קפטן אמריקה

זה נשמע כמו משהו שהיה צפוי שיקרה. הקולנוע האמריקני סוגר את השנה הכי קשה שלו מבחינת הכנסות ב־20 השנים האחרונות. הקהל מאבד עניין, המפיקים והעוסקים במלאכה בעיר הסרטים מחפשים אחר גיבור, רצוי על־זמני, עם עדיפות לכזה שיאהבו הדמוקרטים והרפובליקנים כאחד, דמות שגם האבות וגם הבנים יזדהו עימה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

והנה, בפתיחת השנה האזרחית הוא מגיח. זקוף, חרוש קמטים, קולו חרוך, מבטו לא חד אך הוא עדיין נראה צעיר בהרבה מגילו המופלג (85). קלינט איסטווד חזר בסוף השבוע האחרון עם סרט חדש, "צלף אמריקאי", ואולי האחרון הגדול שלו, ועשה את מה שמצפים ממנו לעשות: הוא ניתץ את שיאי כל הזמנים וגרף סכום בלתי נתפס של 90.2 מיליון דולר בסוף שבוע בודד.

לפתע נעצרו להם גלי הפיטורים בהוליווד, לפתע עונת האוסקרים הפכה להיות אחת המסקרנות בשנים האחרונות. כמו לפני 43 שנה, גם בימים אלה רבבות עומדים בתורים לבתי הקולנוע כדי לצפות באחד מסרטיו של איסטווד בציפייה שיעשה להם את היום.

הדרמה המלחמתית של איסטווד, שעולה לאקרנים בישראל בסוף השבוע, מבוססת על סיפורו האמיתי של לוחם יחידת אריות הים האמריקנית, כריס קייל בגילומו של בראדלי קופר, שנחשב לצלף הקטלני ביותר בתולדות צבא ארה"ב עם יותר מ־160 חיסולים.

הסרט מבוסס על האוטוביוגרפיה של קייל, שחוזר שוב ושוב לעיראק במצוד אחר מחבלי אל־קאעידה ואחרי צלף רצחני שמפיל חללים מצידו השני של קו האש באותה הדרך בדיוק.

איסטווד כמו איסטווד, חף מגינונים ומבין את הדנ"א של הצופה האמריקני. הסרט משרטט את ארה"ב בתקופה שברירית, אבל כמו שהמבקרים הגדירו זאת: "הוא מצליח להביא נופך פטריוטי גם לאלו שלא ידעו שהם פטריוטים אבל היו זקוקים לכך".

"צלפים אינם גיבורים"

אבל כמו תמיד כשמדובר בקריירה של איסטווד, יש גם כאלו שממהרים ללעוג לו. כשחקן צעיר, גם כשקיבל הזדמנויות לשחק במערבונים או בהמשך בסידרת סרטי "הארי המזוהם", הוא לא הצליח לחדור אל לב אליטת הקולנוע האמריקנית. כאשר הפך לבמאי לאחר שנים שבהן נעלם מהרדאר, הוא הגיח עם "בלתי נסלח" המצוין בתחילת שנות ה־90, שהחזיר את טרנד המערבונים להוליווד, ובמילניום הנוכחי סיפק סרטים מצליחים כמו "מיסטיק ריבר" (2003), "מיליון דולר בייבי" (2004), "גראן טורינו" (2008) ו"ג'יי. אדגר" (2011).

אבל עדיין יש מי שמרימים גבה בכל פעם שאיסטווד מחליט לחזור לסיבוב נוסף. וכך גם הפעם: "זה אבסורד שאיסטווד הפך את הספר לסרט. בספר שלו קייל כותב שהחרטה היחידה שלו היא שהוא לא הרג יותר אנשים ושהיה לו כיף להרוג, האם הסוציופת הזה הוא האיש שעל דמותו ראוי לקבל מועמדות לאוסקר?" נכתב הן בעיתונות האנגלית והן בעיתונות האמריקנית.

מי שמוביל בשבוע האחרון את ההתלהמות על איסטווד הוא הבמאי הדוקומנטרי המצליח מייקל מור, שסרטיו עסקו בעיקר בביקורת על משטר ג'ורג' בוש. הג'ינג'י הזועף תקף ברשתות החברתיות את הסרט: "הדוד שלי נהרג על ידי צלף במלחמת העולם השנייה. לימדו אותנו שצלפים הם פחדנים. הם יירו בך בגב. צלפים אינם גיבורים. ופולשים - גרועים יותר".

בהמשך, בציוץ מעורר מחלוקת אף יותר, הסביר מור: "אבל אם אתה על גג ביתך, מגן עליו מפולשים שבאו ממרחק של 7,000 מייל, אתה לא צלף, אתה אמיץ, אתה שכן".

"ידעתי שנסתבך בעיראק"

כך או כך, איסטווד עצמו מועמד חזק מאוד בתעשיית ההימורים לקראת טקס האוסקר: הוא מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר.

אבל זה לא מפריע לו לשעוט קדימה בחייו הפרטיים ולהתעסק בדברים שמעניינים אותו לא פחות מקולנוע. בחווה הענקית שלו ליד כרמל שבקליפורניה, אותה עיירה מפורסמת שבה שימש גם ראש עיר, הוא ממשיך לשתות כוס יין משובח מהכרמים שמסביבו וגם להמשיך להופיע במדורי הרכילות כדון ז'ואן, כשרק לפני שנתיים נפרד מבת זוגו ב־17 השנים האחרונות, והמשיך לבת הזוג של חברו הטוב ביותר.

ואם אתם שואלים אותו מה הוא חושב על ההמולה סביב סרטו, התשובה מעניינת, כמו תמיד כאשר מדובר בבמאי הדגול.

"אני הייתי מהמתנגדים לכניסה לעיראק כי ידעתי שאנחנו נסתבך שם, וגם כשנכנסנו לאפגניסטן שאלתי האם מישהו למד את ההיסטוריה שלהם מול הבריטים ומול הרוסים. על אף מה שהציבור חושב אני נגד אלימות ומלחמות".

כזכור, לפני שלוש שנים העניק איסטווד את אחד מרגעי הביזאר של הבחירות בארה"ב כאשר נשא נאום בפני ברק אובאמה דמיוני, כאילו האחרון נוכח בחדר: "איך אתה מתמודד עם ההבטחות שהבטחת? מה אתה אומר?" זרק איסטווד לחלל האוויר והמשיך וביקר את אובאמה על כך שלא הצליח לטענתו לשקם את הכלכלה ועל רצונו לסגור את מחנה המעצר האמריקני הידוע לשמצה, גואנטנמו בקובה. הרפובליקנים מחאו כפיים בהתלהבות, שאר האמריקנים לא הפסיקו לצחוק יומיים.

השבוע אמר איסטווד כי "אחרי מלחמת העולם השנייה אמרו לנו שזו תהיה המלחמה שתסיים את כל המלחמות. וזה כמובן לא קרה. השאלה שאני שואל היא האם אי פעם זה יסתיים? והתשובה היא לא, זה לא יסתיים אף פעם".

את המבקרים, כאמור, זה לא שיכנע אלא להפך; לקראת סוף השבוע כבר דובר על כך שאיסטווד ביים סרט "פאשיסטי" מנקודת מבטו של איש "שפל", אבל כמו תמיד במקרים הללו, הבאזז סביב הסרט רק עשה לו טוב בקופות: נכון ליום חמישי בבוקר, הרווחים של הסרט כבר עומדים על יותר מ־110 מיליון דולרים והשיאים עוד ימשיכו להישבר.