מה חושב נתניהו על אנשי הליכוד שמתכננים לרשת אותו

ראש הממשלה לא היה יכול השבוע להסתיר את שביעות רצונו מההתפתחויות במשפט המנהל נגדו. באופן גלוי לא מדבר נתניהו על נושאים אלה עם איש, פרט לעורכי דינו ולמשפחתו. אבל בשיחות סגורות עם מקורבים ועם שרים בליכוד, כשהשיחה עוברת למישור הפוליטי, ניכר כי השפעת ההליכים המשפטיים מורגשת היטב בעיניו. בשיחות נתניהו מזלזל באלה שהחלו לנהל את קרבות הירושה בתוך הליכוד בעודו עדיין מכהן בתפקידו, ומעריך שכולם מבינים שבניגוד להערכותיהם - הוא כאן כדי להישאר עוד זמן רב.

את המערכה בליכוד על הרפורמה המשפטית, שהפכה במידה מסוימת לקרב פוליטי נגדו, מכנה נתניהו בשיחות "קרבות הדיאדוכים", על שם מלחמות הירושה שהתנהלו בין יורשיו של אלכסנדר הגדול אחרי מותו ב־323 לפני הספירה. ההבדל, בעיניו, הוא שקרבות אלה התנהלו במשך 43 שנה. ואילו בליכוד, החל מהשמועות על עסקת טיעון קרובה ועד לקריסה המסתמנת של המשפט, עברו בקושי ארבעה חודשים.

נתניהו כולל בקבוצה הזאת את יריב לוין, ישראל כץ, ניר ברקת ואחרים. לא כולם באותה הקבוצה מדברים עם כולם, אבל ראש הממשלה רואה בכל אחד מהם איום חתרני פוטנציאלי. עם חלקם הוא עוד שומר על קשר חיובי, כמו עם לוין עצמו, בעיקר בלית ברירה, ועם חלקם הוא שומר על מתמשך. השבוע נוסף לקבוצה המוחרמת מיקי זוהר, שאמר בראיון שאם יריב לוין יתפטר כי הרפורמה לא מתקדמת - תהיה התפטרות המונית של שרים בליכוד. נתניהו שמע את הדברים ורתח מזעם. הוא מאשים את לוין כמי שעומד מאחורי האמירות האלה, והתבטאויות של בכירים אחרים בליכוד.

ראש הממשלה לועג גם להחלטת שרי הליכוד לא להתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורבגי. לדבריו, החלטתם לא להתפטר נבעה מהערכתם שנתניהו יפרוש ושהם יוכלו לנהל את קרבות הירושה מתוך הכנסת. על פי החוק, ראש הממשלה הרי חייב להיות ח"כ. בפועל, הם ייאלצו עכשיו לשבת שלוש שנים בכל ההצבעות, בלילות החקיקה הארוכים, לחפש קיזוז ולוותר בשעת הצורך על נסיעות לחו"ל, מבלי שתוכניתם יצאה אל הפועל.

נתניהו מודה בפני מקורביו כי בשלושת החודשים הראשונים של ממשלתו הוא לא תפקד. מי שהובילו את השיח ואת סדר היום היו לוין ורוטמן. כל לוח הזמנים של הממשלה והכנסת שועבד לרפורמה

נתניהו מרגיש שהוא חוזר לעצמו. שמה קרה בימים האחרונים בברייטון שבאנגליה השפיע ישירות על יחסי הכוחות בגבעת רם שבירושלים. נראה שלא רק קרבות הליכוד נרגעו, אלא גם שהאופוזיציה מוצאת את עצמה בשפל. גם הם העריכו שלמרות הניצחון הגדול של נתניהו בבחירות, ממשלתו לא תמלא את ימיה. שהחתירה לעסקת טיעון תותיר אותו במוקדם או במאוחר מחוץ למערכת הפוליטית. לפחות נכון לעכשיו, עסקת טיעון כזו נראית רחוקה ולא ריאלית.

גם המאבק העיקרי שאליו יצאו, נגד הרפורמה המשפטית, קיבל מכה. הפרקליטות נראית היום חבולה ומצולקת - לא בדיוק הקבוצה שכדאי לחבור אליה ולהילחם את מלחמתה. גם מי שאוהד את המערכת, ושולל את תיאוריית תפירת התיקים, נאלץ להודות השבוע כי הפרקליטות לכל הפחות התרשלה בתפקידה.

יש שופטים בירושלים

ויש גם את השופטים. אלה שברגע אחד ערערו את נציגי התביעה - לא רק בתיק 4000, שבו קבעו כי קיים קושי להוכיח קבלת שוחד, אלא במשפט כולו. היועמ"שית, פרקליט המדינה וראש צוות התביעה בתיק לא העריכו את עוצמת העצמאות שיפגינו השופטים, שכבר בתחילת הדרך העזו לערער את סעיף האישום החמור ביותר מדרכם, ועוד בטענה כי לא הוצגו די ראיות לכך.

בעוד בכירי הפרקליטות, בסיוע עיתונאיהם ומשפטנים לשעבר, יוצאים בביקורת נגד השופטים בתיק, בכירי האופוזיציה דווקא שותקים. כל זעקתם היא על עליונות מערכת המשפט, וכיצד יוכלו עתה לתקוף את השופטים בירושלים? לכן הם ממלאים פיהם מים בימים האחרונים.

בשיחות הסגורות שמקיים נתניהו, ראש הממשלה מודה כי בשלושת החודשים הראשונים של הקדנציה הוא לא באמת תפקד. לא שהיה גרוע או חלקי, אלא שלא תפקד בכלל. מי שהובילו את השיח ואת סדר היום היו יריב לוין ושמחה רוטמן. לוח הזמנים וסדר היום של הממשלה והכנסת שועבדו לרפורמה שהציגו וקידמו. מהרגע שנתניהו נכנס לתמונה, כך הוא סבור, הדברים החלו להתייצב.

מתמונת מצב כלכלית קטסטרופלית, מצב ביטחוני גרוע, הפגנות וסרבנות של טייסים, החל נתניהו להזיז את הספינה ולשנות כיוון. לוין ורוטמן נוטרלו וקידום הרפורמה מנוהל באיטיות ובשיקול דעת; המצב הביטחוני מתייצב אחרי שני מבצעים צבאיים רחבי־היקף בתוך חודשיים, אחד בעזה ואחד בג'נין; וגם המצב הכלכלי נראה היום טוב משהיה לפני שלושה חודשים.

למשל - מחירי הדלק, החשמל ויתר הסעיפים המשפיעים על המדד לא עלו גם החודש. הדולר לא עלה גם הוא. אם התחזיות יתממשו, סביר להניח שגם הנגיד לא יעלה הפעם את הריבית. ראש הממשלה רואה בכך התחלה של התייצבות, הנובעת ממדיניות שהוא מוביל עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לקראת צמיחה ראשונית, שתגיע בחודשים הקרובים.

במהלך מושב החורף נתניהו וסמוטריץ' ישקיעו רבות בנושא הכלכלי, ובעיקר ביוקר המחיה. פרויקט הדגל יהיה ביצוע התוכנית "מה שטוב לאירופה - טוב לנו", שמבטל את הצורך באישור מכון התקנים הישראלי ושפותח תחרות בענף המזון ובתחומים נוספים. המהלך דורש שינוי חקיקה ארוך ומורכב, אך ראש הממשלה מתכנן לסיים איתו בתוך חמישה חודשים מהיום, עד לסוף השנה הקלנדרית שבאמצע מושב החורף הבא.

האריה נושך

אריה דרעי שואף להיות הסמן המרכזי של הקואליציה. לעומת השרים וחברי הכנסת של עוצמה יהודית והציונות הדתית, הוא נחשב הקול השפוי והמתון. זה שנתניהו מייחל לו בדיוני הקבינט המדיני למרות העובדה שהוא לא מכהן כשר בממשלה.

יו"ר ש"ס מקפיד שהמסרים ממנו ומסביבתו יהיו מתונים ומפויסים. נראה שבסוגיית הרפורמה המשפטית, הוא לא היה מהסס לוותר על הכל - בדיוק כמו נתניהו. הוא סבור שבעניין הרפורמה מוטב לעשות הכל בהסכמה רחבה, מבלי לגרום לקרע בעם.

דרעי היה משתוקק לכך שגורם מתון, כמו יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, היה נכנס לממשלה כדי להחליש גורמים קיצוניים כמו בן גביר וחבריו, ואולי אפילו לתפוס את מקומם. דרעי, שנתן להסכם אוסלו לעבור בכנסת, חרד גם למצבה המדיני של ישראל בעולם, לחרם של ארה"ב על ראש הממשלה ועל חלקים גדולים ממנה. לעצמו, לפי המסר שהוא מעביר, הוא הרבה פחות חרד, ומצידו - אולי לא לחזור בכלל לממשלה.

במציאות, האריה נושך הרבה יותר חזק משנדמה. הוא לא מוותר לרגע על חברותו בממשלה, ובפרט כשהוא רואה את בן טיפוחיו, השר משה ארבל, קוטף שבחים גדולים על תפקודו כשר הפנים ומשתלט במקביל גם על משרד הבריאות - שבחים שהוא, דרעי, מעולם לא קצר בשום תפקיד ממשלתי שבו כיהן. על אחת כמה וכמה שהאירועים הללו קרובים לבחירות המוניציפליות, שבהם דרעי וש"ס מושקעים בכל רחבי הארץ, מערי הענק ועד לרשויות המקומיות הזעירות.

מנעד האינטרסים רחב ומגוון: תשתית מקומית של חברי מועצות עיר וסגני ראשי עיר להפעלת סניפים לבחירות הכלליות לכנסת; מינוי בעלי תפקידים בעיריות, רבני ערים ושכונות, חברי מועצות דתיות, חברי הגוף הבוחר לרבנות הראשית ומנויי העיתון המפלגתי "הדרך"; והרחבת רשת החינוך המפלגתית ומערך הכשרות "בית יוסף".

דרעי לא מוותר על אחיזה באף עיר, כולל בטבריה, אף שהדבר דורש תיקון חקיקה בכנסת. ספק אם ראש מפלגה אחרת בקואליציה היה מעלה בדעתו לשנות חוק כדי לקדם מועמד מקומי. דרעי העלה. החוק שיאפשר את המרוץ של מקורבו אושר השבוע בכנסת. מדובר בבועז יוסף, המכהן כיו"ר הוועדה הקרואה, שיוכל לרוץ כעת לראשות העירייה. כך גם קודם החוק שיסלול את דרכו של אחיו, יהודה דרעי, לתפקיד הרב הראשי לישראל בעוד כחצי שנה. אם מוסיפים את הניסיונות להעביר את חוק דרעי 1 ואת חוק דרעי 2, יחסית למי ששם את עצמו בצד המתון, האחראי - מאז כינונה הכנסת התעסקה בדרעי יותר מאשר בכל חבר כנסת אחר בבית המחוקקים.

מחאת התפילין

סרטון האישה הגוערת בנערים שהגיעו לדוכן תפילין ומפצירה בהם לא להתפלל, תוך שהיא מטיחה בבחור החב"דניק, בערך בן גילם של הנערים, כי מה שהוא עושה אינו חוקי כיוון שמדובר בקטינים, חרך את הרשתות. התיעוד הגיע עד למערכת הפוליטית, וגרר תגובות נזעמות מצד חברי הכנסת בימין.

כך הולכת המחאה נגד הרפורמה המשפטית ולובשת אופי של מלחמת דת. כבר כמה שבועות מדווחים אנשים מהמגזר החרדי כי הם לא יכולים להסתובב בתל אביב כבעבר, ועוטי כיפה שחורה הופכים ליעד למתקפות מילוליות במרחב הציבורי. זה התחיל בתמיכה ברפורמה והמשיך בחוק הגיוס, וכעת דוכני התפילין של חב"ד ושל ארגונים נוספים עולים על המוקד.

"מבצע תפילין", שבמסגרתו מוצבים אלפי דוכנים המציעים לעוברים והשבים לקיים את המצווה, נוסד בידי הרבי מלובביץ' ב־1967, יומיים לפני פתיחת מלחמת ששת הימים. אף על פי שכמה מראשי הקהילות האורתודוקסיות הביעו הסתייגות מכך, וטענו שמבצע התפילין החדש מעלה שאלות הלכתיות - הרבי שלל את כל הטענות וקבע כי יש להתחיל במהלך, ובפרט בקרב חיילי צה"ל היוצאים למלחמה, מתוך האמונה שהכוח הרוחני הטמון בתפילין יביא לניצחון גדול. כך או כך, הניצחון אכן הושג בתוך שישה ימים, ומבצע התפילין נשאר והורחב לרחבי העולם כולו, מקריית שמונה ועד לאיי סיישל, במשך 56 שנות קיומו.

הקמפיין הנוכחי נגד דוכני התפילין אינו דבר חדש. גם במדינות בריה"מ, מניחי התפילין היו נתונים לרדיפות קשות מצד המשטר הקומוניסטי עד לתחילת שנות ה־90. חלקם נאסרו, וחלקם אף הוצאו להורג. רודפי התפילין בימינו, שהכריזו על יציאה למבצע תיעוד נרחב ומלחמה כוללת, ששיאו אמור להתממש היום, הביאו לשינוי דרסטי במציאות, אך לא בכיוון שציפו לו.

הקמפיין שלהם, שנתפס בעיני רבים כמלחמה כוללת בדת היהודית, הביא השבוע לנהירה המונית לדוכני התפילין. בעיקר צעירים מרדנים, שחלקם מעולם לא הניחו תפילין וביקשו לטעום את טעמו המתוק של האיסור. אינסטגרם וטיקטוק התמלאו בתמונות ובסרטונים של נערים עטויי תפילין, שהפכו לרגע לסמל המחאה, או השחרור, של בני הנוער שהוריהם ומוריהם חסכו מהם את החוויה כשהגיעו לגיל מצוות.

הדי המחאה הגיעו גם למדינות העולם. המיליארדר מילטון לוין מאוסטרליה הודיע כי הוא תורם 101 זוגות תפילין עבור חיילי מג"ב. הפעיל החברתי אריאל נחום ואשת העסקים אורלי אדלר הודיעו כי יתרמו 239 זוגות תפילין נוספים מתרומות שיאספו מיהודי התפוצות, ויקימו עשרה דוכני תפילין חדשים על כל דוכן שיספוג התנכלות מתועדת, כפי שקרה השבוע. הרב אלי גוטניק מאוסטרליה, סופר סת"ם ואחיינו של המיליארדר יוסף גוטניק, הודיע כי ההזמנות לכתיבת תפילין חדשות המיועדות לישראל הגיעו עד ליבשת הרחוקה, וזאת כי ידיהם של סופרי הסת"ם המקומיים כבר מלאות עבודה.