לא היה אפשר לפספס את החיוכים של מאות העומדים בתור ובקור. במרכז מנהטן, ביום שלישי בערב, אחרי סגירת הקלפיות ולפני היוודע התוצאות, הם באו לחגוג עם המועמד שלהם, לי זלדין, את מה שקיוו שיהיה מסיבת ניצחון. היו ביניהם יהודי חובשי כיפה, או כאלה ששלפו אותה רק עם הכניסה לאירוע. גם המועמד לשעבר לראשות העיר, קרטיס סילבה, עם כומתתו הנצחית האדומה, המתין איתם. האווירה היתה מרוממת.
זלדין, יהודי, רפובליקני ותומך ישראל מושבע, נכנס לקרב בלתי אפשרי כשהתמודד על תפקיד מושל מדינת ניו יורק במדינה דמוקרטית מסורתית. באותן שעות המתנה לכנס סיום הבחירות שלו היה נראה לנוכחים שעשה את הבלתי ייאמן. הוא אכן צבר פופולריות מפתיעה, עד שנראה היה כי ביכולתו להביס את המושלת הדמוקרטית המכהנת, קאתי הוקול. הסקרים, לפחות, דיברו על קרב צמוד.
כרפובליקני, זלדין ניהל את הקמפיין לפי הספר. הוא הדגיש את בעיית הפשיעה, שהיתה אחד המסרים המרכזיים של המפלגה האדומה. בין היתר, הפיצו אנשיו סרטוני אימה על כמה אנשים שנרצחו השנה ברכבת התחתית של ניו יורק, כשנדחפו בידי אלמונים אל גלגלי הרכבת הדוהרת.
זלדין גם קיבל את תמיכתו של טראמפ, כפי שעשו רוב המועמדים הרפובליקנים. אך דובשו של טראמפ הוא גם עוקצו. כי בדיעבד, ברור שה"עזרה" מהנשיא לשעבר הרחיקה מזלדין את הניצחון.
טראמפ הוא אישיות שנואה בניו יורק, עד כדי כך שנאלץ לעזוב את העיר שבה נולד וגדל כל חייו. סקר שנערך אחרי הבחירות מצא ש־28 אחוזים מהמצביעים הדמוקרטים נמנעו מלבחור ברפובליקנים בגלל ההתנגדות שלהם לטראמפ. זלדין הפסיד להוקול בפער של חמישה אחוזים.
אך בדומה לטראמפ, הוא לא ממש הכיר בכך בנאום שנשא במסעדת "קיפריאני" היוקרתית. "הובלנו במדינה לאורך כל היום. בשעות הקרובות תראו את התוצאות מתקרבות. יש עוד 1.4 מיליון קולות שלא נספרו", אמר זלדין. השעות חלפו, אך התוצאה לא השתנתה. רק בבוקר שלמחרת בירך אותה על נצחונה.
מבחן ניו יורק
הסיפור של זלדין מדגים מה שקרה בכל רחבי אמריקה ב"בחירות האמצע". ראשית, כשם שאנו הישראלים לא כל כך התעניינו בהן עד לסבב הנוכחי, כך גם האמריקנים. בעבר שיעור ההצבעה בהן עמד על 40 אחוזים בממוצע. הפעם יותר ממחצית בעלי זכות ההצבעה מימשו אותה - נתון שמתחיל להזכיר את הבחירות לנשיאות. אגב, רובם, 45 מיליון איש, ניצלו את האפשרות של הצבעה מוקדמת.
בשיחות עם מצביעים ופעילים עלתה תחושת דחיפות וגורליות. הקרב על אמריקה מבחינת שני הצדדים. "מאז ומתמיד אני מצביע בכל מערכות הבחירות. תמיד הן חשובות, אבל הפעם הן, וגם הבחירות לנשיאות שיהיו ב־2024, יהיו מכריעות ביותר. הן יעצבו את פניה של אמריקה", אמר לי גרג, תושב פילדלפיה בן 61. הוא, אגב, תמך באופן מלא בדמוקרטים, אף שהגדיר את עצמו איש מרכז.
מה שקרה לזלדין בניו יורק, קרה גם לד"ר מהמט אוז בקרב על תפקיד סנאטור מטעם מדינת פנסילבניה. אוז, מנתח לב מצליח ממוצא טורקי, שהפך לרופא טלוויזיוני מוכר בכל בית באמריקה, התמודד מטעם הרפובליקנים מול ג'ון פטרמן הדמוקרטי.
הראשון, כריזמטי, ורבלי ונאה, מי שאופרה ווינפרי פרצה לו את הדרך להמונים כשאירחה אותו בתוכניות שלה. מנגד, פטרמן, הר אדם מגולח ראש, לבוש תמידית בקפוצ'ון, בעל עמדות שמאלניות מאוד שנתמך בידי ברני סנדרס, וגם מתקשה להשלים משפט.
לפני חצי שנה פטרמן עבר שבץ מוחי קשה, כך שכושר הדיבור שלו עדיין לא חזר. באירועים פומביים הוא נעזר במסך שממנו קרא את התשובות שמישהו כתב לו מאחורי הקלעים. חרף המגבלה הקשה הזו התייצב לעימות טלוויזיוני מול אוז, מהיר הדיבור. על הנייר, הדוקטור היה צריך לנצח. הכל היה לטובתו. בפועל הוא הפסיד את המושב בסנאט, והמפלגה הרפובליקנית את הרוב בבית העליון (נכון לכתיבת שורות אלה).
למה? במישור המקומי, פטרמן הדביק לאוז את זרותו במדינת פנסילבניה, שאליה עבר האחרון רק לצורך הקמפיין. הבוץ הזה נדבק היטב. או כפי שניסחה זאת באוזניי פאטי קים, חברה בקונגרס המדינתי של פנסילבניה. על רקע נוף פסטורלי בעיר ההיסטורית האריסבורג שבלב פנסילבניה, הסבירה קים כי "הבוחרים הרבה יותר חכמים ממה שהפוליטיקאים חושבים. כאשר הם מזהים מישהו שנמצא שם בשביל עצמו, שרוצה להרוויח יותר כסף או להיות יותר מפורסם, הם רואים ומריחים את זה מרחוק. ד"ר אוז נראה כמו אופורטוניסט שרוצה רק את הכותרת ואת הכוח, וזה מרחיק הרבה בוחרים. הוא כבר עשיר ויש לו הכל, ועכשיו הוא רק רוצה כוח? אני לא בוטחת בו. אני תומכת של פטרמן, שיש לו משפחה צעירה, שלא גר בשכונה עשירה ושחי את חיי האנשים פה".
אך היה גם ההיבט הלאומי. אוז הוא איש של טראמפ. כשכיהן כנשיא, מינה את אוז לתפקיד מייעץ בבית הלבן. כנשיא לשעבר, המליץ טראמפ על אוז בפני חברי המפלגה הרפובליקנית בפנסילבניה. מכיוון שמילה שלו קובעת - או לפחות קבעה - אוז ניצח בפריימריז. במהלך מסע הבחירות הנשיא לשעבר אף קיים עצרת בחירות למען ד"ר אוז.
אלא שהרופא המפורסם ניסה בימים שלפני ההצבעה להיחלץ ממלכודת הדבש. הוא נמנע מלהופיע עם טראמפ על אותה במה. במאמץ של הרגע האחרון - בניגוד לקו הלוחמני של טראמפ - שלח פתאום מסרים של אחדות והתקרבות לדמוקרטים. זה לא הספיק. ידידתו לשעבר של אוז, ווינפרי, המליצה דווקא על יריבו פטרמן. הקרב נגמר בפער של שלושה אחוזים לטובת האחרון.
פלורידה בהמתנה
אותה תופעה חזרה על עצמה במדינות וושינגטון, ניו המפשייר וג'ורג'יה (שכנראה תלך לסבב שני בגלל חוקי בחירות פנימיים), ובעשרות מושבים בקרב על בית הנבחרים. מה שאמור היה להיגמר בפער עצום, מכל כך הרבה סיבות, לטובת הרפובליקנים, הסתיים במאבק צמוד ואולי אף בניצחון דמוקרטי דחוק.
אלי פיאפש, יועץ פוליטי במפלגה הרפובליקנית: "אני משער שתוצאות הבחירות יגדילו את המוטיבציה של תורמים ואסטרטגים במפלגה להמשיך הלאה ללא טראמפ"
מה שהכל חשבו כי יהיה "גל אדום", שיחזיר את האיש האדום עם הכובע האדום - נגמר במים עומדים. נכון שכנראה יהיה רוב קטן לרפובליקנים בבית הנבחרים. ייתכן שאפילו ירצה הגורל ובסופו של דבר ישיגו רוב זעיר בסנאט. אבל, לכל הדעות, זה הרבה פחות ממה שאפשר היה להשיג.
בהתחשב בחוסר הפופולריות של הנשיא ביידן, בכך שבבחירות אמצע נשיא מכהן תמיד מפסיד, באינפלציה הגבוהה ובמצבו הפיזי של ביידן - מדובר דה פקטו בתבוסה של טראמפ. 2:0 לביידן.
נישא על גבי הניצחון המיוחל, טראמפ תכנן להכריז ביום שני הקרוב על מועמדותו לנשיאות ארה"ב, לקראת בחירות 2024. בשלב מוקדם זה הוא רצה גם להיות הראשון מהמועמדים הרפובליקנים שעושה זאת, גם לזהות את עצמו עם הניצחון הרפובליקני וגם להקשות על מערכות האכיפה לפעול נגדו כשהוא מועמד רשמי לנשיאות.
כעת יצטרך לחשב מסלול מחדש. ייתכן שייקח את ההישגים הדלים שכן מסתמנים ויציג אותם כניצחון מכריע. הספין הזה אולי יעבוד שוב אצל המצביעים הרפובליקנים, אבל הוא לא צפוי לשכנע את בעלי הכוח במפלגה.
הממסד הרפובליקני מאז ומתמיד הסתייג מטראמפ, ורק התמיכה הציבורית כפתה אותו על המפלגה. אך בעקבות התוצאות השבוע תורמים, פרשנים ופעילים מתחילים לפקפק ביכולת של טראמפ להחזיר אותם לשלטון בעוד שנתיים. אם הוא כשל באימון המסכם, מה הסיכוי שינצח בקרב?
שמו של רון דה־סנטיס, שניצח בפעם השנייה השבוע בהתמודדות על תפקיד מושל פלורידה, שוב עולה בקרב אותם פעילים. דה־סנטיס, בניגוד לטראמפ, ניצח בפער עצום את יריבו הדמוקרטי.
הוא מקרין יכולות נשיאותיות, ועמדותיו הימניות הן חלק ממשנה שמרנית סדורה ומבוססת, ולא גחמות בלתי צפויות. דה־סנטיס הפך את פלורידה גם למשגשגת וגם לרפובליקנית. הוא עמד במבחנים קשים, כמו ניהול נכון של משבר הקורונה על פי התפיסה השמרנית והתמודדות עם הוריקנים קשים. הוא גם הפגין יכולות עמידה מרשימות מול יריביו בשמאל, ובכלל זה מול ענקית המדיה דיסני.
אך השאלה היא אם ירצה בכלל להתמודד לנשיאות. טראמפ כבר עלב בו השבוע בשם "רון דה סנטיוס", כלומר בכוונתו לרסק את דה־סנטיס בלי רחמים, כמו שעשה לכל יריב אחר. כרגע הפער בסקרים הפנים־מפלגתיים לטובת טראמפ עצום - או לפחות היה כך עד לבחירות.
רק עכשיו, כשאין הכרעה אדומה, דה־סנטיס מקדים לראשונה את טראמפ באתרי ההימורים כמי שינצח ב־2024. אולי המהמרים יודעים משהו שדה־סנטיס לא יודע. הוא בכלל לא החליט אם לקפוץ למים, למה לו לאפשר לטראמפ לגרור אותו לבוץ.
"ההפסד של המועמדים שהיו מזוהים עם טראמפ במדינות המתנדנדות היה צפוי", אומר אלי פיאפש, יועץ פוליטי במפלגה הרפובליקנית, "אני משער שהתוצאות האלה יגדילו את המוטיבציה של תורמים ואסטרטגים במפלגה להמשיך הלאה בלעדיו.
"סביר מאוד שהם ירצו לנהל את המערכה המלוכלכת הזו כמה שיותר מוקדם, כדי שעד למועד הבחירות לנשיאות טראמפ כבר ייחשב להיסטוריה רחוקה ולא יפגע במפלגה".
ניצחון הפרוגרסיבים
יעשו אשר יעשו הרפובליקנים, מי שבוודאי יוצאים נשכרים הם הנשיא ביידן ומפלגתו. תמונתו המחויכת של הנשיא, שצולמה באישון ליל הבחירות, שיקפה את מצב הרוח הדמוקרטי.
לא רק בשדרות הרחבות של המפלגה שמחים, אלא גם בקצוות שלה. טרם הבחירות הרפובליקנים והדמוקרטים המתונים אמרו כי הבחירות הן משאל עם על האג'נדה הפרוגרסיבית, זו שמקדמת שינויי מין וערבובי מינים, הגירה בלתי נשלטת, קיצוץ בתקציבי המשטרה ולעיתים גם עוינות לישראל.
טרם הבחירות הרפובליקנים והדמוקרטים המתונים אמרו כי הבחירות הן משאל עם על האג'נדה הפרוגרסיבית. כעת, כשהמפלה נבלמה, ידו של השמאל הקיצוני על העליונה
לו היו הדמוקרטים נכשלים, יכולים היו גורמי המרכז במפלגה לטעון "אמרנו לכם. העם האמריקני לא קונה את הרעיונות המטורללים". כעת, כשהמפלה נבלמה, ידו של השמאל הקיצוני על העליונה. או כמו שצייצה אלכסנדריה אוקסיו קורטז (AOC): "רואה, לי זלדין?! ניו יורק אומרת לך לעוף מפה עם הפשיזם שלך". תשובה מזלדין לא הגיעה.
אחרי כל זה השאלה החשובה מבחינתנו היא, כמובן, האם התוצאות האלה טובות או רעות ליהודים? פיאפש מסביר שהרוב הרפובליקני הדחוק יקל על ישראל למצוא בקונגרס שותפים לעמדותיה בסוגיה האיראנית. להערכתו, חרף המנדט המחודש שביידן קיבל, הדבר לא יגרום לנשיא ללחוץ על ישראל בסוגיה הפלשתינית.
"יש חבר קונגרס דמוקרטי לשעבר שאמר לי כי המצב החדש יביא את ביידן לעסוק בנושא הפלשתיני ובפתרון שתי המדינות, אבל לדעתי זה לא מה שצפוי לקרות. ביידן יפעל יותר מול סין ויחפש בסיס משותף עם הרפובליקנים לכך. אולי הוא ינקוט צעדים נוספים לטובת אוקראינה, כאלה שלקונגרס לא תהיה יכולת לעצור.
"אבל בכל הנוגע לישראל, הרפובליקנים ידחפו לקידום הסכמי אברהם ויגבירו עוד יותר את הפעילות בנושא איראן. הם ידרשו פעילות תקיפה יותר למען המפגינים נגד המשטר בתוככי איראן. אתה תראה שימועים בסנאט, שתישאל בהם השאלה מדוע הממשל לא עושה יותר כדי לתמוך בעם האיראני. אבל מעבר לכל זה, הרפובליקנים בעיקר יכינו את עצמם לבחירות לנשיאות בשנת 2024".
