בטעם של פעם: הקאמבק של השטח הליכודי

במבט ראשון הזכיר מתחם הקלפיות בבית הספר "גני יער" שבלוד את מערכת הבחירות בארה"ב: לא מדובר בנוף האורבני מסביב, אלא בתחושה כי ההתמודדות מתנהלת בין שתי מפלגות בלבד - הליכוד והציונות הדתית. כעבור דקה הבחנתי גם בנציגות של ש"ס, ואפילו של איילת שקד. אבל למפלגות גוש המרכז־שמאל אין זכר. כאן, בלב הפריפריה הליכודית, ייקבע בשעות הקרובות גורלה הפוליטי של מדינת ישראל, לפחות לעתיד הקרוב, ואולי אף צביונה וסט הערכים שלאורו - או בצילו, תלוי את מי שואלים - היא עומדת לצעוד.

עבור ראש העיר יאיר רביבו ואחיו אלי, שניצב במקום ה־19 ברשימת הליכוד לכנסת, יום העבודה החל כמה שעות קודם לכן. כל תפיסת ההפעלה של הליכוד בסבב הבחירות החמישי, שאותה הכתיב בנימין נתניהו, גרסה כי הפעם המערכה לא תוכרע במטות מהודרים ויקרים של קמפיינרים, אלא על ידי "מפקדי השטח" במעוזי הליכוד, כמו האחים רביבו. התיאוריה הניחה את קיומו של "אלקטורט ליכודי רדום" בערי הפריפריה - תומכים של המפלגה שמסיבות שונות לא יצאו להצביע בסבבים הקודמים. על האחים רביבו, וכמוהם על מאות פעילי ליכוד בכירים ברחבי הארץ, הוטלה המשימה המפרכת אך הגורלית - להביא את התומכים לקלפיות בכל מחיר.

"האנשים שבאים להצביע בבוקר אחראים ובעלי מודעות פוליטית מפותחת - אין טעם לדרבן אותם", מסביר יאיר רביבו את עקרונות הפעולה הכלליים של שיטת העבודה שלו. "במקום זאת, אנחנו מסבירים להם את החשיבות שבהבאת עוד בן משפחה או מכר אחד לפחות. בהמשך נתמקד ברשימות, נראה בדיוק מי מבין התומכים המאותרים עדיין לא הצביע, ונפעיל בליץ טלפוני" .

במרחק כמה מטרים משם מיישם אחיו אלי את העקרונות הפשוטים הללו, שבסוף היום יתברר כי החזירו את הליכוד לשלטון. "תודה שהצבעת", הוא אומר לגבר בגיל העמידה שניכר כי קיימת ביניהם היכרות מוקדמת, "אבל חשוב שתדע שביצעת רק חצי מהשליחות שלך - עכשיו אתה חייב להביא לפחות עוד מצביע אחד לקלפי".

"הם" לא יתערבו לנו

האם אותו מצביע אכן הביא בסופו של דבר תומך ליכוד נוסף לקלפי? לא בטוח, אבל מה שברור, בדיעבד, הוא שאסטרטגיית "המרצת השטח" עבדה. המסר הזה חלחל, ולו חלקית, ובשילוב עם מערך ארגוני נרחב, שאיתר מבעוד מועד את תומכי הליכוד ושביום הבחירות הפעיל עליהם מכבש לחצים, עלה שיעור ההצבעה במעוזי המפלגה בכ־5% לעומת הסבב הקודם. זה אולי לא נשמע המון, אבל בבחירות צמודות שבהן גוש הימין התארגן פוליטית טוב יותר מרסיסי המפלגות במחנה "רק לא ביבי" - זה מה שעשה את ההבדל.

לדברי ראש העיר, שיעור ההצבעה בפריפריה נע בדרך כלל בין 55% ל־60%, לעומת 75%-80% בערי מרכז הארץ, החזקות יותר מבחינה כלכלית ומזוהות עם המרכז־שמאל. "אם נגיע ל־65% זה יהיה מדהים. בלוד אנחנו תמיד סביב 58% הצבעה, ובימים טובים 60%".

צביקה ברוט (בתמונה): "בבחירות הקודמות הסתובבתי עם נתניהו בעיר ואמרו לנו: 'עזבו, המצב טוב, אתם תישארו בכל מקרה'. תומכת ליכוד הסבירה לנו שהכל בסדר, ושהיא נוסעת לילדים שלה ביבנאל במקום להצביע"

אלי רביבו מציין שלושה נושאים שהיו ה"דלק" למוטיבציה של בוחרי הליכוד לצאת לקלפיות: המצב הכלכלי, סוגיית המשילות, והתחושה הקשה של הליכודניקים שהאליטות מנסות לכפות עליהם להיפטר ממנהיגם הנבחר: "אנחנו בני חורין, שווים בין שווים, ורק אנחנו נקבע מי יהיה המנהיג שלנו". לראשונה בשיחה טון הדיבור שלו עולה ומשקף תחושות של כעס ועלבון: "הם לא יתערבו לנו בהחלטות, הם לא יזלזלו באינטליגנציה שלנו ויקבעו לנו מי ינהיג אותנו".

יאיר רביבו שם את הדגש על סוגיית המשילות, ומסביר באמצעותה את תופעת בן גביר: "כבר עשר שנים אני ראש עיר, ומהשנה הראשונה אני צועק 'משילות' בכל הזדמנות. יש נסיגה בתחום הזה משלל סיבות - החל מהיעדר חקיקה בכנסת, דרך בתי המשפט שמקילים עם עבריינים, ועד למשטרה שסובלת ממחסור בתקנים ובסמכויות".

הציונות הדתית קיבלה בלוד 15.45% - נתון ששווה ליותר מ־18 מנדטים. הליכוד ניצח בגדול בעיר עם 26.97%, והמפלגה השנייה בגודלה היתה בל"ד, שסחפה את השכונות הערביות עם 16.95%. לוד, כך נראה, מחזיקה בעל כורחה בתואר העיר המקוטבת ביותר בישראל.

שוב, כמו כוכב רוק

מערבה משם, בטיילת של בת ים, אלפי אנשים גודשים אחר הצהריים את בתי הקפה ואת שביל ההליכה, עם הנוף המדהים שמשתרע עד אשדוד. לקראת 16:00 מגיחה אל שדרות בן־גוריון שיירה ארוכה של רכבים עם דגלי הליכוד, שבמרכזה טנדר שגורר קרון עם רמקולים ענקיים שמנגנים ללא הפסקה את הג'ינגל המוכר של המפלגה.

זה מופע החימום של ה"ביבי־בא" המפורסם, ומטרתו להדליק את האווירה ולקבץ אנשים לקראת בואו של יו"ר הליכוד. במשך כרבע שעה מקיף הטנדר עם הרמקולים כיכר קטנה, עד שנדמה כי הנהג סבור שאם יקיף אותה מספיק פעמים - ממשלת השינוי תקרוס מאליה כמו חומות יריחו.

המקום מתמלא, ומאבטחים לחוצים מפנים רחבה קטנה של "שטח סטרילי". לבסוף זה קורה: שיירה נוספת עם סירנות מגיעה מכיוון ראשון לציון, התחנה הקודמת של נתניהו, שביקר ביום הבחירות בכ־20 ערים שונות. רכב מסחרי לבן עוצר בכיכר, ומתוכו מגיחה דמות חנוטה בחליפה, מיוזעת אך מלאת אנרגיה: ביבי בא, והקהל מריע.

נתניהו יוצא כשהוא אוחז במגפון, וממש נחסם על ידי המאבטחים. "זה תלוי בכם, כל קול קובע", הוא כורז בגרון ניחר. "אם עוד לא הצבעתם - אל תלכו לים, אל תשבו בבית הקפה. לכו להצביע מחל, מחל, מחל". הנאום כולו נמשך פחות מחמש דקות, וביבי נבלע בוואן ששועט עם השיירה לתחנה הבאה. רגע לפני שהנהג לוחץ על הגז, מגיחה פתאום שרה נתניהו ממכונית נוספת, מנופפת לקהל שמגיב בתשואות ומצטרפת לרכב של בעלה.

זה היה הביקור החמישי של נתניהו בבת ים במהלך מערכת הבחירות - רק ערב קודם לכן שוב ביקר בעיר, שאותה זיהה כאחד המפתחות לניצחון. לאורך הקמפיין ערכה שיירת ה"ביבי־בא" עשרות, אם לא מאות, עצירות ברחבי הארץ, רובן המכריע בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. המטרה היתה להעביר תחושת דחיפות, לתת לאנשים את ההרגשה שהם יכולים להיות שותפים למשהו מוחשי, ולא רק למערכת בחירות מרוחקת שמתנהלת בטלוויזיה וברשתות החברתיות.

ההסתמכות על שיטת פעולה מיושנת לכאורה, שאפיינה מסעות בחירות לפני עשרות שנים, היתה הימור שנבע מהיעדר חלופות טובות יותר, לאחר ארבע מערכות בחירות ללא הכרעה. אבל ההימור הזה הצליח, והשלים את הגרוש שהיה חסר ללירה.

קפה כן, סיבוב שישי לא

"באופן קבוע, כבר עשרות שנים, הליכוד מגיע למקום הראשון בבת ים בפער משמעותי, ואנחנו מבינים שאם בערים כאלה נצליח להעלות את שיעור ההצבעה - זה כמובן דבר טוב", אומר ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, "מה גם שבבחירות האחרונות שיעור ההצבעה בבת ים היה בשפל של כל הזמנים ונשק ל־50% מלמטה. זה נכון שהציבור התעייף, אבל גם העובדה שמערכות הבחירות עברו לדיגיטל השפיעה על האדישות, והליכוד נהג נכון כשהפעם החליט לשלב ולהחזיר לחיים את פעילות השטח המסורתית, לצד הקמפיין ברשת".

מה עשיתם שונה הפעם?
"הציבור עבר תהליך מאוד משמעותי של שינוי - הוא עבר זעזוע מעצם העובדה שיש ממשלה אחרת. מי שלא רצה את הממשלה הזו פתאום הבין שאם הוא נשאר בבית, היא עלולה באמת להישאר בשלטון. זה נשמע מובן מאליו, אבל במערכות קודמות אנשים לא תמיד האמינו שזה אפשרי. הסתובבתי עם נתניהו בעיר, ואמרו לנו: 'עזבו, המצב טוב, אתם תישארו בכל מקרה'. תומכת ליכוד הסבירה לנו שהכל בסדר, ושהיא נוסעת לילדים שלה ביבנאל במקום להצביע. אנשים לא קלטו שהליכוד באמת עלול לעבור לאופוזיציה".

כשאני מבקש ממנו להמר על הסיכוי ל־61 מנדטים לנתניהו, ברוט אופטימי: "זאת התחושה שלי גם מהשטח וגם מנתוני ההצבעה. אבל אתה יודע, נקרא את זה ביום שישי, ויכול להיות שנצחק על עצמנו ונקבע פה קפה בסיבוב השישי".