החרדים שוב על המוקד: מי כאן באמת אוהב כסף?

ביום שלישי השבוע התייצבה פרופ' אליס ברזיס מול ביתו של שר השיכון יצחק גולדקנופף בירושלים יחד עם מוחים מתנועת המחאה "אחים לנשק". מול הבית פיזרו המוחים ערימת "שטרות" של 200 שקלים. ככל הנראה התכוונו לרמוז, בקטנה, שהחרדים רודפי בצע.

פרופ' ברזיס התייצבה מול חרדי מזדמן והטיחה בו דברים כדורבנות: "אתם מחללים את השם! צדק צדק תרדוף!" ונעצרה בדיוק במקום הנוח של הפסוק, לפני "לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָֽךְ". לברזיס היה נוח להתעלם מפרק ט"ז בספר דברים, שממנו נלקח שליש הפסוק, שבו ישראל מצווים לא רק על רדיפת צדק, אלא גם על שלושה רגלים, אכילת מצות בפסח ואיסור עבודת אלילים - שחשובים לא פחות מרדיפת הצדק הערטילאית. גם עבירה על אלה היא חילול השם.

מכל מקום, לא נדקדק בקטנות. המגזר החרדי, כמו כל מגזר, מתעקש על חלקו בקופה הציבורית. כמו מגזרים אחרים, ראוי לדון על מקומו בחברה, על תרומתו לכלכלה ולצבא ועל לימודי ליבה. בתמורה ראוי לדון גם על המחסור החמור בהשכלה יהודית בחינוך הממלכתי, אלא שכל ניסיון כזה נתקל בזעקות "הדתה".

אבל מערימת השטרות בהפגנה עולה ניחוח שלא עולה מדיונים אחרים על מגזרים וכסף. כיוון שבכל זאת הדימוי של יהודים מזוקנים עם כובע וכסף קנה לו מעמד בהיסטוריה של עם ישראל - ולא בקטע טוב דווקא - אולי כדאי באמת לברר: האם החרדים אוהבים כסף? נראה שפחות מחילונים. הם חיים בצניעות רבה יותר, ממשאבים דלים יותר. הערים החרדיות נמצאות בשליש התחתון של הדירוג הכלכלי־חברתי. כך שאפשר בהחלט לשאול מדוע על המדינה לסייע במימון אורח חיים, שהוא יצרני פחות מהממוצע במשק. זו שאלה רצינית שנדרש לה פתרון רציני. מה שלא רציני הוא להאשים את החרדים בשוד הקופה הציבורית ולצייר אותם כמי שממלאים את כליהם בשטרות - כשם שעשה עמוס בידרמן בקריקטורה ב"הארץ" - דימוי כזה הוא בהחלט פריבילגיה ששמורה לחרדים ורק להם. ולא צריך את התקציב החדש. כבר בדצמבר 2022 ידע יאיר לפיד שכל תקצוב של חרדים, "זו ביזה. ביזה של הקופה הציבורית, ביזה של הערכים הדמוקרטיים".

האם יש עוד בוזזים לקופה הציבורית לבד מהחרדים? ממש לא. בתקציב 2023 הוקצו 2.2 מיליארד ש' לתרבות ולספורט. חשוב? בהחלט. יותר מהשכלה תורנית? בוודאי! האם מנהלי תיאטראות (כולל פרינג'), מחזאים, במאים ושחקנים הם רודפי בצע? מה פתאום? הם לגמרי באמנות לשם האמנות. השכלה גבוהה חשובה? אין ספק. גם לימודי מגדר, גם לימודי משפטים, וגם כלכלה, כמו שמלמדת פרופ' ברזיס באוניברסיטת בר־אילן. לכן הוקצו להשכלה הגבוהה 12 מיליארד ש' בתקציב הנוכחי, הרבה יותר מתקציב החינוך החרדי. המדינה מממנת 70 אחוז מהלימודים באוניברסיטאות, אבל אין להאשים את המרצים ואנשי הסגל שהם אוהבים כסף, או פנסיות תקציביות, או קביעות. עליהם ליברמן לא יגיד "העסקנים החרדים בכנסת שמעודדים בטלה ובורות ופוגעים במגזר החרדי, במעמד הביניים ובכלכלה הישראלית כולה. זאת על ידי הענקת מיליארדי שקלים למוסדות חינוך שלא מלמדים לימודי ליבה, לאברכים ולמשתמטים".

קל לשנוא חרדים מכל מיני סיבות. ראשית, הם קלים לזיהוי. חליפה שחורה, חולצה לבנה, כיפה או כובע. שנית, הם קלים לציור בשחור־לבן. החרדים, כמו דוב הפנדה, רק בהיפוך רגש. דוב הפנדה הוא הסמל האהוב של חיות בסכנת הכחדה, וסרטוני פנדות עושות שטויות צוברים מיליוני צפיות. למה? האם הפנדה חמודה יותר מחיות נכחדות אחרות? לא בהכרח, אבל היא נראית מצוין בתור לוגו. ממש כשם שהחרדים הם לא בהכרח מכחידי הקופה הציבורית והשוויון בנטל - אבל הם אחלה לוגו.

פרופ' ברזיס מהפגנת השטרות היא חוקרת אליטות. בראיון שנתנה ל"גלובס" בשנת 2017, היו לה דברים קשים לומר עליהן: הן מתבססות על קשרים חברתיים וקשרי משפחה ומונעות מוביליות חברתית. על פי נתוניה, "כ־70 אחוז מהסטודנטים שנכנסים לאוניברסיטאות העילית בעולם מגיעים מהמעמד הגבוה... ילדי האליטות נכנסים לבתי הספר של האליטות, והם יהיו האליטה הבאה, בדגש על הכלכלית". כאשר נשאלה אם האליטות אמורות לייצג את הציבור, ענתה: "לא. אליטות אמורות לקבל את ההחלטות הנכונות ולהתוות את הדרך, ולכן הן מאוד חשובות".

יש מי שמאיים על האליטות ועל כוחן: "זה נכון שהימין מנסה להיכנס לאליטה והם לאט־לאט נכנסים, מה גם שבאליטה הפוליטית יש יותר פתיחות לעומת הכלכלית. אם האליטות האלה ייכנסו, זה עניין של כמות האנשים שתומכים בהן; כלומר הסיבה היא דמוגרפית".

ומי חזק בדמוגרפיה, אם לא החרדים? "ההון האנושי של ילדי החרדים הוא מאוד נמוך", היא מבהירה, ומנבאת: "התשתיות, כמו תחבורה ובריאות, יקרסו כבר כשנגיע ל־12 מיליון... אני חושבת על כך שאני צריכה להשפיע על מישהו באו"ם בנושא הדמוגרפיה במקומות שונים בעולם. כרגע ההרגשה היא שאין שום סיכוי לדבר על הגבלת ילודה". באמת יש יותר מדי יהודים בעולם, חבל שיהיו עוד.

כל המחשבות הפרופסורליות הנקיות הללו, על אליטות נקיות ויפות, נפוטיסטיות ותאבות כוח, מוצאות את ביטוין הגולמי בהפגנות נגד החרדים מול ביתו של גולדקנופף, מול הרב אדלשטיין בבני ברק, לקראת עוד הפגנה בבני ברק עם מודעה של "קומי ישראל", שבה יו"ר ועדת הכספים משה גפני לבוש בגדי מלכות תחת הכותרות: "המצור על בני ברק - צעדת זעם נגד עושק כספי הציבור".

הדאגה לכספי הציבור נוגעת ללב, אבל כדאי להפנות את צעדת הזעם למקום הנכון: על פי דו"ח מבקר המדינה מהשנה שעברה, ארבע אוניברסיטאות נמצאות בגירעון תקציבי של 11 מיליארד ש', מתוכו 8.9 מיליארד בהתחייבויות לפנסיות. תקציביות. על חשבון קופת הציבור. אחת מהארבע היא אוניברסיטת בר־אילן, שבה מלמדת פרופ' ברזיס. חבל שהטריחה את עצמה עד לירושלים. היתה יכולה להפגין אצלה במשרד.