מאבק בלתי סביר. עילת הסבירות שאותה מבקשת הממשלה לבטל אינה סעיף שכוח־אל בספר החוקים שלנו. היא גם רחוקה מלהיות גחמה של שופטים הסבורים שהם חכמים יותר מנבחר העם. עילת הסבירות מאפשרת לבית המשפט הגבוה לצדק לעשות צדק לפרטים או לקבוצות שלא זכו לתשומת לב השלטון או שנדחו על ידיו בשרירות לב. ביטול עילת הסבירות ישפיע על חיי כולנו, ובתוך זמן קצר נבין היטב מה נגרם לנו, אלא שזה עלול להיות מאוחר מדי.
ב־1997, לאחר אסון המסוקים, החליט צה"ל כי על כל אחת מ־73 מצבות החללים ייכתב "נהרג בתאונת המסוקים בשאר ישוב". ההורים השכולים התקוממו וביקשו לשנות את הכיתוב כך שתבוא לידי ביטוי העובדה שמדובר בחיילים שהיו בדרכם למלחמה הארוכה בלבנון. שר הביטחון סירב, אך ב־2001 פסק בג"ץ כי החלטתו חורגת ממתחם הסבירות, ואישר את החלפת הכיתוב למילים: "נהרג באסון המסוקים בדרך לפעילות מבצעית בלבנון".
ביטול עילת הסבירות היה מותיר את הכיתוב הבעייתי על כנו, ממש כשם שהיה מותיר על כנה את החלטת המועצה המקומית כפר ורדים למנוע הקמת מקווה, החלטה שבג"ץ הגדיר ב־2014 כסירוב ה"לוקה באי־סבירות, משום שהוא פוגע בתושבות המקום המקפידות על טבילה". לתשומת ליבם של המתלהמים.
צ'יקן. יכול שכל זה היה משחק "צ'יקן" של ביבי? יכול להיות שלאחר הבחירות האחרונות לכנסת הוא הגיע למסקנה כי הדרך היחידה להביא את גנץ, ואולי גם את לפיד, לממשלת אחדות לאומית, היא לאיים עליהם בבן גביר? יכול להיות שהוא לא באמת רצה את האיש הזה במשרד המשטרה, ורק ביקש להוכיח למפלגות המרכז כי הוא מסוגל להפוך עבריין ל"שר לביטחון לאומי" שיהיה אחראי למשטרה, אם הם לא יצטרפו אליו? יכול להיות שבמשחק ה"צ'יקן" הזה הוא הפסיד, כי האמין שיריביו מהמרכז יוכיחו, לכאורה, אחריות, וימהרו להצטרף אליו? יכול להיות שזו היתה, שוב, קריאה לא נכונה של המציאות מצידו?
בן גביר אינו יכול להמשיך בתפקיד ממלכתי. נתניהו יודע זאת לפחות כמו הלקוחות האחרים של התקשורת. לכן טרח להכריז ב־15 בפברואר 2021 בראיון לערוץ 12 כי בן גביר לא יכהן בממשלתו וגם לא יהיה יו"ר ועדה בכנסת. האחריות לנזק הנורא שהאיש הזה גורם למדינה אינה מוטלת על מי שאינו אחראי למעשיו, אלא על מי שהחליט למנותו. הוא לא יכול להשאירו.
אפרופו. בשבת, 24 ביוני, החלה הספירה לאחור לקראת סיום ההרפתקה של פוטין באוקראינה, במה שהוא מתעקש לכנות כבר שנה וחצי "מבצע". נשיא רוסיה, שהשנים הנוקפות ממש לא עושות עימו חסד, שונא רגולציה, ביורוקרטיה ושומרי סף. נראה לו הגיוני מאוד לקחת איש אמון מובהק, עם עבר פלילי עשיר, ובלי כל ניסיון ביטחוני, ולאשר לו הקמת משמר המורכב, בחלקו הגדול, מלוחמים מפוקפקים ומאסירים שהצטרפות אליו משחררת אותם מן הכלא. על המשמר הזה, בראשות יבגני פריגוז'ין, בריון ידידותי, סמך פוטין יותר מאשר על הצבא הרוסי.
אבל צבא שכיר הוא צבא שכיר, ואם משהים את תשלום משכורותיו הוא מפנה את נשקו לכיוון ההפוך. פוטין התקשה לשכנע את צעירי רוסיה כי מוצדק יהיה לסכן את חייהם למען כיבוש הזוי של חלקים מאוקראינה. את "כוח ואגנר" לא היה שום צורך לשכנע.
מכאן נובע כי מי שהולך לישון עם פריגוז'ין, קם בבוקר ומוצא לצידו בריון שאין עליו שליטה, ממש כמו שמי שהולך לישון עם בן גביר קם בבוקר ומוצא לצידו נער גבעות פרוע.