לא מלאך ולא שרף. בניגוד לזהירות המסוימת שנקט בסבבי הבחירות הקודמים, ומבלי שחזר על הבטחתו החד־משמעית כי בן גביר לא יהיה שר בממשלתו, הבין נתניהו כי שני הניצים לא יצליחו להתגבר בעצמם על המכשלות שנוצרו בחיבור המחודש בין עוצמה יהודית הכהניסטית למפלגתו המשיחיסטית של סמוטריץ'.
נתניהו הבין שאם לא ידבר עם כל אחד מהם בנפרד, ולא ישתמש בניסיונו הפוליטי כדי למצוא פשרה, איש לא יעשה זאת בעבורו, והוא העריך שאין לו אופציה אחרת כדי לנסות להשיג למחנהו 61 אצבעות בכנסת. הוא מעריך, ככל הנראה, כי רק הקרבת ראשות הממשלה תאפשר לו להגיע לעסקת טיעון, שתמנע ממנו את הדרך לכלא.
נתניהו רחוק מלהיות שוטה. הוא לא שינה דעתו על הזיותיו של סמוטריץ', החולם על מדינת הלכה ועל הקרבת קורבנות במקדש שיוקם על מקום המסגדים, או על בן גביר המתכוון להרחיק מן הארץ את ערביה, ומסביר כי הוא מתכוון ל"מחבלים בלבד", שאותם, כמובן, רק הוא יגדיר. נתניהו יעשה עכשיו כל צעד כדי להתחמק ממאסר. הוא מאמין כי כל העולם נגדו ואומר לעצמו כי לנוכח "קשירת הקשר" נגדו, מותר לו לעשות מה שלא היה מעלה בדעתו לעשות כאשר התנהג על פי הכללים. הוא משוכנע כי לנוכח מה שנעשה לו, מותר לו להזמין את שני מתנגדי הדמוקרטיה לקיסריה.
אם יצליח, ומחנהו ישיג 61 מנדטים, תיראה ישראל שונה מאוד, גם מזו שהיתה בתקופות קודמות שבהן כיהן כראש ממשלה, ותדמה יותר להונגריה. אם לא יצליח, ייזכר כמי שגם אכל את הדגים הסרוחים וגם גורש מן העיירה.
אחריות בעיני המתבונן. בעדותו, ביולי אשתקד, בפני ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, הסביר נתניהו, שהיה ראש הממשלה בעת האסון, כי אין הוא יכול להיות אחראי למה שלא ידע. הוא לא היה מודע לדו"חות מבקר המדינה שהתריעו על המצב במירון בל"ג בעומר, ולכן אי אפשר להאשימו, לדבריו, בכלום.
נתניהו מנסה, פעם אחר פעם, לקבוע נורמות משפטיות שאין להן שום אחיזה. כך, למשל, הוא חוזר ומסביר כי מותר לקבל מתנות מידידים (בהסתמכות על דבריו של עורך דינו המנוח, ד"ר יעקב וינרוט), תוך התעלמות מכוונת מהיקף הערך הכספי של המתנות הללו.
עכשיו, לנוכח מכתבי האזהרה של ועדת החקירה, חוזרת סביבתו הקרובה על כך שהכל פוליטי, שהוועדה הוקמה מסיבות פוליטיות, שחבריה הם מתנגדיו הפוליטיים של נתניהו, ושהכל נעשה עוד לפני הבחירות כדי שמכתבי האזהרה יוכלו לשמש כלי פוליטי לפגיעה בנתניהו ובליכוד.
ההקשר הפוליטי הוא, כמעט תמיד, מפלטו הקבוע של חשוד פוליטי, ואין טעם להתפלמס על כך, אך אי־ידיעה של נושא מרכזי הנמצא באחריותך היא כשל משמעותי מאוד, ואם אינך יודע - לא תהיה פטור מאחריות. חלק מן האחריות היא לדעת מה בתחום אחריותך, גם אם לא היה לך קשר ישיר לבעיה שנוצרה או לאסון שהתרחש. אי־ידיעה אינה פוטרת מעונש.
האסון במירון, שבו נהרגו 45 איש, היה האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדותינו. למרות זאת לא התכוונה ממשלת נתניהו להקים בעטיו ועדת חקירה ממלכתית. אין איש בארץ שלא ידע על קיום האירוע השנתי ועל הצפיפות הנוראה בו. ההחלטה להיענות לדרישות החרדים, ולא להגביל את מספר המשתתפים למרות הקורונה ולמרות דו"חות מבקר המדינה, היתה מופקרת, וכשיתברר מי אחראי לה, לא יהיה אפשר לפוטרו ב"נו נו נו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו