההגדרות האלה של עצמנו - שמאל, ימין, חילוני, דתי? אלו דקויות וחילוקים שלא מעניינים את אויבינו. הם רצחו את כולם. ללא הבדל. כי כולנו יהודים.
תמיד צריך לזכור את הבסיס. את דברי הפילוסוף הצבאי סון דזה: "הכר את האויב שלך, והכר את עצמך - אפילו אם תילחם במאה קרבות, לעולם לא תובס. אם אינך מכיר את האויב אבל אתה מכיר את עצמך, סיכוייך לנצח או להפסיד שווים. אם אינך מכיר את האויב שלך ואינך מכיר את עצמך - אין ספק שתובס בכל הקרבות".
לא הכרנו את עצמנו מספיק, ולא את האויב.
עם הספר התחיל לקרוא לעצמו סטארט־אפ ניישן. ברגע האמת הגיעו פרשי האפוקליפסה. הם באו רכובים על רוח שטנית, אבל רוח. מוטציה עמלקית של המונותיאיזם. אני רוצה להאמין שהעולם האסלאמי יקיא גידול סרטני שיש לעקור ולמחות. חבורת אנסים רוצחי ילדים הם גיבורי עזה.
אבל תתנחמו בני עמי שאחרי ההלם וההפתעה, עוז הרוח היהודי קטל במפלצות העלובות. בכל היתקלות הם ניגפים. סיפורי הגבורה בלתי נתפסים. יש רוח גדולה בעם שלנו.
ויש גם מי שלא מוכן להניח לריב הפנימי. האיום הקיומי הוא לא נתניהו. האיום הקיומי הוא שרוצים להרוג אותנו כי אנחנו יהודים. אתם רוצים לריב איתנו כל היום. להגדיר את עצמכם כך או אחרת. טבח שמחת תורה הוכיח שכולם נרצחו, וגם שכולם נלחמים. כולם. ברית גורל. לא נצליח להימלט. וגם העולם מבין את זה.
אנחנו וילה בג'ונגל. והנה הברברים פרצו את החומה וכולנו ראינו מה קרה. הג'ונגל פלש לווילה. העולם נבהל. אם ישראל נופלת, הברברים בשער חוצים. ובאירופה, אצלם, הג'ונגל הוא בתוך הווילה.
קיבלתי החלטה שכרגע כל מה שמעסיק אותי הוא שלומה וביטחונה של מדינת ישראל, ולכן אני חורק שיניים ושותק מול ההתנהלות הביזיונית שזורעת דמורליזציה מכוונת של כמה עיתונאים עלובים ומובילי מחאה נרקיסיסטים, שעסוקים בלפלג ולהוסיף שנאה ציוץ אחר ציוץ.
סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף במיל' יאיר גולן, משדרות ל-@MoavVardi: "המראות חסרי תקדים, גילויי הגבורה לא ייאמנו. לא מעט שנים לקינו בקונספציה שאפשר להפריד בין איו"ש לרצועת עזה. הזרוע הצבאית של חמאס תוכה קשות. סומך על הרמטכ"ל והמטה הכללי - אין ספק שזה יכלול מבצע יבשתי שייקח ימים ארוכים" pic.twitter.com/DXegJhFaSP
— כאן חדשות (@kann_news) October 9, 2023
יאיר גולן, הגיבור, יש לומר, זיהה פעם תהליכים בחברה הישראלית, בזמן שנאצים אמיתיים ישבו מאחורי הגדר. יותם זמרי עלה על משהו מעניין. השמאל, הטייסים, הזדעזעו כשבצלאל סמוטריץ' אמר שצריך למחוק את חווארה, והנה כולנו סוף־סוף מסכימים שחייבים למחוק את עזה. אז מה ההבדל בין עזה לחווארה? המציאות מוכיחה שאין שום הבדל. בחווארה מתים בתשלומים רק כי אין מספיק לעשות לינץ' כהלכתו ולאנוס ילדות.
מי שתופס את ייעודו בחיים כרצח יהודים, עושה ויעשה את זה בכל מקום שיתאפשר לו. אנחנו עכשיו לא נתחשבן על אוסלו, על ההתנתקות, על המשפטיזציה של הצבא (אגב הרפורמה הנשכחת. לדעתי כולם הבינו. המפלצות הכריחו הורים באיומי נשק על ילדים לדפוק בבתים כדי להוציא עוד קורבנות. נוהל שכן של חמאס־דאעש. בג"ץ ביטל את נוהל שכן שלנו שנועד להציל חיי אדם).
נתחשבן על הכל בשש אחרי המלחמה. בינתיים ולתמיד אנחנו פה ביחד אחים ואחיות. הם חשבו שנישבר. שאנחנו קורי עכביש. אנחנו לא. אנחנו עם עתיק וחזק. נצח ישראל לא ישקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו